א. רקע המחלוקת וטענות הצדדים:

1. בפני תביעה עיקרית על סך 43,205 ₪ ותביעה שכנגד ע"ס 6,185 ₪, וביסודן תאונת דרכים שהתרחשה ביום 05.07.10 ברחוב לישנסקי בראשון לציון בין רכב התובעת מסוג ג'יפ יונדאי טוסון (להלן: "הג'יפ") לבין אוטובוס הנתבעים (להלן: "האוטובוס") שנמצא במהלך שירות פעיל כקו להסעת נוסעים.
2. התובעת טוענת כי התאונה התרחשה בעת שהנהגת מטעמה, הגב' תמי באאזוב
   , שנהגה בג'יפ, הייתה לקראת תום הפנייה ימינה מהנתיב הימני ביותר של רחוב לישנסקי, לרחבת חנייה של מתחם קניות, או אז הגיח האוטובוס בחוסר זהירות מתחנת אוטובוס הממוקמת אף היא על ציר התנועה הימני של רחוב לישנסקי, סטה אל עבר הגיפ ופגע בו לאורך חלקו הימני וגרם בכך לנזקים הנתבעים במסגרת כתב התביעה.
3. הנתבעים מכחישים מכל וכל את אחריותם לתאונה וטוענים כי האחריות לה חלה על נהגת הג'יפ בלבד, שכן זו התרחשה לטענתם לאחר שהאוטובוס כבר יצא לדרכו מהתחנה בנסיעה ישרה מהנתיב הימני ביותר שבו ממוקמת התחנה, כאשר לפתע הג'יפ שנסע קודם לכן בנתיב שמשמאלו סטה אל עבר האוטובוס בחדות ימינה בקרבת הכניסה למתחם החניות בכדי להיכנס לחנייה של המתחם שמימין לדרך ופגע באוטובוס עם צדו הימני וגרם לו לנזקים הכלולים במסגרת התביעה שכנגד.
4. הנה כי כן גדר המחלוקת העיקרית בין הנהגים נוגעת לשאלת מי מהרכבים היה זה שסטה אל עבר הרכב השני ופגע בו.

ב. החומר הראייתי הדרוש להכרעה:

בפני בית המשפט הוצגו בין היתר הראיות הבאות העקרוניות לו להכרעה:

• כתב תביעה על נספחיו לרבות חוות דעת שמאי התובעים על תמונות הנזקים הנתבעים בג'יפ.
• כתב הגנה מטעם הנתבעים.
• כתב התביעה שכנגד על נספחיו לרבות חוות דעת שמאי התובעת שכנגד על תמונות הנזקים הנתבעים באוטובוס.
• כתב הגנה שכנגד מטעם הנתבעת שכנגד.
• הודעות הנהגים לחברת הביטוח בדבר גרסתם לאירוע התאונתי.
• פרוטוקול דיון הוכחות מיום 22.10.15. במסגרתו של דיון זה העידה נהגת הג'יפ וכן בתה הגב' מאיה באאזוב שישבה עמה בג'יפ ונהג האוטובוס מר עופר בירנבוים. בנוסף, בית המשפט עשה שימוש בהסכמת הצדדים בתוכנת google maps לשם עיון בזירת האירוע התאונתי אשר לא שינתה פניה מאז התאונה ועד היום.

ג. דיון ומסקנות:

1. לאחר שהתרשמתי התרשמות בלתי אמצעית מעדויות עדי הצדדים ומכלל הראיות שבתיק , הגעתי לכלל מסקנה כי גרסת נהג התובעת שכנגד היא זו העומדת בקנה אחד עם החומר הראייתי המצוי בתיק ומצאתיה עדיפה על פני גרסת עדות התובעת העיקרית ובנסיבות דין התביעה שכנגד להתקבל לצד דחיית התביעה העיקרית, וזאת מעיקרם של הטעמים הבאים:

ד. זירת האירוע התאונתי:

1. לתיאור זירת התאונה, כפי שהוצג לבית המשפט, חשיבות הכרחית לבחינת המחלוקת שבתיק היות ובכוחה לשפוך אור על מהלך ההתנהלות התעבורתית המצופה מהנהגים המעורבים ובהתאם אפשרת היא לנתח באופן יותר מטבי את פעולותיהם המוכחות על פי החומר הראייתי שבתיק של הנהגים ולהסיק מהן מסקנות הכרחיות. מעיון בזירה כאמור שגם הוצגה לעדי הצדדים תוך שהללו נחקרו ארוכות לגביה, ניתן לראות היטב שתחנת האוטובוס עצמה ממנה יצא האוטובוס ממוקמת מרחק של לפחות 10-15 מטרים ממקום הפנייה ימינה לחניון מתחם הקניות אליו ביקשה נהגת הג'יפ להגיע וכי מתחם התחנה הצבוע אדום צהוב על גבי שפת המדרכה מגיע עד לצמידות הפנייה לחניון. הכניסה לחניון נמצאת בנתיב הימני קיצוני (מתוך 3 נתיבים הממשיכים ישר) שבו ממוקמת תחנת האוטובוס ממנה יצא כאמור האוטובוס לדרכו. כנראה עוד בתמונה, לאוטובוס נתיב עצמאי משל עצמו הנוסע ישר בלבד המצוי בנתיב הימני קיצוני מתוך 3 נתיבים הממשיכים ישר והוא גם הנתיב באמצעות ניתן לפנות ימינה לחניון מתחם הקניות.

ה. עדות העדים –דיון ומסקנות:

6. על רקע כך נבחן את עדותם של העדים: בעדותה הראשית, טענה נהגת הג'יפ כי בעודה נוסעת ברח' לישנסקי, בנתיב הימני ביותר, היא הבחינה באוטובוס המצוי בנתיב הימני עומד בתחנה ומעלה נוסעים, היא רצתה לפנות ימינה למתחם הקניות ולכן אותתה ימינה. כאשר החלה בביצוע הפניה לחניון של מתחם הקניות החל נהג נסיעתו אליה מבלי להסתכל על הכביש ופגע ברכבה. עוד נטען כי מהלך ביצוע הפנייה ימינה למתחם החנייה בוצע מרחק של בין 2-3 מטרים מלפני האוטובוס וכי כתוצאה מתאונה זו נפגע הג'יפ בחלקו האחורי [עמ' 2 שורות 11-20 לפר' הדיון]. בחקירתה הנגדית הטעימה העדה והדגישה כי התאונה התרחשה בדיוק בעת הפנייה למתחם החניון אך היא אינה זוכרת את המרחק שבין הרכבים טרם שחלפה על פני האוטובוס העומד מימין לה [שם, בעמ' 3 שורה 18 ועמ' 4 שורה 12 לפר' הדיון].

1. מנגד, בעדותו על חקירתו הנגדית, טען נהג האוטובוס כי התאונה התרחשה לאחר שסיים לקלוט נוסעים מהתחנה וגמע מרחק רב יותר של 15 מטרים עליו העידה נהגת הג'יפ. עוד נטען כי מהירותו בעת התאונה הייתה נמוכה התואמת יציאה מתחנה. במהלך נסיעתו מרחק של 15 מטרים כאמור עד למקום המתיר פנייה ימינה לחניון מתחם הקניות, ביצע לפתע הג'יפ סטייה חדה ופתאומית מבלי לאותת מהנתיב שמשמאלו אל עברו נתיב האוטובוס ופגע בו מבלי שהתאפשר לו לבלום. הנהג שלל את טענת ב"כ התובעת לפיה האוטובוס עמד קרוב מאד לפניה ימינה, מרחק של 3 מטרים לפחות, טרם התאונה ויצא על כן מהתחנה בדיוק בעת שהג'יפ מצוי מלפניו ופגע בו [עמ' 6 -8 לפר' הדיון].

1. גרסתו זו של נהגת האוטובוס חוזקה בעדות בתה של נהגת הג'יפ הגב' מאיה באאזוב, אשר העידה אחרי אמה. לעמדתה, קודם לתאונה נסע הג'יפ במסלול האמצעי ובכדי לפנות למתחם הקניות ביצע זה פנייה לנתיב הימני שבו עמד האוטובוס קודם לכן בתחנה [עמ' 5 שורה 19 לפר' הדיון] . העדה כאמה חזרה על טענת התובעת לפיה התאונה התרחשה במהלך ביצוע הפנייה לחניון של מתחם הקניות אך באותה נשימה היא לא שללה אפשרות של יציאת האוטובוס מהתחנה בנסיעה ישרה, היינו, בנתיב הימני ביותר שבו הוא עמד מלכתחילה בו ביקשה נהגת הג'יפ לעשות שימוש לשם פנייה לחניון [שם, בשורה 5 לפר' הדיון]. עוד נטען, וכאן העיקר מבחינתנו, כי מאז שיצא האוטובוס מהתחנה הוא חלף מרחק של 10 מטרים עד לרגע שבו הוא פגע בג'יפ ועוד קודם לכן היא ראתה אותו מעלה ומוריד נוסעים [שם, בשורה 29 ]. הנה כי כן, להבדיל מטענת התובעת, הגב' באאזוב שללה בעדותה כל אפשרות של פגיעת הגי'פ במהלך קצר של יציאת האוטובוס מהתחנה. עדותה מלמדת את שנטען על ידי נהג האוטובוס והיא שהתאונה בכלל אירעה לאחר שהאוטובוס סיים את קליטת הנוסעים שלו, גמע מרחק לא מבוטל מהתחנה ואז נפגשו הרכבים. מסקנה זו תואמת גם את תיאור מקום התאונה. כמתואר לעיל, ניתן לראות בעין כי תחנת האוטובוס עצמה מרוחקת מרחק לא מבוטל ממקום התאונה, דבר שיש בו בכדי לשלול כל אפשרות של העלה או הורדת נוסעים שלא בתחנה עצמה כי אם באזור שבו נפגשו הרכבים וזאת כיוון שהתחנה ממוקמת קודם לכן בהרבה. היות ושתי עדות התובעת העידו כי קודם לתאונה הן הבחינו באוטובוס עומד ומעלה נוסעים, כגרסת נהג זה במקור, אזי יש לשער בסבירות גבוהה למדי שהוא עשה כן בצמידות לתחנה ולא קדימה יותר, במקום המרוחק ממנה ללא כל סיבה. כאמור, הדבר גם עולה מעדותה של הגב' מאאזוב שראתה את האוטובוס כבר עוזב את התחנה ונוסע מרחק לא מבוטל עד לתאונה וגם עומד בקנה אחד עם העובדה שכל טענה הנוגעת לקליטת נוסעים מרוחקת שלא מהתחנה , בצמידות לפנייה ימינה של מתחם הקניות, כלל לא נטענה בטופס ההודעה על התאונה של נהגת הג'יפ ו/או בכתב התביעה.
2. זאת ועוד, אף לו נכון הייתי לקבל את גרסת נהגת הגי'פ בדבר עמידת האוטובוס בצמידות יחסית רבה למקום שבו היא פנתה ימינה, ותחילת נסיעתו קדימה מבלי להבחין בה, עדיין הייתה עולה השאלה הברורה מאליה והיא הכיצד הצליח הג'יפ לפנות ימינה במרחק הלא רב שנותר לו מהאוטובוס עד לפנייה זו בכדי להיכנס לחניון ואם בכל זאת עשתה כן נהגת הג'יפ, מדוע היא לא המתינה ליציאת עד חלוף האוטובוס מהתחנה לנוכח הסיכון הכרוך בכך ? נהגת הג'יפ לא ידעה לספק תשובה לכל אחת מהשאלות הנ"ל וממילא כאמור דעתי העולה מהראיות היא שלמהלך ביצוע הפנייה שלה ימינה, קדמה נסיעה של האוטובוס מרחק העולה בהרבה על זה שנטען על ידה וכי האפשרות על כן שנותרה לביצוע הסטייה החדה ימינה לנתיב האוטובוס עולה בהרבה לנוכח האפשרות ההפוכה . נזכור כי לנהגת הג'יפ חובה מוחלטת שבדין לביצוע פנייה בביטחה המבוססת בין היתר על תקנה 40 (א) לתקנות התעבורה , תשכ"א-1961 שזו לשונה: "לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון." הדבר גם נעוץ בתקנה 41 לתקנות על פיה: "נוהג רכב לא יפנה ימינה או שמאלה תוך כדי נסיעה או כשהוא מתחיל לנסוע ולא יסטה מקו נסיעתו, אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש.". מכל האפשרויות הנלמדות העולות מהראיות, ניתן להסיק כבר עתה כי נהגת הגי'פ לא שיערה או אמדה נכונה את פנייתה ימינה אל עבר נתיב נסיעת האוטובוס והיא עשתה כן בעת הימצאותו בנסיעה ישרה בנתיבו ובחלפו כבר את התחנה. חוסר זהירותה זה הוא הגורם המכריע לתאונה.

1. למסקנה זו ניתן להגיע גם בדרך אחרת. היא מתיישבת עם מיקומי הנזקים ברכבים המעורבים ותוצרתם. הנזקים בג'יפ הינם לאורך צדו הימני, החל מהכנף הימנית האחורית קדימה ועד לדלת הקדמית- ימנית אך הללו לא אחידים כל כך בתצורתם. על פי תמונות הנזק של הגי'פ ניתן לראות משיכה של פח הג'יפ קדימה בכמה מקומות בצירוף סמני מעיכה מתמשכים בכנף ובדלתות. באוטובוס ניזוקה פינתו השמאלית – קדמית. נזקים אלו תומכים יותר באפשרות של סטייה חדה של רכב התובעת משמאל לימין מבלי להביא בחשבון את הימצאותו של האוטובוס מימינו וזאת כיוון שפגיעת האוטובוס בעת נסיעה קדימה הייתה מובילה בהכרח לנזקים במרכז האוטובוס מקדימה ולא מצדו השמאלי דווקא וזאת בשעה בשעה שהוא אמור לנסוע ישר בנתיבו. הימצאותם של נזקים בחלקו השמאלי בלבד מדברת בעד עצמה ומלמדת היא את שתואר. גם הימצאותם של נזקים כפי שתואר בג'יפ, מלמדת את שתיארתי לעיל שהרי בהכרח פגיעת האוטובוס באמצעות חזיתו בג'יפ בעת שזה מצוי במאונך לו כמעט כולו במהלך של ביצוע פנייה , הייתה בהכרח צפויה להותיר נזקים אחרים כדוגמת נזקי מעיכה אחידים בדופן ימין של הרכב, ולא לנזקים נמשכים ולא אחידים בצד זה המלמדים על מהלך של ביצוע פנייה חדה ונמשכת תוך כדי נסיעה לא מבוקרת אל עבר האוטובוס הנוסע מימין.

ו. סוף דבר:

1. לאור כל המקובץ לעיל, התביעה העיקרית נדחית בזאת. באשר לנזק הנתבע במסגרת התביעה שכנגד, יוער כי בין הצדדים לא קמה מחלוקת הנוגעת לנזק הישיר בגין התאונה לאוטובוס וממילא לא הוצגה חוות דעת נגדית מטעם התובעת ובית המשפט לא התבקש בזימונו לחקירה נגדית של השמאי על שמאותו. לצד כך, התובעת שכנגד תבעה ראש נזק נוסף בעלות של 1,600 ₪ בגין השבתת האוטובוס בעבור תיקונו למשך יממה אחת. ראש נזק זה לא לווה כנדרש בראיות מתאימות לרבות בחוות דעת רואה חשבון ספציפית לאוטובוס המתייחסת לעלות ההפסד הספציפי וכימותו ועל כן אין בידי לקבלה. בנסיבות, זכאית התובעת שכנגד לפיצוי בעבור ראש הנזק הישיר בלבד.
2. על יסוד כך, אני מורה לנתבעת שכנגד לשלם לתובעת שכנגד את סך הנזק הישיר הנתבע על ידה בסך 3,464 ₪ בצירוף שכר טרחת שמאי מטעמה בסך 600 ₪ כשסכומים אלה נושאים הפרישי ריבית והצמדה מיום התאונה ועד למועד התשלום בפועל, ובצירוף שכר טרחת עורך דין על סך 4,500 ₪ ושכר העד מטעם התובעת שכנגד כפי שנפסק בדיון והכל לתשלום בתוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום, כ"א חשוון תשע"ו, 03 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.