1. התובעת הינה בעלת יחידת נופש ב"קלאב הוטל" אילת, יחידה שנרכשה עבורה בשעתו על ידי הוריה.
2. הנתבע הינו ארגון שנוסד במטרה לשמור על זכויותיהם של בעלי יחידות הנופש באופן שבו ניתנת להם האפשרות להפקיד בידיו את שבוע הנופש שבבעלותם ולקבל בתמורה את הזכות לשבוע חלופי מתוך מאגר השבועות שהפקידו אצלו בעלי יחידות אחרים.

בעדותה בבבית המשפט, חזרה מנכ"לית הנתבע, הגב' רות חבקין, והבהירה את מה שכתוב במפורש במסמכי ההסבר אודות הארגון כמו גם בטופס ה"בקשה להחלפת שבוע נופש", עליו חתמה התובעת (להלן: "הטופס"), והוא כי מדובר בארגון המהווה מעין "קרש הצלה", נותן שירות, אשר יכול לתת אך ורק את מה שיש לו בסל ההפקדות ולא למעלה מזה.

1. ביום 2.10.09 חתמה התובעת על הטופס והפקידה בידי הנתבע את שבוע הנופש שלה לתאריכים 11-18/10/09, כנגד הזכות לקבל שבוע חלופי עד ליום 31.10.10.

בין השאר הצהירה התובעת בחתימתה על טופס זה כי ברור לה ש:

• חובת הנתבע להעניק לה שבוע נופש חלופי בתאריך המבוקש מותנית בקיומו של שבוע כזה ב"סל ההפקדות" אצלו.
• זכותה לקבלת שבוע נופש חלופי תפקע גם אם אי המימוש נבע מהעדר שבועות מתאימים או שבועות כלשהם ב"סל ההפקדות".

1. אמה של התובעת, הגב' סימונה נדרי, אשר היתה זו שעמדה בקשר עם הנתבע, סיפרה בעדותה כי בעת ההפקדה הבהירה שהיא מבקשת שבוע נופש חלופי בחודש מאי. לדבריה נאמר לה שתינתן לה עדיפות, אם יופקד שבוע כזה ואולם בסופו של דבר היא לא קבלה שבוע חלופי במועד זה ובתוך כך דחתה את הצעת הנתבע להמירו בשבוע נופש ברודוס שכן לא היתה מעוניינת בחופשה בחו"ל.
2. את התביעה לפיצוי בסך 5,000 ש"ח מהנתבע, הסבירה האם בעובדה שעד כה היא

לא הצליחה לממש את הזכות לקבל שבוע נופש חלופי כמו זה שהיא חפצה בו וציינה

כי היא משלמת לקלאב הוטל סכום של 3,100 ₪ עבור כל שבוע נופש בשנה ו-150 ₪

דמי חבר שנתיים לארגון (וזאת על אף שבמסמכי הנתבעת מצויין כי מדובר בשירות

שאינו כרוך בתשלום) .

1. עיינתי בפרטי הטופס עליו חתמה התובעת, ושמעתי את עדות אמה ואת הסבריה של מנכ"לית הנתבע מהם עולה כי בשל העובדה שבמהלך שנת 2010 לא הצליחה התובעת לנצל את הזכות, הסכים הנתבע, לפנים משורת הדין להאריך את תוקף ההתקשרות לשנה נוספת שבמהלכה דחתה התובעת שתי הצעות לשבוע נופש חלופי בחודשים פברואר ומרץ 2011.
2. לשאלתי, האם כעת יש בידיה ליתן לתובעת שבוע נופש חלופי, השיבה הגב' חבקין בשלילה וציינה כי אף לאחרונה, בחודש ינואר 2013 (למרות שמדובר בהסכם מ- 2009) הוצע לה שבוע נופש, אולם גם הפעם היא סרבה.
3. לנוכח העובדה שבהעדר שקיפות של "סל ההפקדות" בו מחזיק הנתבע, אין בידי התובעת ושכמותה (המשלמים דמי חבר לארגון) אפשרות לוודא כי השבועות החלופיים המוצעים להם הם אכן השבועות היחידים הפנויים, אני סבורה כי רק הוגן יהיה מצד הנתבע לאפשר לתובעת לבחור גם עתה מתוך הסל הקיים את השבוע שמתאים לה ביותר מבין כולם (וזאת, על אף שחלפו יותר משנתיים מאז מועד ההפקדה).
4. התוצאה היא, אם כן, שהתביעה לפיצוי כספי נדחית (שכן תנאי ההתקשרות בין הצדדים הובהרו לתובעת והיא אמורה היתה להבין כי לא מובטח לה שבוע חלופי שיתאים לכל מאוויה). יחד עם זה ולאור היות התובעת חברה בארגון, תמורת תשלום, הנני מחייבת את הנתבע ליתן לה את זכות הבחירה מתוך "סל ההפקדות", וזאת לתקופה של שנה נוספת, מהיום. במהלך תקופה זו ולצורך זה, יאפשר הנתבע לתובעת לקבל את נתוני הסל מעת לעת, והתובעת תבחר מתוכם שבוע נופש.

היה ולא יימצא שבוע שיתאים לצרכי התובעת, גם במהלך השנה הקרובה, כי אז לא יהא הנתבע חייב לה עוד דבר.

בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין בדואר רשום.

ניתן היום, כ"א אב תשע"ג, 28 יולי 2013, בהעדר הצדדים.