<#2#>

נוכחים:

התובע בעצמו

הנתבע בעצמו

פרוטוקול

גב' רות גולדשטיין – אשת התובע, מוזהרת כדין:

אני נהגתי ברכב התובע. נסעתי בדרך בה אני נוסעת כל בוקר למרפאה באזור. מדובר בצומת שהיו בו מס' תאונות, אני משתדלת להיכנס לצומת בזהירות, היו מכוניות רבות באותו בוקר, התקדמתי לאט וכשראיתי שאני לא יכולה לצומת, אז נעצרתי בכניסה למעגל והרכב של הנתבע פגע בי מאחור.

לשאלת בית המשפט, היתה פגיעה ברכב, זו לא היתה רק נגיעת "נשיקה" כפי שכתוב. זה שלאוטו ישנם נזקים קודמים זה נכון, אך לקחנו את הרכב לשמאי ובנוסף היה נזק שלא היה נזק קודם. הנזק הקודם הינו שפשופים בכל החלק האחורי של הרכב. לאחר המכה היה נזק שנאמד על ידי שמאי שהתבטא בכך שהיה קושי בפתיחת תא המטען של הרכב, שלא היה לפני כן. בדקתי במקום שהיתה פגיעה מסוימת באזור הפגוש שכן היה שפשוף, זה בטוח וכניסה מעט פנימה של הפגוש.

הנתבע מוזהר כדין:

אני חוזר על האמור בכתב ההגנה. זה היה בכניסה לכיכר. היתה פגיעה קטנטונת במהירות של 0 קמ"ש והמזל שצילמתי תמונה, תא המטען לא ניזוק בכלל, אם הייתי נכנס בה עם רכבי, שהינו גדול, בחבטה כפי שצוין בכתב התביעה, הייתי מועך את הרכב, ישנה פגיעה שלא ממני, מעל הפנס, הפגיעה היתה בפגוש מפלסטיק מאחור וזה תפקידו, לספוג מכות במהירות של 0 קמ"ש. רואים בתמונה שאני מציג לבית המשפט כי הפגיעה הינה בחלק העליון וזו לא פגיעה מרכבי.

אני מגיש את התמונה של רכב התובע – מסומן נ/1. אני פגעתי במקום המסומן באיקס. אני לא פגעתי במקום שרואים את המעיכה בדלת תא המטען וגם רואים סימני שפשוף אחרים ונוספים לכל אורך פגוש רכב התובע.

בנוסף, הלכתי לבדוק, נניח שאכן כל הפגוש ניזוק על ידי, רכב כזה של 13 שנה, העלויות הינן חצי ממה שדווח, הרכב נבדק שבועיים לאחר המקרה, אני לא יודע מה קרה באותם שבועיים והם מלבישים עלי את העניין הזה. היתה פגיעה ממש קלה ושולית, שני ילדיי היו מאחור והם לא הרגישו את זה בכלל.

התובע מוזהר כדין:

מיד לאחר התאונה, ראיתי שלא ניתן לפתוח עם המפתח את הפגוש, הוא נכנס פנימה, לא היה ניתן להוציא את הגלגל הרזרבי. ניסיתי לגמור את זה עם הנתבע באיזה מוסך שהוא ירצה, הוא צעק ואמר שהוא לא מוכן לשמוע ולא מוכן לשלם. הדריכו אותי בחב' הביטוח שאפנה לשמאי, התקשרתי אל השמאי ואמרתי לו ספציפית שאני לא רוצה לחייב את הנתבע בנזקים שהוא לא גרם.

לשאלת בית משפט, לא תיקנתי את הרכב, כי בחב' הביטוח הציעו לי לתבוע לפני התיקון.

הנתבע:

גם השמאי ציין בחוות דעתו כי מדובר בנזק כללי, שההשתתפות שלי היא חלק קטן מזה וזה רשום בדו"ח שלו. הגשתי שתי הצעות מחיר על חצי ממה שהם ביקשו על נזק כללי, החלפת כל הפגוש האחורי ואני לא חושב שאני צריך לשלם מעבר למס' קטן של מאות ₪ כמחווה של רצון טוב.

<#3#>

פסק דין

למעשה, הנתבע אינו מכחיש את העובדה שהוא פגע בחלק האחורי של רכב התובע, אך הנתבע מכחיש את גובה הנזק הנטען על ידי התובע, אשר סומך על חוות דעת השמאי.

ברכב התובע נהגה רעייתו – הגב' רות גולדשטיין והעידה בפני כיצד אירעה הפגיעה בחלק האחורי ואילו הנתבע, גם הוא העיד בפני, שהוא פגע, אך קלות, בחלק האחורי של הרכב.

הנתבע הפנה תשומת לב בית המשפט לכך, על ידי הצגת התמונה נ/1 (אגב, תמונות המראות את הפגיעה ברכב התובע גם צורפו לחוות דעת השמאי ולכתב התביעה של התובע) ואכן, עולה מתמונות רכב התובע, שהיו פגיעות קודמות בפגוש האחורי של רכב התובע, אף כי קשה מאוד לקבוע שהתיקון והממצאים עליהם הצביע השמאי בחוות דעתו, מתייחסים אכן אך ורק לפגיעה נשוא אירוע תאונתי זה.

אמנם, השמאי ציין בחוות דעת השמאי, שחוות הדעת כוללת השתתפות בעלות הצביעה, בעלות המגן מאחר ואובחנו סימני פגיעה נוספים שלא נגרמו באירוע הנדון, אולם בקביעת סכומי הנזק עצמם, של כל אחד מהחלקים שנפגעו ברכב התובע, לא ציין השמאי ולא אבחן אם הערכת הסכום היא אך ורק בקשר לפגיעה נשוא תאונה זו, או אם הערכה זו מתייחסת לכלל הנזקים הכוללים גם נזקים שהיו קודם לאירוע תאונתי זה.

מכל מקום, לא מוסבר ולא מובהר אם יש צורך להחליף את הפגוש האחורי, רק בשל המכה בגין אירוע תאונתי זה, או שמכה זו הצטברה למכות הקודמות שהיו בחלק האחורי של הרכב.

לכן, אני מקבל את עמדת הנתבע וקובע שהנזקים אשר נקבעו על ידי השמאי אינם הנזקים נשוא אירוע תאונתי זה ובאין פירוט מה הנזק שנגרם בפועל עקב תאונה זו ומה הערכת הנזקים הקודמים, אני קובע כי על הנתבע לשלם לתובע מחצית מסכום ההערכה שהעריך השמאי בפועל.

קשה לבדוק גם את גודל המכה שנתן הנתבע בחלק האחורי של רכב התובע, אך מעצם העובדה שהנתבע מציין את גודל רכבו לעומת הרכב הפרטי שבו נהגה הנהגת, הרי אין להוציא מכלל אפשרות שאכן היתה פגיעה נוספת לפגוש, שיחד עם הפגיעות האחרות, מצריכות החלפת הפגוש, כפי שקבע השמאי.

סוף דבר, לאור האמור לעיל ומאחר והנזק אשר נקבע על ידי השמאי מגיע לסך 2,784 ₪ (ללא מע"מ, שכן, התובע טרם תיקן את הרכב) ולאחר שקבעתי שעל הנתבע לשלם רק מחצית מסכום זה, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 1,892 ₪, הכולל בחובו 1,392 ₪ - מחצית מסכום הנזק הנ"ל, בתוספת סך 500 ₪ - שכ"ט שמאי.

הסך של 1,892 ₪ יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק, מיום הגשת התביעה – 17.6.12 ועד התשלום בפועל.

כמו כן ובהתחשב בכך שנתקבלו חלק מטענות הנתבע, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 200 ₪ בלבד, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק, מהיום ועד התשלום בפועל.

לכל אחד מהצדדים, הזכות להגיש בקשת רשות ערעור בבית משפט המחוזי, תוך 15 ימים מהיום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ט"ז חשון תשע"ג, 01/11/2012 במעמד הנוכחים.

אתי כהן