1. א. התובע נהג ברכבו בנתיב הימני לצורך פניה לכיוון יבנה ובמהלך נסיעתו, הגיעה משאית שהייתה נהוגה בידי הנתבע 2 (להלן:"הנתבע") ובעת שנסעה מאחור, שפשפה את רכב התובע לכל אורכו השמאלי וכתוצאה מכך, נגרמו נזקים למכונית התובע.

התובע מייחס לנתבע האחריות לקרות התאונה והנזק ועל כן, הגיש הוא תביעה זו לחייב את הנתבע ואת המבטחת שלו, הנתבעת 1 (להלן:"מנורה") לשלם לו את נזקיו בסך של8,421 ₪, הכולל: נזק ממשי לרכבו בסך 6,390 ₪, שכ"ט שמאי 751 ₪ וירידת ערך בסך 1,280 ₪.

ב. הנתבעים סבורים, שהאחריות לתאונה רובצת על התובע, משום שבעוד שהנתבע נסע באיטיות בשל פקק תנועה, הגיח לפתע התובע משולי הכביש ומימינו של הנתבע ופגע בגלגל ימני של רכב הנתבע.

כמו כן, מכחישים הנתבעים את גובה הנזק הנתבע על ידי התובע.

2. לאחר ששמעתי את הצדדים המעורבים בתאונה ולאחר שעיינתי בחומר הראיות, אשר הוגש לבית המשפט, אני קובע שגרסתו של התובע מתקבלת יותר על דעתי, אני מקבל גרסה זו, שהיא גם מתיישבת עם הגיון הדברים ולאור זאת ולאור הנימוקים שעוד יפורטו להלן, אני קובע, שהאחריות לגרם התאונה ולנזקיו של התובע רובצת על הנתבע – זאת מהנימוקים הבאים:

א. א) עדותו של הנתבע, על כי בעת שהמשאית נסעה בנתיב הימני הגיע התובע משולי הכביש ופגע במשאית- אינה מתקבלת על דעתי. אם אכן, היה מגיע התובע משולי הכביש לעבר המשאית שהייתה בצד ימין, אין לי ספק, שמכונית התובע הייתה צריכה להיפגע בחלק הקדמי, שכן עם חלק קדמי יש לפנות משולי הדרך ולהשתלב אל הנתיב הימני – שם כבר הייתה המשאית לפי טענות הנתבע.

מממצאי בדיקת השמאי עולה, שרכב התובע ניזוק לאורך הצד השמאלי, כנף קדמית שמאל, דלת קדמית שמאל, דלת אחורית שמאל, כנף אחורית שמאל– דבר המתיישב עם טענת התובע, שאכן המשאית שפשפה את חלקו השמאלי של רכב התובע. (ראה ממצאי חוות הדעת אשר צורפה לכתב התביעה).

ב) ישנן גם סתירות בטענותיו של הנתבע:

בכתב ההגנה, מציינים הנתבעים, שרכב הנתבע נסע באיטיות בשל פקק והתובע הגיח לפתע משולי הכביש מימין למשאית ופגע בגלגל ימני של רכב הנתבע.

מעדותו של הנתבע בבית המשפט, ניתן להסיק, שהוא כלל לא ראה מאין הגיע רכב התובע, שכן לדבריו:

"אני נוסע בנתיב הימני... פתאום אני שומע מכה". (עמ' 3 לפ',ש' 21- 22).

זאת ועוד, בעוד שהנתבע טוען – בכתב ההגנה- שרכב התובע פגע בגלגל הימני של רכב הנתבע, העיד הנתבע בבית המשפט, שרכב התובע נכנס בטמבון – טמבון ולא בגלגל רכבו של הנתבע.

(עמ' 3 לפ', ש', 24- 25).

סתירה נוספת בטענות הנתבע, יש לראות גם בכך, שבעוד שבכתב ההגנה טוען הנתבע שנסע באיטיות ואז רכב התובע פגע בו ובעוד הנתבע אומר בבית המשפט, שהוא נוסע בנתיב הימני כאשר הרגיש מכה, ממשיך הנתבע ואומר:" כשהוא נכנס בי הייתי בעמידה". (ראה סעיף 6 לכתב התביעה ועמ' 3 לפ',ש' 21- 26 וש' 28)

ב. לעומת הסתירות בדברי הנתבע, מסר התובע גרסה עקבית ולמרות החקירה הארוכה שעבר על ידי נציג מנורה, לא נסתרה גרסתו, שהוא נסע בנתיב הימני, עת שפשפה המשאית את כל אורך מכוניתו – גרסה אשר בסופו של יום, לאור מיקום הפגיעה ברכב התובע ולאור ממצאי הפגיעה, כפי שקבע השמאי מטעם התובע- היא הגרסה הנראית לי יותר מאשר גרסתו של הנתבע.

נציג מנורה ביקש לראות סתירה בין עדותו של התובע ובין מה שאמר התובע בהודעתו למבטחת ועל מנת "לגלות" סתירה זו נשאל התובע כך:" איך אתה מסביר את זה, שבזמן התאונה, העדת שהרכב שלך היה בשול, ממש ליד המעקה?" ועל מנת להציג בפני בית המשפט עדות זו של התובע הציג נציג מנורה את הודעתו של התובע נ/1. (ראה בעמ' 3 לפ', ש' 2- 5).

עברתי על תוכן ההודעה, אך לא מצאתי שיש בה עדות, כפי שציין נציג מנורה. התובע מתאר את המקרה כך:" רכב צד ג' (משאית) סטטה לנתיב נסיעתי ושפשפה את כל הצד השמאלי של הרכב שלי".

זו ההודעה שהוגשה לבית המשפט וסומנה נ/1, אך מהודעה זו עולות העובדות כפי שהביא אותן התובע הן בכתב התביעה והן בעדותו בבית המשפט ולא מצאתי אמירה של התובע, שהוא הגיע מהשוליים.

3. לאור הנימוקים שפורטו לעיל, מקבל אנוכי את גרסת התובע ולאור גרסתו ולאור הסתירות בגרסת הנתבע, אני קובע, שאכן הנתבע אחראי לתאונה ולגרם הנזק לרכב התובע ועל הנתבעים לפצות את התובע.

באשר לסכום הפיצוי הנתבע על ידי התובע, אני קובע, שהתובע הוכיח נזקיו הממשיים שנגרמו לרכב בסכום של 6,390 ₪ וכן הוכיח תשלום סך של 751 ₪ לשמאי, ברם לגבי הסכום הנוסף הנתבע על ידי התובע – 1,280 ₪- בגין ירידת הערך, מקבל אנוכי את טענת הנתבעים, שירידת הערך נקבעה על ידי השמאי באופן סתמי, מבלי לפרט מה האלמנטים אותם לקח בחשבון בעת קביעת שיעור ירידת הערך.

זאת ועוד, השמאי קובע ירידת הערך לאחר תיקון הרכב ובהתאם לטיב התיקון, שכן זהו אחד האלמנטים שצריך לקחת בחשבון, ברם במקרה זה קבע השמאי בעצמו, שלבקשת בעל הרכב חוות הדעת הוגשה ללא קבלת חשבוניות תיקון ובאופן גלובלי.

לכן, היות והשמאי קבע ירידת ערך ללא מתן פירוט כלשהו, מדוע נקבע השיעור שקבע ובהיעדר אלמנטים חשובים שיש לקחת בחשבון בעת קביעת שיעור ירידת ערך, אין אני נעתר לתביעת הסכום בגין ירידת ערך.

4. סוף דבר, לאור האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעים,שניהם ביחד ו/או כ"א מהם בנפרד לשלם לתובע סך של 7.141 ₪ (נזק ממשי ושכ"ט שמאי) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה- 4.6.12- ועד התשלום בפועל.

כמו כן, אני מחייב את הנתבעים, באופן סולידרי, לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של
400 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

יתרת סכום תביעה – מהנימוקים שפורטו לעיל.

הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

ניתן היום 29.10.12 (יג' בחשוון התשע"ג) בהיעדר הצדדים והמזכירות תעביר העתק פסק הדין לכ"א מהצדדים.

חתימה