בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב מיום 6.6.12 (כב' השופט עודד מאור).

בפסק הדין נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטת רשמת ההוצאה לפועל (כב' הרשמת סגל) מיום 11.5.12 במסגרתה הורתה (כפי שעולה מפסק הדין) על עיקול ומימוש כספי המבקש- החייב בתיק ההוצאה לפועל המתנהל נגדו בגין חיוב כספי - אצל קרן הגמלאות של לשכת עורכי הדין.

לאחר שעיינתי בבר"ע על נספחיה, בפסק הדין ובתגובת המשיב לבר"ע, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור כדלקמן.

החלטת כב' הרשמת לא צורפה לבר"ע, אולם מהנוסח שצוטט במסגרת פסק הדין נושא הבר"ע - אשר אישר את החלטת כב' הרשמת ומנימוקיה - עולה שהחלטתה אינה מנומקת, ובהיעדר הנמקה לא ניתן להבין מתוכה מה היו השיקולים שנשקלו על ידי כב' הרשמת ומה היו נימוקיה להורות על העיקול ומימוש כספי המבקש אצל קרן הגמלאות של לשכת עורכי הדין.

היה מקום שכב' הרשמת תנמק החלטתה מנימוקים משלה, תוך התייחסות גם לטענות המבקש לפניה, להבדיל מנימוקים על דרך הפניה כללית לטענות ב"כ הזוכה גרידא.

גם לא נמצאה בהחלטה ובפסק הדין הכרעה עובדתית משכנעת ממנה ניתן להסיק שזכויות המבקש בקרן הגמלאות של לשכת עורכי הדין גמלו ושהתגבשה זכותו כבר עתה לקבלתם. נושא זה לא הובהר די הצורך בהחלטה ובפסק הדין ואין בפני תשתית מספקת להכרעה בכגון דא.

במקרה דנן יש קושי להתחקות אחר שיקול הדעת שהפעילה כב' הרשמת חובת ההנמקה בפירוט מעוגנת בתקנה 192 לתקנות סד"א, וכפי שנקבע בפסיקה: "ההנמקה היא שמאפשרת לצדדים להבין את הבסיס לפסק הדין והיא שמאפשרת לבית משפט שלערעור לבקרו. יתרה מזאת, להנמקה חלק חשוב בתהליך של גיבוש ההחלטה ובלעדיה לא ניתן לומר שזכה להתברר בבית המשפט" (רע"א 1982/05 כל הצפון נ' פלוני, (23.1.06.

לציין, שלא ניתנה כל החלטה המורה על הפקדת ערבון בבר"ע, וטענות המשיב בעניין זה נדחות.

לאור האמור לעיל - הערעור מתקבל כדלקמן.

פסק הדין נושא הבר"ע והחלטת כב' הרשמת הנ"ל - מבוטלים.

העניין יוחזר לכב' הרשמת על מנת שתבחן מחדש את הנושא ותנמק החלטתה, מבלי להיות קשורה בהחלטה המבוטלת.

לא מצאתי בנסיבות לחייב את המשיב בהוצאות.

המזכירות תודיע תוכן פסק דיני זה לצדדים.

ניתנה היום, 12 ספטמבר 2012 בהעדר הצדדים.