בפני "הודעה על ביצוע פסק-הדין ובקשה מטעם הנתבעת בהסכמת התובע המייצג" (להלן: "הבקשה").

רקע

1. התובע הגיש כנגד הנתבעת תובענה ובקשה לאישורה כייצוגית בהתאם לחוק תובענות ייצוגית תשס"ו-2006. לטענת התובע, הנתבעת גובה מלקוחותיה עמלת המרה בגין עסקאות המבוצעות בחו"ל, אולם במקרה בו בוטלה העסקה והמוצר שנרכש הוחזר לבית העסק, אין הנתבעת מזכה את הלקוח בגין עמלת ההמרה בה חוייב.

לאחר שהתקיים דיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית, ובטרם הכרעה, הגיעו הצדדים, בהכוונת כב' השופטת אבניאלי, להסכם פשרה, אשר אושר בפסק דין מיום 6.9.16 (להלן בהתאמה: "הסכם הפשרה" ו"פסק הדין").

הצדדים פעלו לביצוע הסכם הפשרה.

2. בבקשה זו, מבקשים הצדדים, בהסכמה, לשנות את אחד הסעיפים עליו הוסכם בהסכם הפשרה, וכן להורות על השלמת גמול ושכר טרחת התובע המייצג ובאי כוחו.

באשר לעתירה המבוקשת בסעיף 3 לבקשה –

3. הסכם הפשרה קבע מנגנון להשבת כספים, תוך הבחנה בין לקוחות פעילים לבין לקוחות לא פעילים, כאשר בקבוצת הלקוחות הלא פעילים בוצעה חלוקה נוספת בין לקוחות הזכאים להשבה של 50 ₪ ומעלה לבין לקוחות הזכאים להשבה של סכום הנמוך מ-50 ₪.

כמו כן, נקבע בהסכם הפשרה כי הכספים המגיעים ללקוחות הלא הפעילים אצל הנתבעת ישולמו באמצעות משלוח שיקים לאותם לקוחות, וכי כספים שלא ייפרעו על ידם, יועברו כתרומה לעמותת אתגרים ולעמותת כנפיים של קרמבו (להלן: "העמותות הנתרמות").

4. בקשה זו מתייחסת ללקוחות שאינם פעילים עוד אצל הנתבעת, ואשר סכום ההשבה לו הם זכאים קטן מ-50 ₪.

בהתאם לתצהיר המשלים, אשר הוגש ביום 9.11.16 (בקשה מס' 44), סכום ההשבה הכולל הרלוונטי ללקוחות אלה הוא 103,882 ₪ (להלן: "סכום ההשבה").

בסעיף 36 להסכם הפשרה נקבע כי סכום זה צריך להצטרף לסכום הכולל שהושב ללקוחות פעילים.

בבקשה זו, צוין כי "עקב טעות בתום לב מצד הגורמים האמונים על ביצוע הסדר הפשרה מטעם כאל, סכום זה לא הושב לאותם לקוחות מתוך סברה (מוטעית) כי יש להעביר גם את הסכום הנ"ל לתרומה לעמותות הנתרמות" (סעיף 3 לבקשה).

הצדדים מבקשים את אישור בית המשפט להותיר את סכום ההשבה כתרומה אצל העמותות הנתרמות וזאת במקום לצרפו לסכום הכולל שכבר הושב ללקוחות הפעילים.

הצדדים טוענים כי העברת סכום ההשבה ללקוחות הפעילים תשית עלויות לא מבוטלות על הנתבעת, כאשר מנגד לא תועיל ללקוחות הפעילים, שכן כל אחד מהם יקבל סך של כ-90 אגורות.

5. הבקשה הועברה לתגובת היועמ"ש, אשר הודיע ביום 8.8.17 כי הוא מותיר את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט.

6. לאחר שבחנתי את הבקשה על נימוקיה, מצאתי לנכון להיעתר לה.

המדובר בשינוי הסכם הפשרה בסעיף אחד, כאשר השינוי הינו סביר בנסיבות העניין ואין בו כדי לפגוע בחברי הקבוצה.

הסכום נשוא הבקשה הוא 103,882 ₪ (לעיל ולהלן: "סכום ההשבה"). סכום ההשבה מהווה את הסכום ללקוחות שאינם פעילים ושסכום ההשבה לו הם זכאים נמוך מ- 50 ₪. בהתאם להסכם הפשרה סכום זה צריך להצטרף לסכום הכולל שהושב ללקוחות הפעילים.

הגם שסכום ההשבה היה אמור להיות מועבר ללקוחות פעילים, הוא הועבר, בטעות, לתרומה לעמותות הנתרמות. יצוין כי הלקוחות הפעילים כבר קיבלו את מלוא סכום הפשרה (בהתאם לסעיף 36 להסכם הפשרה).

הסכום הנוסף, אשר אמור להיות מועבר לכל לקוח פעיל הוא כ- 90 אגורות.

נחה דעתי כי העברת סכום ההשבה לעמותות הנתרמות תחת העברתו ללקוחות הפעילים, נעשתה בטעות בתום לב.

בנסיבות האמורות, ובהינתן כי אין תועלת רבה בהעברת סכום ההשבה ללקוחות הפעילים (אשר יזכו כל אחד בפחות מ-1 ₪ (!)) ונוכח העלויות הכרוכות בכך (בשל הצורך לשוב ולבצע פעולות זיכוי לכ- 114,834 לקוחות פעילים), יש מקום להיעתר לבקשה.

התובע המייצג ובא כוחו נתנו הסכמתם לבקשה.

היועמ"ש הותיר את ההכרעה לשקול דעת בית המשפט.

7. לאור האמור, הריני מאשרת את שינוי הסכם הפשרה ותיקון פסק הדין כמבוקש, ומורה כי סכום ההשבה (בסך 103,882 ₪) אשר הועבר כתרומה לעמותות הנתרמות, יוַותֵר בידי העמותות הנתרמות.

8. בנסיבות ענין, לא ראיתי להורות על פרסום מודעה נוספת לציבור בדבר תיקון הסכם הפשרה.

טרם תיקון הסכם הפשרה, פורסמה מודעה לציבור על פי החוק, ולא התקבלה כל הודעה או הסתייגות מהציבור. בשים לב לטיב התיקון אשר הינו מינורי, ובנסיבות המתוארות לעיל, אין הצדקה לפרסום נוסף.

באשר לעתירה המבוקשת בסעיף 4 לבקשה –

9. הצדדים מבקשים כי עתה, עם ביצוע פסק הדין, יורה בית המשפט על תשלום החלק הנוסף של הגמול לתובע המייצג ושכר הטרחה לבאי כוחו.

בהתאם לחישוב המוסכם על הצדדים, יש לשלם לתובע גמול בסך של 52,250 ₪, ולבאי כוח התובע יש לשלם שכר טרחה בסך 209,000 ₪.

10. בהתאם להסכם הפשרה ולפסק הדין, הריני נעתרת למבוקש בסעיף 4 לבקשה ומאשרת את תשלום הסכומים האמורים.

החלטה זו מהווה חלק בלתי נפרד מפסק הדין.

הדיון הסתיים.

ניתנה היום, ב' אלול תשע"ז, 24 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.