<#2#>

נוכחים:

המערער וב"כ המערער – עו"ד דוד גולן

ב"כ המשיבה – עו"ד לירן ממן

פרוטוקול

ב"כ המערער:

הייתי יכול להבין אם בית המשפט היה משתמש בלשון הסנהדרין, דהיינו, אם היה לו תיק דומה ומאסר על תנאי בשנתיים אחרונות ואז היה מקום להשית עליו עונש כזה, אין לו מאסר על תנאי. חלפו שנים רבות מהעבירות הקודמות. העבירה שהורשענו בה היא נהיגה לא בזמן פסילה אלא בלתי מורשה. ביהמ"ש החמיר איתו ולא גזר עליו עונש שיכל לגזור עליו עונש אחר כמו של"צ, עבודות שירות, מאסר על תנאי כבד, קנס אחר, אבל ביהמ"ש השתמש בשוט החזק שהיה לו בכך שגזר עליו מאסר בפועל בתקופה של 7 חודשים, לכן הפער בין 7 חודשים שנתן בימ"ש למטה, לכך שאבקש שירד בחודש לעבודות שירות, הפער לא גדול.

מדובר לאב לילדים, שלצערו, אחיו שגר סמוך אליו נדון באותו בית משפט למאסר של מעל שנה והשאיר בבית 6 ילדים.

המערער עוזר לששת ילדיו של אחיו ושני ילדיו שלו. במגזר הזה הגב' לא דומיננטית מבחינת פרנסה, הוא מפרנס יחיד. אומר לי הנאשם, בעבר כשעשה את העבירות הקודמות יצא מסמים, היו לו עבירות קודמות.

אני סבור שהיה צריך לתת לו הזדמנות ולתת לו עבודות שירות במקום מאסר בפועל, אנו לא מקלים ראש בעבירה. העבירות האחרונות שקדמו היה כמעט לפני 6, 7 שנים.

אבקש מביהמ"ש לתת לו הזדמנות זו, 7 חודשים במאסר בפועל, אפשר להגדיל תקופת הפסילה. האיש יהיה מוכן לעמוד בפסילה ארוכה מאשר שנה.

אני מדגיש, לו היה לו מאסר על תנאי לא היינו נפגשים.

ב"כ המשיבה:

אתחיל ואפנה את ביהמ"ש להחלטה בעפ"ת 37490-07-12 של בימ"ש זה שמדברת על נסיבות דומות.

מדובר באדם יליד 83, צעיר. יחד עם זאת משנת 2004 נוהג ללא רישיון וצובר לחובתו עבירות תעבורה רבות, כמובן גם לאותו אדם יש עבר פלילי שבגינו נכנס לכלא ועדיין בין לבין מצא אם יתאפשר לו לבצע אותן עבירות תעבורה נוספות.

אני מפנה לדברי בימ"ש זה שאמר שביהמ"ש בעפ"ת מסראווה (מצטטת).

למעשה בהחלטה שהגשתי בפני ביהמ"ש ביהמ"ש דוחה בקשה להקל בעונשו של אחר, גם כן מאסר בפועל. בימ"ש אמר דברו לא אחת. בימ"ש קמא שקל את כל השיקולים שחברי מציין בנוגע למשפחה ובנוגע לפרנסה. בית המשפט התחשב בכך במתן עונשו ולכן אין מקום להתערב בהחלטה שהיא בהחלט מנומקת ראויה וסבירה בנסיבות העניין.

ב"כ המערער:

אנו מתכנסים לבימ"ש של ערעורים שאמור לבדוק החלטות שופטים למטה, מפנה לגזר הדין שורות 8, 16 ואילך. איך אפשר להסתדר עם הטיעון של בית המשפט כאשר אומר במפורש, "לקולא אשקול הודאתו המיידית של הנאשם, לקיחת אחריות על התנהגותו, אשתו היתה בתחילת הריונה, עובד באופן מסודר... (מצטט). אם זה לקולא אז מה זה לחומרה? אם ביהמ"ש כותב זאת ההמשך צריך להיות לכן אתן לו הזדמנות, עבודות שירות, אבל לא ייתכן לכתוב לקולא ולתת עונש לחומרה.

<#7#>

פסק דין

בפניי ערע על חומרת העונש שגזר בית משפט קמא, מחוז מרכז, בתיק תעבורה 8034-12-11 (כב' השופטת רז) במסגרתו הורשע המערער בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף עבירות לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל-1970 ועוד נגזרו העונשים :

1. מאסר בפועל בן 7 חודשים.

2. מאסר על תנאי בן 10 חודשים ל- 3 שנים.

3. פסילה בפועל בן 12 חודשים.

4. פסילה על תנאי בת 6 חודשים לשנתיים.

בנימוקי הערעור מציין ב"כ המערער כי בית המשפט החמיר עימו יתר על המידה וטעה כשבחר להשית מאסר בפועל, כאשר אין מאסר מותנה בר הפעלה. עוד נטען כי היה מקום לשלוח המערער לקבלת תסקיר שירות מבחן.

ב"כ המערער מציין כי מדובר בעבירה שבוצעה בעברו פעמיים, אך בפעם הזו הנסיבות היו שונות לחלוטין. מדובר במערער שנישא לאחרונה, אשתו בחודשי הריון מתקדמים, היא נהגה ברכב לכיוון כפר קאסם אך כשלא חשה בטוב הוא אחז בהגה במטרה להשיג סיוע רפואי.

עוד נטען כי בית משפט קמא מציין בגזר הדין כי הוא שוקל הודאה מיידית ולקיחת אחריות על התנהגותו, אך מעבר לציון עובדה זו בית המשפט לא שקל עניינו של המערער לקולא.

ומכאן הבקשה להעמיד את המאסר בפועל על 6 חודשים ואשר ירוצו בעבודות שירות.

לגופו של עניין דין הערעור להידחות.

מדובר בנהג בלתי מורשה שבשנת 2007, הורשע בגרם תאונת דרכים, בנהיגה רשלנית וסטייה בנתיב נסיעה ואי הגשת עזרה לנפגע בתאונת דרכים והוטלו עליו עונשי פסילה בפועל ומאסר על תנאי.

לא רק שמלכתחילה לא היה רשאי המערער בהיותו בלתי מורשה לאחוז בהגה, אזי לאחר שביצע עבירה המצוינת לעיל, חזר לנהוג שוב, ובמעשה זה אין עליו לא מורא החוק ולא מורא הדין.

תהנה נסיבותיו אשר תהנה. קבעתי לא אחת כי אין בנמצא נסיבות המצדיקות נהיגה לבלתי מורשה או, לפסול נהיגה. אני מפנה לעפ"ת 37490-07-12.

עיון בגזר הדין מלמד, כי בית משפט נתן משקל לחומרת העבירות, לטיב התנהגותו של המערער, לפסיקה קיימת בעניין נהגים בלתי מורשים, בית משפט נתן משקל לנסיבות אישיות להריונה של רעייתו, שכן יכול היה במקרה זה לגזור מאסר בפועל בן 12 חודשים.

אני מוצאת לדחות הערעור.

המאסר ירוצה מהיום.

<#4#>

ניתן והודע היום ו' טבת תשע"ג, 19/12/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ המערער:

אבקש לעכב ביצוע עונש המאסר. המערער שוחרר בערבויות מתאימות ואחיו נכנס למאסר ממש לפני שבוע.

אבקש דחיה של חודש כדי שיתארגן, כי שני ראשי משפחה יהיו בכלא, לפחות שיתארגן. נהוג, עם כל הכבוד, גדולים מהאיש הזה קיבלו עיכוב ביצוע, לאור הילכת שוורץ, אבקש עיכוב ביצוע.

ב"כ המשיבה:

בית משפט לא אחת החליט וקבע שעל המערערים לבבצע את עונש המאסר. לכן לא ברור לי מדוע לא הניח אותה הנחה גם ב"כ המערער והמערער עצמו. ידעו שבפני בימ"ש זה ורוב הסיכויים שלא יקבלו את הערעור שעומד בפני ביהמ"ש.

אני בטוחה שיש לאח אחים נוספים, אולי משפחת אשתו.

אני לא מסכימה לעיכוב הביצוע.

<#8#>

החלטה

נוכח פסיקה קודמת של מותב זה וידיעת ב"כ המערער על הפסיקה, היה ברור כי סיכוי הערעור להתקבל הינו מן הנמוכים ביותר, אם בכלל.

היה על המערער להתכונן לאפשרות שהערעור יידחה.

הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

<#9#>

ניתנה והודעה היום ו' טבת תשע"ג, 19/12/2012 במעמד הנוכחים.