זוהי תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לרכבו של התובע בתאונה מיום 2.5.12 בעיר תל אביב בה היה מעורב רכבו של הנתבע, מסוג משאית.

לפי האמור בכתב התביעה ולפי עדותו של התובע, הרי שביום התאונה עמד רכבו ברחוב אחד העם ואז הגיעה משאיתו של הנתבעת ופגעה ברכבו לאורך צד שמאל. התובע סיפר כי לא היה ברכב כאשר התאונה קרתה וכי בן הדוד שלו ראה את התאונה, ואמר לו. התובע דיבר עם הנהג, אשר נתן לו את שמו ומספר רישוי.

הנתבע טען בכתב ההגנה כי התובע בכלל ניסה לחנות ונסע לאחור ועקב כך פגע בזוית במשאיתו של הנתבע. הוא גם סיפר כי יש לו משאית של 12 טון, וכי אכן נסע ברחוב אחד העם, במהירות של כ - 15 קמ"ש – 20 קמ"ש. זמן קצר לאחר מכן רדף אחריו מישהו ואמר לו שהוא (הנתבע) פגע ברכבו . לדברי הנתבע לא קרה כלום וכי התובע היה בתוך המכונית ורצה לחנות. עוד טען כי לא ייתכן שפגע בו בלי ששם לב. לדבריו, אחיו היה על ידו, וראה שהיתה שריטה ליד הגלגל האחורי של האוטו. עוד הוסיף כי המשאית שלו צהובה.

מעדותו של התובע עולה כי הוא לא ראה את התאונה אלא שמע על כך מבן דודו, אשר לא העיד במשפט. לכאורה מדובר בעדות מפי השמועה שאין לקבלה, אולם סבורני כי דווקא עדותו של הנתבע והתמונות שהוצגו לבית המשפט מחזקים את גרסת התובע.

ראשית, אם אכן כטענת הנתבע היה התובע ברכב וניסה להכנס לחניה, הרי שהיה על הנתבע להמתין עד אשר התובע יסיים לחנות ורק אז להתקדם, ובכך היתה נמנעת התאונה. אלא שאיני נותן אמון בגרסתו זו של הנתבע שכן התובע ברוב הגינותו העיד כי לא היה ברכב ולא הוא שראה את התאונה. ואם אכן לא היה ברכב, הרי שאין כל יסוד לטענת הנתבע כי התובע ניסה להחנות את רכבו.

שנית, הנתבע העיד כי משאיתו בצבע צהוב, ואכן, מתמונות צבעוניות שהוצגו לבית המשפט רואים בבירור כי רכבו של התובע בצבע שחור ולאורך הרכב ועל הגלגלים לאורך צד שמאל ניכרים בבירור סימני צבע צהוב באופן שאינו מותיר מקום לספק כי היה מגע וחיכוך בין רכבו של התובע לבין משאיתו של הנתבע. לפי חוות דעת שמאי רכב שצורפה לכתב התביעה רכבו של התובע ניזוק במגן אחורי, כנף אחורי שמאל ודלת שמאלית, וכן צורפה קבלה על החלפת צמיג אחורי שמאלי עקב חתך. כל אלו תומכים בגרסת התובע כי הרכב נפגע בעודו עומד וכאשר משאית הנתבע חלפה לידו. אילו היתה גרסת הנתבע נכונה, הרי שלכל היותר היה נפגע רכבו של התובע בקצה האחורי, עקב נסיונו להכנס לחניה, ומצופה היה כי תהיה פגיעת מעיכה ברכבו של התובע כתוצאה מנסיעה לאחור ופגיעה במשאית בזווית. אלא שכך לא היה והתמונות מראות על חיכוך לאורך רכב התובע ולא על מעיכות.

שלישית, הנתבע קשר עצמו לזירת האירוע שכן הוא אישר בעדותו כי אכן נסע ברחוב אחד העם בו חנה רכבו של התובע. לכן, גם אם התובע לא ראה את התאונה, הרי שלאור הצטברות הנסיבות המתוארות לעיל, יש לתת משקל נכבד לגרסתו.

לאור כל האמור לעיל, אני מעדיף את גרסתו של התובע על פני זו של הנתבע וקובע כי האחריות לנזקים שנגרמו היא על הנתבע.

הנזק הוכח באמצעות חוות דעת שמאי שלא נסתרה.

אשר על כן אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובע סך 21,219 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 19.5.12 ובתוספת אגרת משפט בסך 250 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, א' אייר תשע"ג, 11 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.