<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד רוני לולו

הנאשם בעצמו וב"כ עו"ד הלבני

מתורגמנית לשפה הצרפתית הגב' יצחק מרים

פרוטוקול

<#2#>

טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה:

הנאשם הורשע בהכרעת דין ביום 1.5.13 בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן. כתב האישום המתוקן יוחס לנאשם שלושה אישומים לפיהם, האישום הראשון הנאשם אחז בראשו של י.מ. (בנו) ודחף אותו והורה לו לצאת מהבית אותו שוב והוציא אותו מהבית. הנאשם איים על ילדיו ל.י.מ. וי.ש.מ שיהרוג אותם אם יפתחו את הדלת לי.מ. . בהמשך איים הנאשם על אשתו ל.מ שאם תכניס את י.מ. יקרה לה משהו וגם לו ודחף אותה. משנכנס י.מ. לדירה הנאשם תקף אותו באגרוף בפניו ונטל סכין והחל לנוע לכיוונו. בהמשך אחז הנאשם בגרונו של י.ש.מ. ודחף אותו. לפי האישום השני ביום 25.5.12 כשבוע לפני האירוע שבאישום הראשון רדף הנאשם אחרי ר.מ ונתן לה מכה בפניה. האישום השלישי הוא אירוע בין ה-2/2009 ל-2010 ואירוע זה הנאשם כולל קריאות גנאי איים מס' פעמים שיהרוג את ל.מ (אשתו) אם לא תקיים עימו יחסי מין וכל זאת בנוכחות הילדים.

אנו רואים לחומרה וחומרה רבה מתלווה לכך שהפגיעה והמעשים הברוטאלים מגיעים למי שאמור להוות מקור לבטחון של הקטינים בתור אחראי עליהם. האמור לשמור עליהם ולדאוג לבריאותם. תחת זאת הוא מאיים עליהם ועל אשתו ומממש את איומיו בכך שדחף אותה לכיוון הקיר ונטל אגרוף בפניו של בנו ונוטל סכין ונע לעברו. חובה על בית המשפט להגן על הקטינים ולהגן עליהם אף מפגיעה בתוך הבית פנימה. במקרים בהם למרבה הצער כמו שבענייננו מעשה אלימות מבוצע על ידי מי שאחראי עליהם. בעניין זה, אני מפנה לרע"פ 2193/09 בעניין פלוני שם מציין ביהמ"ש "דווקא לשם שמירה על התא המשפחתי, עבירות אלימות הנעשות במסגרתו חייבות ענישה מרתיעה אשר אינה משתמעת לשתי פנים".

האלימות והאיומים כלפי האישה בגין אלה בלבד ניתנה ענישה של מאסרים בפועל על פי רוב. מפנה לגזר דין של בית משפט השלום בפתח תקווה שניתן על ידי כב' השופט קובו במסגרת ת"פ 55150-09-12, מגיש אותו, שם הוזכרו מס' של פסקי דין שבחנו את המדיניות הענישה הנוהגת וקובעת מתחם בגין איומים ותקיפת בת זוג למאסר בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בפועל. הנאשם אומנם נעדר הרשעות קודמות אולם עבירות האלימות במשפחה אינן זרות לו. בעניין זה, ביהמ"ש נחשף לתיק הנוסף שמתנהל כנגד הנאשם בבית המשפט באשקלון במסגרת ת"פ 25988-06-10, כמו גם העניין עולה בתסקיר שירות המבחן ביום 5.1.14.

אני מפנה לתסקיר שירות המבחן מיום 23.4.14 שם נאמר כי:"הבנו כי הוא מנהל משפט הוכחות, אך הנאשם הודה בכתב אישום מתקן המייחס לו תשע עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות שבוצעו מהלך השנים 2006-2009 הדומות לעבירה שבתיקנו זה". מפנה לפרו' מיום 23.1.14 במסגרת ת"פ 25988-06-10, התיק היה אמור להיות קבוע לטיעונים לעונש בחודש אוקטובר 2010 והבנתי מחברתי שהתיק לא נגמר ".. הנאשם ביקש לא לצרף את התיק שנוהל נגדו באשקלון". לא מדובר במי שמעד פעם אחת וחרג מהתנהגותו אלא מדובר במי שנהג בדרך אלימות במשך שנים רבות משנת 2006 ועד האירוע האחרון אשר מיום 1.6.12 שאחריו נעצר.

לא נעלם מענינו שהנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום ובכך חסך מהעדת המתלוננים וחסך בזמן שיפוטי.

נתייחס לתסקיר שירות המבחן מיום 5.1.14 וגם לשני התסקירים הנוספים. לתסקיר מיום 5.1.14 שם נאמר כי (הודה כי נהג לצעוק בבית ולאיים ואשר לאלימות הפיסית נטה למזער אותה). לגבי אשתו, היא מטשטשת אלימות פיסית או מינית כלפיה ומדווחת כי אינה חוששת ממנו. לגבי התלות שיצרה בנאשם, ומדווחת כי איננה חוששת ממנו. בשל התלות שיצרה בנאשם נוטה לגונן עליו בדבריה.

ההתרשמות ממי שהתנהגותו אלימה במשפחה, והסיפור נובע מהעדר תעסוקה , קושי להסתגל לארץ ואי ידיעת השפה, יש תגובות אימפולסיביות ואגרסביות תוך שליטה במשפחה באופן אלים וכוחני. התקשה לקבל עזרה מהרשויות, כי ראה בכך פגיעה במעמדו כראש משפחה. לאחר מעצרו והפיקוח עליו החל להכיר באלימות ומקורותיה אולם טרם עבר טיפול. מהתסקיר מיום 23.4.14 צוין שטרם שולב בהליך טיפולי אשר אי מציאת גורם טיפולי דובר צרפתית. הוא עושה מאמץ להימנע מהתנהגות מאיימת או אלימות פיסית ויחד עם זאת, נטייתו להשליך אחריות על גורמים חיצוניים וקשייו לקלות אמפטיה למורכבות מצד הילדים והשלכות מעשיו עליהם, הם מגבירים את המתח והלחץ שחבים הילדים. מהתסקיר האחרון שהוגש בעניינו מיום 9.9.14 לא נמצאה עבורו תוכנית טיפולית בשל מוגבלות של השפה כך שבסופו של יום הוא לא עבר טיפול.

ההתרשמות שגם היום קיימת חוויית חשש בפני הנאשם במשפחה ולפי דיווחי העו"ס עולה כי לעיתים הוא מפר את תנאי ההרחקה מהבית ומתעוררים ויכוחים בינו לבין האישה בנוכחות הילדים.

ההתרשמות ממי שמציג את הצד החיובי המדגישה את השיפור בתפקודו, הבנה לטעיותיו בעבר והתנהגות האלימה לצד נטייה להסתיר הקשיים וליצור אוירת מיסוך וסודות במשפחה.

אני מפנה ומגיש ת"פ 12177-03-09 של בית משפט השלום בעכו, בפסק דין זה מדובר בנאשם שהואשם בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות של בת זוג וכן בעבירה של תקיפה בעבירות מחמירות של ילד. מדובר באירוע אחד שבו משך בשיער של אשתו וכן תפס בצווארה של הבת ולחץ בחוזקה. שירות המבחן בתחילה לא בא בהמלצות טיפוליות והוגשה תוכנית טיפולית והוגשה המלצה למבחן של 18 חודשים ומאסר על תנאי. בעברו של הנאשם בתיק זה,היתה הרשעה קודמת אחת של תקיפה סתם לפני 14 שנים. קיבל עונש של שישה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות בין היתר.

במקרה שלנו מדובר במי שביצע מס' רב יותר של עבירות איומים כלפי בת הזוג וכלפי הילדים, כלשעבירה הזאת בלבד נקבע מתחם שנע מאסר על תנאי עד שמונה חודשי מאסר בפועל. מ דובר בעניינו בנאשם שנטל סכין ונטל אגרופים ומזה אנו למדים על רף אלימות גבוה יותר. מדובר במי שבמשך שנים רבות נהג באלימות כפי שכבר נטען הן בשלב זה הרשעות אך לא ניתן להתעלם מכתב האישום בו הודה באשקלון. לסיכום, הנאשם נעצר בהליך זה ביום 1.6.12, ושוחרר בתנאים מגבילים ביום 31.10.12 כשמדובר בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות וגם באיומים עבירות שבוצעו כלפי ילדיו ובת זוגו , בנסיבות העניין נטען לטווח ענישה ראוי ועד 18 חודשי מאסר בפועל, אני מפנה לפסק הדין של כב' השופט קובו ומדגיש כי במקרה שלנו בנוסף לתקיפה ואיומים של בת זוג , מדובר בתקיפה ואיומים על ילדיו הקטינים ואם אנו עותרים למתחם שנקבע שם יש לראות בכך גישה מקלה כלפי הנאשם.

במקרה שלנו לאור העובדה שהנאשם ריצה חמישה חודשי מעצר ובשקלול התובנות שמגלה עם ההתקדמות ולו המסוימת, כפי שעולה מתסקיר המשלים האחרון, אנו נעתור לענישה של שישה חודשי מאסר בפועל, שניתן יהיה לרצותם בעבודת שירות וזאת ללא קיזוז תקופת המעצר שכבר שוקללה בעמדתנו זו. בנוסף, נעתור למאסר על תנאי ולצו מבחן למשך שנה וחצי כאמור בהמלצת שירות המבחן וכן לאסור עליו להתגורר עם אשתו במהלך תקופת המבחן מהנימוקים שפורטו בתסקיר.

ב"כ הנאשם:

אני מנסה להבין את הרציונל של התביעה ואני מתקשה במקרה הזה. כל הטיעון אומר שבעבירות מסוג זה אנו מצויים במתחם שכולל עבודות שירות. ברור אין מחלוקת על זה. אז מביא פסיקה של מתחם של עבודות שירות ובסוף הטיעון טוענים שלמרות שישב חמישה חודשים בכלא אדם בגילו ללא עבר פלילי אז מתחשבים בזה ולא טוענים ביותר. אם לא היה יושב חמישה חודשים במעצר אז היו טוענים למאסר בפועל ורק מהסיבה הזאת על פי הטיעונים שלהם יש לקבל את עמדתנו ולכבד את המלצת שירות המבחן וזה הרציונל הנכון, שנכון שברגיל התיק הזה הוא לעבודות שירות אך בנתונים שלו ובלי שפה וישב פעם ראשונה בכלא אז אני טוענת ללא עבודות שירות. אם היה משתחרר ולא יושב חמישה חודשים זה לא תיק שהיה יושב במאסר בפועל. אם ההליך הטיפולי שכן ניתן לעשות איתו וההתקדמויות והוא מפרנס את המשפחה עם 10 ילדים עוד מעט שנה וחברי מפנה בטיעוניו שחלק בעיה ניכרת בדימוי עצמי ואיך שהתנהל זה העניין שלא מפרנס, גם לא חי איתה, גם מפרנס אותה, וגם ישב חמישה חודשים בכלא וזה תיק שאם לא ישב בכלא לא צריך ללכת לכלא אבל עדיין התביעה מבקשת לשלוח אותו לעבודות שירות. מבחינת הנאשם הזה היום עבודות שירות זה בחינה כלכלית ונפשית זה כמו כלא אבל להשאיר אותו בחוץ לא להטיל עליו מאסר בפועל, כל הטיעון לא התייחס למעצר, שהתיק כמו שהוא, הוא לעבודות שירות, אבל ישב כבר אז למה עבודות שי רות? לגמור אותו כלכלית ונפשית וזאת א חרי שישב חמישה חודשים בכלא וגם הגלו אותו לאשקלון, רק בשנה האחרונה חזר לנתניה ועדיין לא חי עם משפחתו. חלק מההמלצות שי רות המבחן זה פיקוח ושלא יחזור הביתה וזה אנו רוצים שיהיה מורחק ומפוקח אינטניסביי.

תסקיר אחרון מראה על התקדמות מאוד משמעותית הרבה היבטים שהם אקוטים בתיק הזה. מה שאקוטי זה להביא את המשפחה למסלול להביא אותו למשהו. נכון שיש מתיחות בין הילדים אז אם ישלח לעבודות שירות יביא את המשפחה למטה ואת הנאשם ידרדר אחורה, יש שיתוף פעולה שלו כאשר היה נוקשות וחוסר רצון לשתף פעולה. בגלל הפתיחות שלו לטיפול הילדים חלקם חזרו לפנימיות. היה אדם מאוד נוקשה ולא הפך את עורו ועושה תהליך משמעותי ורוצים להמשיך עם התהליך הזה ולא לדרדר אותו אחורה. מדובר במשפחה עם 10 ילדים. עכשיו שהוא מפרנס אני מבקשת בכל לשון של בקשה להיעתר לבקשה ולהסתפק בתנאי ומה שביהמ"ש ימצא לנכון בהתאם להמלצת שירות המבחן.

אין לי מחלקות מבחינת פסיקה שבמתחם אנו כולל עבודות שירות, אבל יש שני מסלולים שאפשר לא לתת לו עבודות שירות. יש אפשרות לראות את זה כתיק טיפולי. אני אומרת שני דרכים, או להטיל עליו מאסר בפועל ולומר שזה יקוזז ממה שישב או להגיד שלמרות שבמתחם עבודות שירות מצדיק חריגה משיקום, אדם שישב במעצר והורחק מהבית ויש שיתוף פעולה וחלק מהקשיים שלו בארץ שלא מדבר עברית וזה קושי עצום, לא מוצאים מסגרת פורמלית ושירות המבחן עשה מאמצים עילאיים וכל פעם להפגש איתו עם מתורגמן וללכת לממונה ואז הוא השיג מישהו שילך איתו, מאוד קשה הדברים האלה, העובדה שלא עבר טיפול פורמלי לא לרעתו. אבקש באיזה מסלול שביהמ"ש יבחר שיגיע לתוצאה שלא לשלוחא ותו לעבודות שירות ולהסתפק בימי המעצר שישב והיה הרתעה מכל היבט, בכלא ואח"כ מורחק דרומית לארץ ועד היום לא חי עם המשפחה שלו ושירות המבחן עוקב אחריו. לעניין אשקלון, אותה שירות נותנת תסקיר לתיק ההוא ואי אפשר שלא להתרחק לרצון העז של התביעה להכניס את התיק של אשקלון לפה. שילמנו את המחיר כי בהליך המעצר זה הלך להם זאת הסיבה העיקרית שבזכות התיק של אשקלון שהוא חמור משלנו ועבירות שנים אחורה, ב"זכות" התיק הזה ישב חמישה חודשים וזה היה מגביר סיכון ובשל הסיכון הגבוה נזקקנו לתנאים ואחרי הרבה זמן הסכימו שהרחקה לאשקלון היא מספיקה במקום פיקוח צמוד. כבר שילמנו את המחיר שכבר יש כתב אישום תלוי ועומד וזה לא אשמתנו שהתיק באשקלון אף אחד לא עשה איתו כלום. אנו בעבירות פחות חמורות ופה היה הליך המעצר וכל פעם ניסו להביא את זה בדלת האחורית.

זה אומר שלמרות שהוא חמור הוא לוקח עליו אחריות ויש בו הסדר ולוקח אחריות שם וגם לקיחת האחריות השתנתה מאוד ויש לקיחת אחריות על אלימות פיסית ויש מאמצים כבירים לא להגרר לאלימות פיסית. חברי כמו שהפנה מדבר באמת על לחץ ומתח, לא פשוטים העניינים בבית ויש כיוון לקדם את הבית ורק בגלל שהתביעה אומרת שיש לנאשם עבר בגלל התיק של אשקלון ולא ארחיב ואומר שלעניין העונש זה לא צריך להוות שיקול לחומרה, ולכן אני מבקשת לקבל את המלצת שירות המבחן.

לגבי העבירות עצמם, לא מקלה בעבירות האלמ"ב עם כל הכבוד ברוטאליות ראינו תיקי אלמ"ב חמורים יותר. יש חומרה עם סכין ויש דחיפה ואגרוף . ברוטאלי, קשה לי לראות בתיק זה ברוטאלי. אנו נמצאים פה במתחם. אם ביהמ"ש מסתפק בעונש המאסר שריצה אבקש לקבל את המלצת שירות המבחן.

הנאשם:

אני רוצה להגיד לביהמ"ש שאני חושב שאני מספיק שילמתי. הבנתי לקחתי אחריות. אני השתנתי לגמרי.

<#3#>

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן ובו שלושה אישומים בעבירות תקיפה ואיומים אשר ביצע כלפי בני משפחתו. על פי המפורט באישום הראשון בכתב האישום המתוקן, הורשע הנאשם בעבירות תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים. מדובר בכך שביום 1.6.12 בעקבות מריבה בין ילדיו ולאחר שבנו בן ה-18 גידף אותו, הורה הנאשם לאותו בן לצאת מהבית, דחף אותו לכיוון דלת הכניסה והוציאו החוצה. הנאשם אמר לבני משפחתו שהיו באותה עת בדירה כי מי שיפתח את הדלת לבן או לאחיו הבכור כשהנאשם אינו בבית, יהרג על ידו. כמו כן, איים על אשתו שלא תכניס את הבן והחל לגדף אותה ואת בני משפחתה, לאיים כי יקבור את כולם ואף דחף אותם לכיוון הקיר. כששמע זאת הבן בן ה-18 ונכנס שוב לדירה על מנת לומר לנאשם שלא יגע באימו דחף אותו הנאשם, הכה באגרופו בפניו, ואף נטל סכין והחל לנוע במהירות לכיוונו של הבן אשר יצא מהדירה. הבן פגש באחיו הבכור מחוץ לדירה ושעלו שניהם יחד אחז הנאשם בגרונו של הבן הבכור ודחף אותו אל מחוץ לדירה.

על פי המפורט באישום השני, כשבוע ימים קודם לכן רדף הנאשם אחר בתו בת ה-20 והכה בפניה. בגין אישום זה הורשע בעבירת תקיפה. באישום השלישי, הורשע בעבירת איומים כלפי אשתו. על פי המפורט באישום זה, במהלך השנים 2009-2010, נהג לדרוש בנוכחות ילדיו מאשתו להתלוות לחדר השינה ולקיים עמו יחסי מין שאם לא כן יהרוג אותה. באותן הזדמנויות היה מגדף אותה בנוכחות הילדים במילים בוטות.

בעניינו של הנאשם התקבלו לאורך השנה האחרונה מס' תסקירים מטעם שירות המבחן. מדובר בתסקירים ארוכים ומפורטים, אשר אין מקום לצטטם במלואם, ואם זאת קיימת חשיבות ניכרת לתהליך שעבר הנאשם ועל כן יובאו הדברים בהרחבה מסוימת. מהתסקיר הראשון שהוגש בחודש ינואר 2014 עולה כי מדובר באדם כבן 53, נשוי ואב לעשרה ילדים בגילאי 7 עד 23. הנאשם עלה ארצה בשנת 2003 ומאז ועד לשנה האחרונה התקשה להשתלב בשוק העבודה בארץ כך שעד שנעצר בגין תיק זה התגורר עם משפחתו בנתניה ועסק בתפעול הבית. התסקיר מפרט בהרחבה את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם. כמו כן, מפורטת בהרחבה גרסתו ונטילת האחריות לגבי המעשים המיוחסים לו בכתב האישום. עוד מתואר, כיצד בעקבות חשיפת האירועים הוצאו הילדים הצעירים לפנימיות ואילו הנאשם נעצר למשך מס' חודשים ולאחר מכן שוחרר בתנאי הרחקה משמעותיים.

בסופו של אותו תסקיר, לצד הקשיים בהתנהגותו של הנאשם, פירטה קצינת המבחן את גורמי הסיכון לשיקום וביניהם כוחותיו לתפקוד חיובי יותר טרם עלייתו ארצה. יכולתו לשמש גם דמות תומכת בכמה כלפי חלק מילדיו ובעיקר יכולתו לעבור הליך של שינוי בעמדותיו כאשר כבר בשיחות במסגרת פיקוח המעצר התרשם שירות המבחן כי הנאשם מתחיל בתהליך ביקורת עצמית ביחס להתנהגותו במסגרת המשפחתית ואף מגלה באופן הדרגתי יכולת להכיר באלימותו ומקורותיה. כמו כן, התרשם שירות המבחן מהשפעה המרתיעה ומאיימת של מעצרו הממושך כגורם המצמצם סיכון.

כאמור, בהמשך לאותו תסקיר הוגשו תסקירים נוספים אשר עקבו אחר התקדמות ההליך הטיפולי ומצבם של בני המשפחה. בתסקיר העדכני המונח לפני כיום נאמר כי הנאשם הגיע לכל המפגשים הטיפוליים בשירות המבחן ובמובן זה שיתף פעולה עם המצופה ממנו. יחד עם זאת, לא נמצאה עבורו תוכנית טיפולית מקיפה יותר, וזאת בשל מגבלות השפה. התסקיר האחרון מתאר תמונת מצב מורכבת במסגרתה מתקיימים נתונים המצביעים על כך שקשייו של הנאשם וקשייה של המשפחה כולה טרם הגיעו לכדי פתרון, ומנגד קיימים נתונים חיוביים המצביעים על כך שלמשפחה צפוי עתיד טוב יותר בעקבות התערבות המערכת המשפטית והטיפולית.

בתסקיר באים הדברים לידי ביטוי בכך שבמהלך הטיפול בנאשם התחזקה ההתרשמות כי מדובר באדם נוקשה אשר חינך את ילדיו באוירה אלימה ומאיימת ובני המשפחה חוו חשש ופחד ממנו, תחושה אשר אינה זרה להם גם כיום. מנגד, מתרשם שירות המבחן כי הנאשם מגלה גם חום, אמפטיה ורגישות לילדיו. בעקבות שיתוף הפעולה שלו עם מחלקת הרווחה ועם מסקנותיה בדבר ההשמה בפנימיות ניכרת התנהגות יציבה יותר של הילדים והם זוכים לטיפול מקיף בבעיותיהם במסגרת הפנימייה. עוד מצוין כי שירות המבחן מתרשם שהנאשם הפנים את האיסור בשימוש באלימות פיסית כלפי ילדיו ומבטא חרטה וצער על התנהגותו האלימה והקשה בעבר כלפיהם. כמו כן, עולה מהתסקיר כי במהלך הקשר עימו ניכר כי חל שיפור הדרגתי בהתנהגותו כלפי ילדיו, ביכולתו לראות את צורכיהם ובהבנתו בנזק שגרם להם כתוצאה מהתנהגותו האלימה. שירות המבחן רואה התקדמות גם בכך שהוא מבטא כיום יתר נכונות להיענות להליך הגירושין אותו יזמה אשתו. בנוסף, נאמר כי למרות ההתנהגות האלימה מהווה כיום הנאשם דמות משמעותיות חמה ורגשית עבור ילדיו וכי חשוב לסייע לו לחזק את הקשר עימם במסגרת המשך הקשר הסמכותי עם שירות המבחן.

בהתחשב במכלול נתונים אלה, ממליץ שירות המבחן כי תקופת המעצר הממושכת בת חמשת החודשים תחשב לנאשם כתקופת ענישה של מאסר וכי בנוסף עונש זה יושת על הנאשם מאסר מותנה וכן של"צ בהיקף של 150 שעות וצו מבחן למשך 18 חודשים. מכלול זה של העונשים אף יאפשר לנאשם להמשיך בתעסוקתו היציבה כיום, אשר מהווה מרכיב משמעותי בהעלאת הערך העצמי שלו ושיפור מצבה של המשפחה כולה.

ב"כ הצדדים טענו לעונש בהרחבה איש איש על פי תפיסתו. בין היתר התייחסו בקצרה למתחמי הענישה הרלוונטיים. אציין כי בנושא זה לא התעוררה מחלוקת ממשית ודובר על כך כי הרף התחתון במעשים מעין אלה יכול שיעמוד על עבודות שירות ואילו הרף העליון כולל מרכיב משמעותי של מאסר מאחורי סורג ובריח. לא מצאתי טעם להעמיק בנושאים אלה שכן בפועל המחלוקת בין הצדדים מצומצמת בהרבה וזאת לאור עתירת המאשימה לריצוי מאסר במסגרת של עבודות שירות בלבד, מעבר לתקופת המעצר, בעוד ההגנה מבקשת להסתפק בתקופת המעצר ובאימוץ המלצות שירות המבחן.

כאן המקום לציין כי מעשיו של הנאשם חמורים, אפילו חמורים מאוד. מדובר ברצף של מעשי אלימות ממשיים כלפי בני משפחתו. מדובר תחילה במעשים קשים מאשר ביצע כלפי אשתו כמפורט באישום השלישי. מדובר אומנם בעבירה של איומים גרידא, אך האיומים כמו גם הנסיבות האופפות אותם הינם מרף חומרה גבוה ואף העובדה כי בוטאו בפני הילדים מחזקת גישה זו. גם עבירות האלימות הפיסיות המתוארות באישומים 1 ו- 2 ובמיוחד באישום הראשון, אינן מבוטלות כלל ועיקר. אני מזכיר כי הנאשם תקף את בנו בן ה-18 באופן ברוטאלי, היכה בו במכת אגרוף ואף אחז בסכין ונע לעברו באופן שחייב את הבן לעזוב את הדירה. במקרה אחר ציינתי לאחרונה כי חובתו הטבעית והמשפטית של כל הורה הינה לדאוג לשלום ילדיו, להגן עליהם בכל מאודו ולתחום בהם תמיכה נפשית ופיסית. הנאשם לא עמד בחובות מוסרים בסיסים אלה ואף פגע פגיעה ממשית בגופם ונפשם של הילדים ושל אשתו. בשים לב למכלול נתונים אלה, תמים דעים אני עם התביעה כי במישור הלימה הטהור אין די בתקופת המעצר שריצה הנאשם על מנת לבטא את החומר הנעוצה במעשיו.

לצד מסקנה ברורה זו, הרי שבתחום עבירות האלימות במשפחה, וכאשר מדובר במי ששוחרר ממעצר לפני זמן רב ונטל חלק בהליכים טיפוליים, הרי שנדרשת בשלב גזר הדין ראייה רחבה יותר אשר בוחנת את מכלול האינטרסים לרבות האינטרס הציבורי שבשיקום המשפחה והאינטרסים הנוגעים לשלומם של יתר בני המשפחה ובראשם הילדים. על רקע זה מוכרת אף פסיקה רחבה שבה ניתנת מענים עונשיים מגוונים, לרבות מענים טיפוליים – שיקומיים, גם כאשר מדובר בעבירות בעלות חומרה רבה. במקרה שלפני, מבחינת ההיבטים הללו בראייה רחבה, מצדיקה המנעות ממיצוי הדין עם הנאשם. על רקע זה טוב עשתה המאשימה משהגבילה מלכתחילה את טיעוניה לתקופת מאסר נוספת אשר תרוצה בעבודות שירות בלבד.

אם נסכם את הנתונים המקלים אשר אף מפורטים בחלקם בתסקיר שירות המבחן, הרי שיש להזכיר בראש ובראשונה כי מדובר בנאשם אשר נותן את הדין לראשונה על עבירות שביצע מאז עלייתו ארצה. אני שומע כי לחובת הנאשם כתב אישום נוסף המתנהל בבית המשפט באשקלון שם במסגרת הסדר טיעון הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן, אלא שמכלול הנסיבות האופפות את אותם אישומים אינו מונח בפני ומשלא צורף התיק הנ"ל לתיק שבפני והדיון בו לא הסתיים באופן שניתן להביאו בפני ולהתחשב בו, אינני מביא נתונים אלה בחשבון בגזר הדין הנוכחי וביהמ"ש באשקלון יעשה כחוכמתו בהתאם לנתונים המופיעים בפניו.

להעדר עבר פלילי יש לצרף את הודאתו של הנאשם בכתב האישום המתוקן, הודאה אשר יש בה משום נטילת אחריות, חסכון משמעותי בזמן ציבורי ונתון נוסף שעניינו מניעת הצורך בהתייצבות בני המשפחה למתן עדות, על כל אי הנעימות אשר עשויה היתה להיות כרוכה בכך. לכך יש לצרף את האמור בתסקיר לגבי ההשלכה המרתיעה אשר היתה לעצם קיומו של ההליך הפלילי ולתקופת המעצר המשמעותית. ההרתעה אף באה לידי ביטוי בהפנמת האיסור לשימוש באלימות, נתון אשר מצוין מפורשות בתסקיר העדכני. אותו תסקיר מדגיש אף שינויים משמעותיים בהתנהגותו של הנאשם, לרבות התמיכה כיום בילדיו, ההשלמה עם שהייתם בפנימיות ונכונות לבחון קידום הליכי הגירושין. נתון משמעותי נוסף אשר תואם ללא ספק למשפחה כולה ויש בו גם מימד של הפחתת המסוכנות נוגע לאיתורו של מקום עבודה קבוע לאחר שנים רבות של מאמצים בתחום זה שלא צלחו. גם מכלול נתונים אלה מצדיק לטעמי במקרה זה מתן דגש מרכזי להמשך הליכי הטיפול והשיקום, לרווחת המשפחה כולה.

אני ער לכך שמעבר לטיפול בשירות המבחן, לא עלה בידי גורמי הטיפול לגבש עבור הנאשם תוכנית טיפולית מקיפה יותר, וזאת שלא באשמתו ובשל מגבלות שפה. דומני כי דווקא נתון זה מצדיק במקרה זה מתן דגש מרכזי על המשך ההליך הטיפולי בשירות המבחן וכן מצדיק סיום ההליכים באופן בו תמשיך לרחף מעל ראשו של הנאשם החרב שעניינה אפשרות של הפקעת צו המבחן וגזירת הדין מחדש, באופן אשר לא יוכל לעמוד אם יושת על הנאשם מאסר ולו בעבודות שירות.

עוד אציין, כי אלמלא היה הנאשם מרצה כבר תקופת מאסר ממושכת בת חמישה חודשים, ברי שלא ניתן היה להסתפק היום בעונש מאסר צופה פני עתיד לצד ענישה נלווית בלבד, אך משריצה הנאשם תקופת מאסר כה ממושכת אני סבור כי ניתן לראות בכך נתון רקע כבד משקל אשר יש בו משום מענה עונשי והרתעתי משמעותי אשר מאפשר כיום להיענות להמלצות שירות המבחן ולאפשר קידום הליכי הטיפול והשיקום מבלי שהנאשם יאלץ לחדול מפרנסת המשפחה. לפיכך, אני סבור כי יש לאמץ מרבית ההמלצות, אם כי ראוי להכביד מעט לצורך האיזון בנטל עבודות השל"צ.

אשר על כן, הנני דן הנאשם לעונשים הבאים:

1. 8 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך שלוש שנים מהיום לא יעבור הנאשם עבירת אלימות כלפי הגוף מסוג פשע.

2. שישה חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך שלוש שנים מהיום לא יעבור הנאשם עבירת אלימות מסוג עוון.

3. הנאשם יבצע של"צ בהיקף של 250 שעות במסגרת קופת הצדקה המרכזית בנתניה.

4. ניתן בזאת צו מבחן בעניינו של הנאשם למשך 18 חודשים מהיום.

אני מורה כי במסגרת צו המבחן יאסר על הנאשם בהתאם לאמור בסעיף 6(א) לפקודת המבחן להתגורר ביחד עם אשתו במהלך תקופת המבחן.

5. על הנאשם להשלים ביצוע עבודות השל"צ בתוך שנה מהיום ומובהר לנאשם כי אם לא יעמוד בתנאי צו המבחן או צו השל"צ עשוי ביהמ"ש להתבקש לדון בעניינו מחדש ואף לגזור את דינו מחדש.

הפקדות מתיק המעצר יוחזרו למפקיד.

העתק יועבר לשירות המבחן.

זכות ערעור בתוך 45 יום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ט חשוון תשע"ה, 12/11/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי הדס כחלון