בתיק דנן מונו מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה, הפסיכיאטריה ואף אוזן גרון.

הנתבעת 4 ביקשה להורות על פסילת שני מסמכים שנשלחו למומחים.

המסמך האחד - תעודה רפואית של הרופאה המטפלת בקופת החולים מיום 05.09.11, אשר כותרתו: "מיועד לביטוח לאומי".

מדובר במסמך בתחום הפסיכיאטריה, וכידוע בתחום זה קיימת גישה ליברלית בנוגע לקבילות מסמכים רפואיים, שכן בתחום הפסיכיאטריה גדל תחום חיווי הדעה.

אמנם, המסמך הופנה למוסד לביטוח לאומי אלא שבעניין זה נפסק כי אין מקום לפסול באופן גורף מסמכים רפואיים על פי כותרתם בלבד (ראו: רע"א 3635/10 בן בסט נ' בן בסט ואח' (פסק דין מיום 11.07.10, פורסם במאגרים)).

בחינת המסמך מלמדת כי המסמך נערך על ידי הרופאה המטפלת בתובעת במסגרת הרפואה הציבורית, וכי המסמך אינו חורג מסיכום גרידא של התיק הרפואי.

אשר על כן, בשים לב לגישה הליברלית בנוגע לקבילות מסמכים, ובשים לב לכך שהנתבעת 4 בתשובתה לבקשה למינוי מומחים, הסתמכה על האמור ולא טענה בשעתו כי מדובר במסמך שאינו קביל, קובע כי אין כל מניעה להמציא המסמך האמור למומחים.

המסמך השני - מסמך של פרופ' עמירם שגיא מיום 08.12.11.

מדובר במסמך של רופא אשר בדק את התובעת פעמיים, ואשר הוציא מכתב לרופא המטפל.

בחינת האמור במסמך, מלמדת כי המסמך דומה בעיקרו למסמך של רופא מטפל בקופת החולים.

המסמך כולל את תלונות התובעת, את הבדיקה שנערכת לתובעת, את האבחנה הנדרשת לצורך קביעת דרכי הטיפול, ואת דרכי הטיפול המוצעות.

המסמך האמור אינו כולל את הסימנים המובהקים המאפיינים חוות דעת: הערכת שיעור הנכות הצמיתה והערכת סיכויי ההחלמה או ההחמרה בעתיד (ראו: רע"א 3528/12 פלוני ואח' נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (פסק דין מיום 16.07.12, פורסם במאגרים)).

אשר על כן, משאין במסמך האמור משום חוות דעת רפואית אסורה, אין כל מניעה להמציא המסמך למומחים.

סיכומו של דבר, דוחה הבקשה להורות על פסילת המסמכים שבמחלוקת.

הצדדים יודיעו למומחים.

ניתנה היום, ט"ז אדר תשע"ג, 26 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.