בפני

כב' סגן הנשיאה, השופט אברהם הימן

המבקשת

מדינת ישראל

נגד

המשיבים

1.בוריס וולפמן
2.סבלנה וולפמן

החלטה

מהותה של הבקשה שלפני וממילא החלטה זו היא בקשה לחילוט ערבויות בשל הפרת תנאי שחרור בערובה.

בטרם מתן החלטה בבקשה זו, ראוי לפרט בקצרה הרקע לבקשה.

ראשיתו של עניין הוא בפרשה המכונה במשטרה "מוסר כליות". מדובר בחקירה רחבת היקף שנוהלה על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה: אחת מיחידות המשנה של המשטרה המכונה "להב" 433. הפרשה נסבה סביב חשדות לסחר בכליות אדם. במסגרת החקירה נעצר המשיב 1 , ביום 4.6.12 לצורך חקירה.

סופו של דבר, שבדיון שהתקיים לפני ביום 7.6.12 הסכימה המבקשת לשחרר המשיב בתנאים מסוימים, בין היתר איסור יציאת המשיב מן הארץ תוך הפקדת דרכונו.

בתאריך 22.8.12 הגיש המשיב 1 (להלן – "המשיב") באמצעות בא כוחו בקשה שכותרתה: "בקשה דחופה בהסכמה לביטול זמני של צו עיכוב יציאה מן הארץ". על פי המבוקש בבקשה, מוסכם היה על המבקשת, כי הנאשם יצא מן הארץ בין המועדים 19.8.12 ועד ל- 5.9.12.

בבקשה צוין כי המשיב מבקש לצאת את הארץ "לצרכי עבודה" במועדים הללו. המבקשת הסכימה לכך. משום חשיבות העניין והחשיבות לבירור והחלטה במחלוקת שבין הצדדים, יובא האמור בסעיף 4 לבקשה כלשונו:

"4. להבטחת חזרתו של המבקש ארצה ישמשו הדברים הבאים:

א. בחשבון מס' 330-414231/64 בנק לאומי עומדת לזכות המבקש סך של 100,749 ש''ח והמבקש מוכן כי סכום זה יהווה ערבות לחזרתו ארצה במועד שיקבע, ולמילוי כל התנאים שיושתו עליו במסגרת ביטול זמני של צו עיכוב היציאה מהארץ כנגד המבקש.

המבקש מסכים ומאשר כי ידוע לו כי הכספים בחשבון זה יחולטו, במידה ולא יעמוד במי מתנאי הביטול הזמני של צו עיכוב היציאה מן הארץ" .

ב. המבקש הינו אחד הבעלים של דירה ברח' אקסודוס 1/09 אשדוד, והמבקש מסכים לחילוט חלקו בדירה הנ''ל. במידה ולא יעמוד בתנאים אשר יביטול זמני של צו עיכוב היציאה מהארץ כנגד המבקש."

ג. תחתם ערבות צד ג' על סך 100,000 ש''ח, על ידי הגב' וולפמן סבטלנה ת.ז. 310304506."

לבקשה דנן מצורפים בזה העתק מתצהירי המבקש וכן מתצהיר הגב' וולפמן סבטלנה."

עוד ראוי להביא את אשר נאמר בתצהיר המשיב אשר צורף כאמור לבקשה. בתצהיר הצהיר המשיב בין היתר בסעיף 2 כדלקמן:

"תאריכי נסיעתי הינם מיום 19.8.2012 ועד ל-5.9.2012. במהלך התקופה אהיה ביוון ותורכיה." עוד הצהיר המשיב בסעיף 4 לתצהיר כי ידוע לו כי הכספים שבחשבון הבנק המפורט לעיל, יחולטו "...במידה ולא אעמוד במי מתנאי הביטול הזמני של צו עיכוב היציאה מהארץ."

הבקשה הוגשה בפגרה והובאה לפני כב' השופט קובו. בעקבות האמור בבקשה, דהיינו הסכמת המבקשת, נתן כב' השופט קובו החלטתו ביום 22.8.12 בה נעתר לבקשה.

על פי ההחלטה שהתייחסה לבקשה לרבות תנאי יציאת הנאשם את הארץ, יצא הנאשם כפי שהותר לו. אלא שתחת אשר ימלא אחר התנאי של יציאתו ליוון ולתורכיה וכי לא יצא לסרי לנקה, הסתבר למבקשת שהנאשם יצא לסרילנקה. משום כך נעצר המשיב והובא לבית המשפט ביום 6.11.12. המבקשת הסכימה לשחרור המשיב בתנאים. ואכן, כך היה המשיב שוחרר בתנאים לרבות הפקדת מזומן בסך 50,000 ש''ח. (ראו החלטתי מיום 6.11.12 בתיק 10044-11-12. ראוי לציין כי משום שיטת "נט המשפט", הוגשה הבקשה במסגרת תיק חדש ולא במסגרת התיק הנוכחי).

הבקשה שלפני היא לחילוט ערבויות בעקבות הפרת תנאי יציאת הנאשם את הארץ, בטענה כי למרות שהובהר למשיב כי הסכמת המבקשת ליציאת המשיב את הארץ היא בתנאי ברור שנאסר עליו לצאת לסרילנקה, הפר הוא תנאי זה.

כאן המקום לציין כי לא בכדי הציבה המבקשת התנאי לאי יציאת המשיב לסרילנקה. על פי המצוי בתיק החקירה, רבות מהעבירות בוצעו במקום זה ומקום זה משמש מעין מרכז לפעילות האסורה.

בא כוח המשיב התנגד לבקשה. התנגדותו מבוססת בעיקר על הטענה כי אין בנמצא כתב ערבות חתום על ידי המשיב לפיו חתם כי אם יפר התנאים יחולטו הכספים שבחשבון הבנק, כמפורט לעיל, וכן זכויותיו של המשיב בדירה.

אכן, טענה שעל פניה יש בה הגיון משפטי רב. שהרי תנאי לחילוט ערובה הוא בחתימת אדם על כתב ערובה. אציין כי במהלך הדיון, אף אני מצאתי להתמקד בטענה זו. בא כוח המשיבה אישר כי לא נמצא כתב ערובה חתום על ידי המשיב וכי יעשה מאמץ לאתר כזה.

לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים מצאתי כי אין בטענות בא כוח המשיב ולא כלום.

אילו היה אחד מתנאי הביטול הזמני של עיכוב היציאה מן הארץ הוא חתימה על "ערבות עצמית" כלשון סעיף 41 "לחוק המעצרים" (כמובן שהכוונה היא ל"התחייבות עצמית") אזי היה ממש בטענת בא כוח המשיב.

אחד התנאים לביטול עיכוב היציאה הוא חילוט כספים בחשבון בנק (ואגב יצוין כי, מדובר בחשבון בנק "שהוקפא" על פי החלטת בית המשפט).

משמעות הדבר היא כי מדובר בתנאי ידוע כ"הפקדה כספית" הניתן כנגד שחרור אדם ממעצר או כנגד מילוי תנאי אחר על פי החוק. ודוק, ככל שהחלטת בית המשפט בהליך של שחרור אדם ממעצר, מותנית בהפקדה כספית בלבד או בצירוף תנאי אחר, אין צורך ואין מקום לחתימה על כתב ערובה. זאת, הואיל ואין קשר בין ההפקדה הכספית או כלשון סעיף 41 "ערבון כספי" לבין ערובה הניתנת באמצעות חתימה על כתב ערבות, וראה לעניין זה הגדרת ערובה לפי סעיף 41 הנ''ל בו נאמר: "...בין לבדם ובין בצירוף ערבות מכל סוג שהוא...".

לפיכך, יש ובית המשפט יחייב תנאים של הפקדה כספית, ערבות עצמית וערבות צד ג', או הפקדה כספית וערבות צד ג' בלבד, וממילא ברור שאז אין צורך כלל להתנות שחרור האדם בחתימה על כתב ערבות.

משום כך, אין מזכירות בית המשפט, ובצדק רב, מחתימה אדם (חשוד במקרה דנן) על ערבות עצמית ככל שאין הוראת שופט על כך.

יש לשים לב, כי הואיל ובין יתר התנאים מצויה חתימת אם המשיב על ערבות צד ג' מילאה מזכירות בית המשפט אחר ההוראה והחתימה את אם המשיב על כתב ערבות צד ג'.

משהובהר עניין זה, כמפורט לעיל, ועל אף שלא מצאתי כל טעם בטענות נוספות שהעלה בא כוח המשיב בין דבריו, אתייחס אליהן, למעלה מן הצורך, להלן.

סבורני כי אף מוטב היה כי טענת בא כוח המשיב כנגד חילוט כספי חשבון הבנק לא היתה מועלית כלל, באשר מנוסח התנאים המוסכמים לביטול הזמני של עיכוב יציאת המשיב מהארץ, ברור כי ההפקדה הכספית ויתר הערבויות ניתנו להבטחת חזרתו של המשיב ארצה לאחר יציאתו מחוץ לארץ בתנאים שנקבעו, ולרבות בתנאים שהוצהרו בתצהיר מטעמו, אשר אין חולק כי היווה חלק בלתי נפרד מתנאי ההסכמה שהוגשו לאישור בית המשפט. על כן, ברי כי ניתנה הסכמת המשיב לחילוט במקרה של הפרת תנאי היציאה המוסכמים, ואין הסכמה זו צריכה עוגן בכתב ערבות או התחייבות.

על כן, ברי כי טענה להעדר כתב ערבות חתום, במצב דברים כאמור, היא טענה מיותרת ואף מתחכמת.

בא כוח המשיב אף טען כי הערובות שהעמיד המשיב ניתנו אך ורק להבטחת חזרתו של המשיב ארצה במועד המוסכם, וכי לא ניתנו להבטחת נסיעתו אל מחוץ לארץ ליעדים שצוינו בתצהירו באופן דווקני ובלבדי. אף דין טענה זו להידחות מחמת היותה משוללת כל יסוד שבהיגיון התנאים המוסכמים ליציאת המשיב את הארץ, ודי לציין כי לא בכדי הצהיר המשיב על יעדי נסיעתו אלא משום שאלה היוו תנאים מהותיים לקבלת הסכמת המבקשת, בהתחשב בזיקה בין סרילנקה לבין הפרשה בגינה נחקר המשיב.

השאלה הבאה שיש לתת עליה החלטה היא, אפוא, השאלה האם יש מקום לחילוט הערבויות או שמא להימנע מכך או למצער להורות על חילוט חלק מהן.

תכלית הערבון הכספי שהוא למעשה כספי חשבון הבנק, פשוטה ביותר – הרתעתית. המשיב ידע כי אסור לו לנסוע לסרילנקה. האיסור ברור ועולה הוא בקנה אחד עם חומר החקירה בתיק החקירה. חסד עשתה עמו המבקשת משנעתרה לבקשתו לצאת את הארץ תוך התניית התנאי כאמור. והנה המשיב, על פי חומר החקירה המבוסס שהוגש לעיוני, במצח נחושה ובדרך נכלולית וערמומית, מפר התנאי ברגל גסה. המסקנה היא שהמשיב לקח בחשבון כי תוצאות ההפרה אם יתגלו יביאו לחילוט הכספים ואין לו להלין אלא על עצמו ועל התנהלותו.

יתירה מזו, הסתבר מחומר החקירה כי המשיב הוציא דרכון חדש בדרכי מרמה, ובדרך ההתנהגות האופיינית לו כפי העולה מחומר החקירה בתיק זה. משום כך, אני מוצא כי חילוט הערובה היא הדרך הראויה והנכונה ביותר לנוכח התנהלותו של המשיב.

כשאני שוקל חילוט הערבויות כאמור בבקשה, אני שוקל מהות החשדות המיוחסים למשיב, חומרת העבירות לכאורה העולות מתיק החקירה, מעורבותו של המשיב בפרשה וחלקו הרב בה, מידת ההפרה ועזות המצח של המשיב בכך ששיקר בתצהירו בדבר יעד יציאתו שכן כעולה מהחקירה מלכתחילה רכש כרטיסי טיסה שיעדם היה סרי לנקה ולא תורכיה או יוון, כמו גם, עזות המצח שבהוצאת דרכון "חדש" תחת זה שהופקד במשטרה, על פי החלטת בית המשפט. כמו כן, שקלתי התכלית שבתנאי שהציבה המבקשת לאי יציאת המשיב לסרילנקה דהיינו החשש הכבד לשיבוש החקירה.

באשר לאמו של המשיב אשר חתמה על ערבות צד ג'. כאן המקום להביא הדברים מתוך החלטת בית המשפט העליון בבש''פ 8163/12 אלון שגב ואח' נ' מדינת ישראל :

"חשוב לומר: התוצאה שאליה הגיע בית המשפט המחוזי עולה בקנה אחד עם המדיניות המשפטית הראויה. בין התכליות הבולטות של חילוט ערבויות של צדדים שלישיים, ולא כל שכן מפקחים, בולטת התכלית ההרתעתית. מן ההיבט של הרתעה אישית, האפשרות של חילוט מדרבנת את הערב לא לזנוח את מחויבויותיו. מן ההיבט של הרתעת הרבים, שמבחינות מסוימות חשובה אף יותר, בהקשר זה, חילוטה של ערבות במקרה של הפרה תורמת להעברת המסר שעניינו חשיבותן של ההתחייבויות שנוטלים על עצמם מי שמסכימים לפקח על נאשמים ונידונים, ובכך לוקחים על עצמם להגן על הציבור מפני מי שחלה לגביהם חזקת מסוכנות. רק כך יפנימו המפקחים את כובד האחריות הכרוך בתפקידם ואת ההשלכות האישיות הנובעות מהפניית עורף לתפקידם זה. ניתן להוסיף ולומר כי האפשרות של חילוט הערבות תורמת להכוונת התנהגותם של הנאשמים עצמם. יידעו כל נאשם או נידון, המתעתד להפר את תנאי שחרורו, כי במעשיו הוא עתיד לפגוע באנשים קרובים לו אשר הסכימו לערוב לו."

אשר על כן, אני מורה כדלקמן:

אני מורה על חילוט הכספים שבחשבון מס' 330-414231/64 בנק לאומי בסכום של 100,749 ש''ח.

לפי שידע המשיב כי אם יפר התנאי לאי הגעתו לסרילנקה עתיד הוא לפגוע באמו הקרובה אליו, אשר הסכימה לערוב לו, אזי אני מורה על חילוט ערבות צד ג' עליה חתמה אמו של המשיב בסך 100,000 ש''ח.

כמו כן, אני מורה על חלוט חלקו של המשיב בדירה ברח' אקסודוס 1/09 אשדוד גוש 2791 חלקה 37 (לאחר פרצלציה) הרשום בחברת ח. דמרי.

מזכירות בית המשפט תעביר עותק מהחלטה זו בדחיפות לבאי כוח הצדדים.

מזכירות בית המשפט תחזיר לידי נציג המשטרה רפ''ק דני יופה כל המסמכים שהוגשו בתיק זה וסומנו על ידי.

אני מורה על ביטול המועד שקבעתי למתן ההחלטה במעמד הצדדים- 28.2.13.