פסק דין

בפניי בקשה לתיקון גיל לפי חוק קביעת גיל, התשכ"ד- 1963 (להלן: "החוק"), במסגרתה עותר המבקש, מר דללה אדנה (להלן: "המבקש") להורות על תיקון גילו הרשום במרשם האוכלוסין, באופן שבמקום שנת הלידה הרשומה "1959" תרשם שנת הלידה "1942".

א. טענות המבקש

1. לטענת המבקש הוא נולד בשנת 1942 באתיופיה, בכפר קורבה במחוז אתשפר (ר' סעיפים 4 ו- 9 לתצהיר המבקש). לדברי המבקש, הוא נשוי לגב' טגנייץ' נושאת ת.ז. 332643451 והוא מתגורר במרכז הקליטה בבית אלפא, ביחד עם אשתו ושלושת ילדיהם (ר' סעיף 12 לתצהיר המבקש).

2. לטענת המבקש בעת שעלה לארץ מאתיופיה בחודש 6/2011 חל שיבוש ברישום גילו במרשם האוכלוסין ומשום מה נרשם כי שנת לידתו היא 1959 (ר' סעיף 5 לתצהיר המבקש).

3. המבקש תמך בקשתו בתצהיריהם של ה"ה צ'קולה מולה ואמביה אשגרה. לדברי המבקש מצהירים אלה הינם חבריו הקרובים, אשר התגוררו בכפרים סמוכים לכפרו באותו המחוז - ואשר מכירים אותו מאז שהיו צעירים (ר' סעיפים, 6, 7 ו- 11 לתצהיר המבקש). לטענת המבקש עדים אלה יכולים להעיד על גילו הנכון (ר' סעיף 10 לתצהיר המבקש).

4. המבקש ציין כי תכלית הגשת הבקשה לתיקון גיל הינה לצורך קבלת קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי, בהתאם לגילו האמיתי והנכון (ר' סעיף 14 לתצהיר המבקש).

ב. טענות המשיב

5. היועץ המשפטי לממשלה (להלן: "המשיב") מתנגד לבקשה ולעריכת שינוי ברישומי מרשם האוכלוסין.

6. המשיב הפנה למסמכי המרשם הקיימים בעניינו של המבקש מהם עולה כי בעת עליית המבקש לארץ ובמועד בו הונפקה למבקש תעודת הזיהוי - נרשם כי שנת לידתו הינה 1959 (ר' תגובת המשיב מיום 26.7.12 על נספחיה).

ג. המסגרת הנורמטיבית

7. על המבקש תיקון גיל רובץ נטל הוכחה כפול. עליו להוכיח כי הגיל המצוין במסמכי המרשם של המשיב אינו נכון וכן להוכיח מהו גילו הנכון. מידת ההוכחה הנדרשת מהמבקש היא זו הנדרשת בהליך אזרחי, היינו מאזן הסתברויות (ר' ע"א 355/59 הרינג נ' היועמ"ש, פ"ד יג 2085 (1959); ר' ע"א 283/61 דוראני נ' היועמ"ש, פ"ד ט 1338 (1961)).

8. בע"א 171/60 סולטנה נגד היועץ המשפטי לממשלה ואח', פ"ד י"ד 2177, 2178 (1960) נקבע גם כי:

"העובדה שבית המשפט נוכח לדעת כי הגיל הרשום בתעודת הזהות אינו נכון, אינה פוטרת עדיין את המבקש הרוצה בהצהרה על גילו הנכון או על גיל מינימאלי מסוים מלהוכיח את גילו המדויק.."

9. לכך יש להוסיף כי כאשר למבקש אינטרס כלכלי לשינוי גילו ואינטרס זה הוא שעומד ביסוד בקשתו, נטל ההוכחה המוטל עליו הינו נטל מוגבר (ר' תמ"ש (משפחה כ"ס) 11990/02 מ. ש. נ' פרקליטות מחוז המרכז, (פורסם במאגרים המשפטים, 8.12.02); ר' פסק דינו של כב' השופט שוחט בתמ"ש 75250/98 מ. ב. נ' פמ"מ (טרם פורסם).

ד. ראיות הצדדים

10. המבקש הגיש תצהיר שלו וכן תצהירים מטעם 2 עדים נוספים: ה"ה צ'קולה מולה ואמביה אשגרה. המבקש ושני מצהיריו נחקרו בחקירה נגדית על תצהיריהם בדיון אשר התקיים בפני ביום 26.5.14.

11. המשיב נסמך על מסמכים מתיק מרשם האוכלוסין בעניינו של המבקש אשר צורפו להודעתו לתיק בית המשפט מיום 26.7.12 כמפורט להלן: שאלון רישום לפי חוק מרשם האוכלוסין; תמצית רישום ממרשם האוכלוסין מיום 5.7.12; תעודת זכאות של תושב קבע מס' 42566644; בקשה לקבלת תעודת זהות מ-7/2011; הצהרה בדבר רישום פרטי דת ולאום; תמצית רישום ממרשם האוכלוסין מיום 27.6.12.

12. בהסכמת המבקש, המסמכים אשר צורפו להודעת המשיב מיום 26.7.12 הוגשו כראיות מטעם המשיב (ר' הודעת ב"כ מבקש בפרוטוקול מיום 26.5.14 בעמ' 6 שורות 25 ו- 26).

ה. דיון והכרעה

13. לאחר שבחנתי את הראיות שהובאו בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי המבקש לא עמד בנטל להוכיח שהרישום במרשם האוכלוסין ולפיו שנת לידתו הינה 1959 הוא שגוי וגם לא בנטל להוכיח כי שנת לידתו הנכונה היא 1942.

14. אין חולק כי המבקש עלה לארץ ביום 22.6.11 (ר' תמצית רישום ממרשם האוכלוסין נספח ב' להודעת המשיב מיום 26.7.12 וכן סעיף 5 לתצהיר המבקש).

15. על פי שאלון רישום של מינהל האוכלוסין ותעודת זכאות למעמד של תושב קבע ביחס למבקש, אשר נערכו עם עלייתו לארץ ביום 22.6.11, המבקש הינו יליד 1959. המבקש אישר בחתימתו על גבי טופס השאלון כי הפרטים המופיעים בשאלון, הוקראו והוסברו לו וכי הם נכונים. כן חתם המבקש על גבי תעודת הזכאות הנ"ל (ר' נספחים א' ו- ג' להודעת המשיב מיום 26.7.12 וכן סעיף 5 לתצהיר המבקש).

16. גם בבקשת המבקש להנפקת תעודת זהות, צויין כי שנת לידתו של המבקש הינה 1959. המדובר בטופס בקשה אשר נערך ונחתם על ידי המבקש בחודש 7/2011, היינו במועד מאוחר יותר ממועד עלייתו של המבקש לארץ (ר' נספח ד' להודעת המשיב מיום 26.7.12 וכן סעיף 5 לתצהיר המבקש).

17. בבקשתו לתיקון גיל, המבקש לא נתן כל הסבר לרישום השגוי לטענתו בשנת לידתו (ר' סעיף 5 לתצהיר המבקש) . לעומת זאת בחקירתו הנגדית טען המבקש כי הסיבה לרישום השגוי הינה מאחר והתבלבל - ומייד לאחר מכן הוסיף הסבר אחר ולפיו ככל הנראה לא הבינו אותו נכון. וכך העיד המבקש בחקירתו הנגדית (ר' עמ' 2 לפרוטוקול מיום 26.5.14 שורות 25 עד 29):

"ש. כשעלית לארץ בשדה התעופה מילאת שאלון שבו נרשם שנולדת בשנת 59, למה אמרת אז שנולדת בשנת 59

ת. אני התבלבלתי, כנראה שהם הבינו אותי אחרת וכתבו את זה

ש. אמרת למישהו דובר אמהרית את השנה

ת. היה גם דובר אמהרית וגם דובר עברית".

18. הסבריו השונים של המבקש לרישום השגוי בחקירתו הנגדית לא נזכרו בבקשתו. המדובר בהסברים המהווים את לב ליבה של הבקשה לתיקון גיל ועצם העובדה כי כי הם לא נזכרו בבקשתו של המבקש לתיקון גיל ובגרסתו הראשונית כפי שהובאה בפני בתצהירו מיום 30.5.12, יש בה כדי לגרום להטלת ספק בנכונותה.

19. לכך יש להוסיף, כי טענת המבקש ולפיה לא הובן כהלכה, אינה מתיישבת עם העובדה כי המבקש הודה בכך שפרטיו, לרבות שנת לידתו, נרשמו על ידי נציג דובר השפה האמהרית והעברית. אף אם במעמד העלייה לארץ, המבקש התבלבל כטענתו, הרי שהמבקש לא ספק כל הסבר מדוע שב ואישר בחתימתו את שנת הלידה 1959 כאשר הגיש בקשה להנפקת תעודת זיהוי במועד מאוחר יותר - בחודש 7/2011.

20. המבקש מנסה להיבנות מכך שהמשיב לא הביא בפני בית המשפט את תחקירי העלייה אשר נערכו על ידי המשיב טרם עלייתו של המבקש לארץ ומביע תמיהה על כך כי הם נגנזו.

21. אכן הימנעות מהבאת ראייה רלוונטית, בהיעדר הסבר סביר, תיזקף לחובתו של אותו בעל דין אשר נמנע מהצגת אותה ראיה - ויש להסיק כי לו היתה מובאת הראיה, היא היתה פועלת לחובתו (ר' בהקשר זה ע"א 2275/90 באמצעות בנין דור בע"מ נ' רוזנברג, פ"ד מז (2) 605, 614 (1993)); ר' ע"א 548/78 אלמונית נ' פלוני, פ"ד לה (1) 736, 760 (1980).

ואולם ב"כ המשיב ציין כי התחקירים היו במשרד הפנים ולאחר מכן הועברו לגנזך המדינה. עוד טען המשיב כי נוצר קושי באיתור התחקירים מאחר והתחקירים קוטלגו לפי עץ המשפחה ולא לפי אדם ספציפי או תא משפחתי ובפועל התחקירים לא אותרו (ר' פרוטוקול הדיון, בעמ' 2 שורות 1 – 2).

22. לא מצאתי כל טעם לדחות את הסבר המשיב ולפיו תחקירי העלייה בעניינו של המבקש לא אותרו, מה עוד שנושא תחקירי העלייה הועלה על ידי המשיב מיוזמתו ביום 30.1.13 – ורק בהמשך הוברר כי תחקירים אלו נגנזו ולימים לא אותרו. בנסיבות אלה, לא ניתן להניח כל הנחה עובדתית באשר לתוכנם של אותם תחקירי עלייה, בין אם לתמיכה בגרסת המבקש ובין אם להפרכתה.

23. לאור כל האמור לעיל, ובהתחשב בתמיהות אשר מצאתי בגרסת המבקש באשר לטעות במרשם ביחס לשנת לידתו – הגעתי לכלל מסקנה ולפיה המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו להוכחת הטעות הנטענת במרשם האוכלוסין.

24. באשר להוכחת גילו הנכון של המבקש, טען המשיב, בין היתר, כי תאריכי הלידה של ילדיו של המבקש ואשתו מחזקים את המסקנה בדבר נכונות הרישום בדבר שנת לידת המבקש וכי הטעות הנטענת, בדבר פער של 17 שנה ברישום גילו של המבקש, מעלה סימני שאלה כבדים בדבר נכונות גרסת המבקש (ר' סעיפים 16 ו- 17 לסיכומי המשיב).

25. גם כאן מצאתי כי המבקש לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו. על פי גרסת המבקש קיים פער של 17 שנים בין שנת הלידה הרשומה במרשם האוכלוסין לבין השנה בה הוא נולד. המדובר בפער משמעותי ביותר, כאשר למבקש, על פי הודאתו שלו - יש אינטרס כלכלי מובהק בתיקון הגיל, מה שמציב בפניו נטל הוכחה מוגבר.

26. ניתוח ראיות וגרסת המבקש מעלה תמיהות ותהיות שונות.

מחקירתו הנגדית של המבקש עלה כי המבקש יודע מהי שנת לידתו מכך שאנשים שהיו איתו בכפר היו אומרים לו את גילו. אמירה זו לא נזכרה בתצהירו של המבקש.

המבקש נמנע מלהביא עדותם של קרובי משפחתו המתגוררים בישראל ואשר לדבריו יכלו להעיד באשר לגילו הנכון, לרבות אשתו הנוכחית וגרושתו. במקום זאת, העדיף המבקש להביא עדות של ה"ה מולה ואשגרה אשר כונו בפיו כ"חבריו" (ר' סעיף 10 לתצהיר המבקש).

אף הרושם הבלתי אמצעי המצטבר שקבל בית המשפט בנוגע לחזותו של המבקש (צבע שערו של המבקש אשר לא זרקה בו שיבה, היעדר קמטי זקנה בפניו של המבקש ואף עמידתו והתנהלותו הפיזית של המבקש במהלך הדיון) - אינו תומך במסקנה ולפיה המבקש הינו כבן 72 כיום ולא בן 55 כפי הצהרתו עם עלייתו ארצה (ר' בהקשר זה גם סעיף 26 לסיכומי המשיב).

התמיהות אשר עלו ביחס לגרסת המבקש ביחס לטעות במרשם, משליכות אף על האמון שיש ליתן בגרסתו ביחס לגילו הנכון.

27. כאמור לעיל, לתמיכה בגרסתו בדבר גילו הנכון, העידו מטעם המבקש שני עדים נוספים: ה"ה צ'קולה מולה ואמביה אשגרה. לטענת המשיב, עדות עדי המבקש היתה בלתי מהימנה והמבקש נמנע מלהעיד עדים רלוונטיים אחרים (ר' סעיפים 12 ו- 13 לסיכומי המשיב).

28. בחינת עדויות עדי המבקש מובילה למסקנה, כי אין בהן כדי להביא לביסוס המסקנה ולפיה שנת לידתו של המבקש הינה 1942.

29. על פי תצהירו של מר צ'קולה מולה, הוא והמבקש הינם קרובי משפחה, חברי ילדות אשר גדלו ביחד. על פי הצהרתו של מר מולה הוא יליד הכפר אמבשה אשר נמצא ליד הכפר קורבה בו גדל המבקש. לדברי מר מולה, גילו הנכון הוא 68, ולא כפי שנרשם בתעודת הזהות שלו – וכי המבקש גדול ממנו בשנתיים, היינו כי המבקש הוא בן 70 (נכון למועד הגשת התצהיר – הערה שלי ו.ר.ר.).

מעדותו של מר צ'קולה מולה עולה כי מקור ידיעתו ביחס לגילו של המבקש נעוץ במידע אשר נמסר לו מהוריו, ולפיו המבקש גדול ממנו בשנתיים. מר מולה מסיק למעשה מהו גילו של המבקש ושנת לידתו, על סמך גילו שלו - כאשר עיון בצילום תעודת הזיהוי של מר צ'קולה מולה מעלה כי תאריך הלידה הרשום שלו הינו 22.3.1945.

30. הטענה ולפיה מר מולה יודע מהו גילו של המבקש שכן מידע זה נמסר לו מהוריו, לא נזכרה בתצהירו של מר מולה והיא עלתה לראשונה רק בעדותו בפני וכל הנסיונות להבין ממר מולה בחקירתו הנגדית - מאיזה גיל הוא מכיר את המבקש עלו בתוהו.

גם טענותיו של מר מולה בדבר קרבתו למבקש ולהיותם קרובי משפחה אשר גדלו יחדיו, אינה מתיישבת עם העובדה כי הוא אפילו לא ידע על כך כי נישואיו הנוכחיים של המבקש הינם נישואיו השניים ולא פורט מהי בכלל הקרבה המשפחתית הנטענת ביניהם (ר' עמ' 5 לפרוטוקול שורות 21 – 21).

31. לכך יש להוסיף כי מתצהירו של מר מולה עולה כי מר מולה עצמו טוען כנגד הרישום במרשם האוכלוסין, שכן לדבריו נפלה טעות בתעודת הזיהוי שלו בציון שנת הלידה שלו (ר' סעיף 6 לתצהירו). אלא שבחקירתו הנגדית חזר בו מר מולה מגרסתו בדבר קיומה של טעות בתעודת הזיהוי שלו. מר מולה העיד כי לא נפלה כל טעות בתעודת הזיהוי וכי התאריך אשר צוין בה הוא התאריך הנכון. וכך העיד מר מולה:

"ש. בתצהיר שלך אתה טוען שיש טעות בגיל שלך, על סמך מה אתה אומר את זה

ת. אני אל התבלבלתי, זה התאריך המדוייק שאני זוכר.

ש. מה שרשום זה נכון

ת. מה שרשום בתעודת הזהות זה נכון"

32. העובדה כי מר מולה נמנע מלציין בתצהירו את מקור ידיעתו באשר לגילו הנכון של המבקש בצירוף לחוסר העקביות בגרסתו ביחס לגילו שלו ומידת היכרותו את המבקש, מעלות תמיהות ותהיות באשר למהימנותו ומצאתי כי אין לבסס על יסודה מסקנה כי המבקש הינו יליד שנת 1942.

33. נוכח המסקנה אליה הגעתי בדבר עדותו של מר מולה בפני במסגרת הליך זה, התייתר הצורך לדון בבקשת המשיב להגשת ראייה נוספת הנוגעת לתצהיר אשר מסר מר מולה במסגרת הליך אחר המתנהל בפני.

34. באשר לעדותו של מר אמביה אשגרה, הרי שמדובר בעד אשר אינו מתמצא בזמן ואף לא היה מסוגל לציין מתי הוא עצמו נולד, וזאת בניגוד לאמור בתצהירו. משאין ביכולתו של עד זה לומר מתי הוא עצמו נולד, הרי שאין ולא ניתן לקבוע על סמך עדותו שלו כי הוא גדול מהמבקש בשלוש שנים ולהסיק מהו גילו של המבקש.

35. מכל המקובץ לעיל, עולה כי המבקש לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו הן באשר לטעות ברישום והן באשר לגילו הנכון. עדות המבקש ועדיו העלתה תמיהות ותהיות ולא ניתן היה לבסס מכוחן את המסקנה כי שנת לידתו של המבקש הינה 1942. בפרט הדברים אמורים, כאשר לפתחו של המבקש רובץ נטל הוכחה מוגבר, שכן קבלת התביעה ותיקון המרשם, תביא לזכאות המבקש לקיצבה מהמוסד לביטוח לאומי.

ו. סוף דבר

36. לנוכח כל האמור לעיל, לא ניתן להורות על שינוי גילו של המבקש ובקשתו נדחית.נ

37. בנסיבות הענין ולמרות דחיית הבקשה, לא מצאתי לנכון לחייב את המבקש בהוצאות משפט.ב

38. המזכירות תסגור את התיק ותמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ה תמוז תשע"ד, 23 יולי 2014, בהעדר הצדדים.