נגד

צדדי ג' 1. הראל חברה לביטוח בע"מ

2. אילן אבוחצירא

המחלוקת בין הצדדים בתיק זה הינה לגבי קיומו של כיסוי ביטוחי מסוג ביטוח צד ג' לנתבעת בחברת הראל, צד ג' 1 (להלן: המבטחת), במועד קרות התאונה – 2.3.09.

אין מחלוקת, כי הנתבעת, באמצעות בעלה, מילאה ביום 1.3.09 הצעה לביטוח צד ג' של הרכב אצל סוכן הביטוח שלה, צד ג' 2 (להלן: הסוכן), וכי הפוליסה שהתבקשה מהמבטחת נועדה לחול החל מיום 1.3.09. המדובר היה בחידוש פוליסה קיימת, הגם שלא אצל המבטחת אלא בחברת ביטוח אחרת, ואשר עמדה לפני סיומה.

ברם, טופס ההצעה התעכב במשרד הסוכן והועבר למבטחת, באמצעות סוכנות החיתום ד.נ.ר, רק ביום 5.3.09. במועד זה הונפקה לנתבעת, בהתאם להצעה, פוליסת ביטוח כפי שהתבקש מהמבטחת, שתחילתה רטרואקטיבית ליום 1.3.05.

דא עקא, שלנתבעת היתה תאונה עם הרכב ביום 2.3.09, וכאשר דיווחה עליה לסוכן והוא דיווח למבטחת, כחודש וחצי לאחר מכן, הודיעה המבטחת כי היא אינה מכירה בכיסוי הביטוחי לנתבעת מאחר שביום התאונה הפוליסה טרם הונפקה.

הסוכן העיד, כי במסגרת ההסכם שלו עם המבטחת ועם סוכנות החיתום ד.נ.ר הפועלת מטעמה, הוא מקבל לביטוח רכבים בהתאם לקריטריונים שמכתיבה המבטחת, ויש לו ארכה של שבוע ימים לשלוח את ההצעות לפוליסות שממלאים הלקוחות במשרדו, לסוכנות ד.נ.ר המנפיקה את הפוליסות, כאשר מוסכם כי הצעות ביטוח אשר יהיו מונחות בפרק זמן זה במשרד הסוכן ייחשבו כמוסכמות על המבטחת. הוא הסביר, כי על פי המוסכם ביניהם, במקרה שהמבטחת מחליטה, משיקוליה, לא לקבל את הרכב לביטוח חרף עמידתו בקריטריונים, הביטול יחול פרוספקטיבית, לאחר מתן ההודעה לסוכן על אי קבלת הרכב לביטוח.

עדותו של הסוכן היתה מהימנה ולא נסתרה בכל עדות או מסמך מטעם המבטחת.

לפיכך אני קובעת כי הסוכן היה מוסמך לתת כיסוי ביטוח מטעם המבטחת לרכב בתקופה של שבוע ימים לאחר מילוי ההצעה לביטוח, כאשר אין טענה כי ההצעה מולאה שלא בהתאם לקריטריונים של המבטחת לקבלת רכבים לביטוח צד ג', או כי היו מרמה או אי גילוי מלא בהצעה. הטענה, כי אילו ידעה המבטחת על התאונה ביום 2.3.09 לא היתה מוציאה את הפוליסה ביום 5.3.09, אינה יכולה לסייע למבטחת, שכן היא הסכימה מלכתחילה למנגנון חיתום הכולל כיסוי זמני, לפיו יכולה לקרות תאונה בפרק הזמן שבין מילוי ההצעה במשרד הסוכן לבין הנפקת הפוליסה ע"י סוכנות ד.נ.ר, ובמנגנון שיצרה ברי כי ציפיית כל הצדדים היא כי יתקיים כיסוי ביטוחי ללקוח בפרק זמן זה, בין אם הונפקה הפוליסה בסופו של יום ע"י המבטחת ושלוחתה ד.נ.ר, ובין אם לאו.

אשר על כן המבטחת חייבת לכסות את נזקי הצד השלישי בתאונה.

מאחר שאין מחלוקת על האחריות לתאונה וגובה הנזק פורט בחוות דעת השמאי, שלא נסתרה, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעות את מלוא סכום התביעה בסך 13,970 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התאונה ועד לתשלום בפועל, וכן הוצאות המשפט (אגרה) ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪.

הודעת צד ג' מתקבלת כלפי המבטחת, ואני מחייבת אותה לשלם לנתבעת את הוצאות המשפט (אגרה בהודעת צד ג') ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪.

הודעת צד ג' כנגד הסוכן נדחית ללא צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז טבת תשע"ה, 18 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.