1. ביום 4/2/14 ניתן פסק דין המכריז על החייב כפושט רגל. בית המשפט הורה בפסק הדין, שבמידה והחייב ישלם סך 30,000 ₪ בתוך 60 חודשים, יהיה החייב פטור מחובותיו. צו התשלומים הוגדל לסך 500 ₪.

2. החייב צבר מחדלים רבים לרבות פיגורים בתשלום. לפיכך עתר הכונ"ר להורות על ביטול צו ההכרזה וביטול ההליך. בקשת הכונ"ר הועברה לתגובת החייב, באמצעות בא כוחו עורך הדין אבישי פרץ אשר ייצג אותו בכל ההליכים. בא כוח החייב ביקש ארכה להסרת המחדלים והפיגורים בהתאם לבקשה מיום 25/10/15 (בקשה מס' 7).

3. בחלוף המועד המוארך, שב בית המשפט ולפנים משורת הדין וללא בקשת החייב האריך בעוד 45 ימים להסרת מחדלי החייב. גם הפעם לא טרח החייב לשלם או להודיע דבר. בנסיבות אלו, בשים לב למחדלי החייב שלא עמד בחובת התשלומים במשך תקופה כה ארוכה, ובהתאם להוראת סעיף 55 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980, הוחלט ביום 6/3/16 על ביטול הצו להכרזת החייב כפושט רגל.

4. ביום 3/7/17 בחלוף חודשים רבים, עתר החייב לבטל את ההחלטה מיום 6/3/16.הבקשה הועברה לתגובת כונס הנכסים הרשמי. מאחר ולא הוגשה תגובה קבע בית משפט ביום 19/10/17 כלהלן:

"צו הכינוס ופסק הדין המכריז ישובו על כנו. החייב ישלם את תכנית הפירעון שנקבעה (30,000) בתשלומים חודשיים של 500 ₪ (60 תשלומים).ככל שהחייב יפגר בתשלום יבוטל ההליך לאלתר ולא תתקבלנה בקשות להחזרת החייב להליך."

5. מאז מתן ההחלטה ביום 17/10/17, החייב וחרף הצהרותיו , חזר לסורו ולא שילם כל תשלום.

6. קבעתי דיון בפני ליום 12/8/18. היה מצופה מהחייב לפעול להסרת חלק ממחדליו ולשלם ולו תשלום אחד לפחות. תקוות שווא הייתה, החייב לא טרח לפעול להסרת המחדל ולא באופן חלקי.

7. בנסיבות אלו עתר שוב הכו"נר לבטל את ההליך. גם הפעם השארתי את הדיון כדי לאפשר לחייב לשלם את פיגוריו. במסגרת הדיון לא הוצעה כל הצעה רצינית מועם החייב להסיר את המחדל כדי לשקול אותה.

8. כמפורט להלן הגעתי למסקנה כי דין בקשת הכונ"ר להתקבל וראוי לחזור ולבטל את ההכרזה, פעם נוספת. החייב להידחות.

9. כידוע על חייב בהליך פשיטת רגל מוטלת חובה לשתף פעולה עם הכונס הרשמי ועם הנאמן, למסור להם את כל המידע על נכסיו, למסור את המידע על הכנסותיו, להעביר לעיונם כל מסמך שיידרש לצורך ההליך וכמובן לשלם את התשלומים עליהם הורה בית המשפט בעת מתן צו הכינוס או צו ההכרזה (ראו סימן ה' לפקודת פשיטת הרגל; ע"א 2063/07 יצחקי נ' הכונס הרשמי (31.7.2008); שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 135 (מהדורה שלישית 2010)). פרט לחובה המיוחדת לשיתוף פעולה ומילוי התנאים שנקבעו על ידי בית המשפט מוטלת על החייב חובה כללית לנהוג בתום לב בהליך. ודוק, נפסק לא פעם כי חובת תום הלב המוטלת על החייב משתרעת על כל ההליך ואינה נעצרת עם מתן צו ההכרזה (ראו ע"א 307/12 בלום נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 19 (14.8.2012); 3376/11 רוזנברג נ' כונס הנכסים הרשמי (6.10.2013)).

10. חייב שאינו ממלא את חובותיו בהליך, אינו משתף פעולה עם הנאמן ואינו עומד בתנאים שנקבעו לו בצו ההכרזה, לרבות בצו התשלומים אם הוטל עליו עלול להיחשב כמי שנוהג בחוסר תום לב ותוך ניצול לרעה של ההליך. בע"א 3296/16 גרבש נ' עו"ד איתן ארז- נאמן (14.11.2017) מבהיר בית המשפט העליון:

"הלכה היא כי אין הצדקה ליתן "קרש הצלה" לחייב אשר בא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין מקום לסייע לחייב שנהג שלא בתום לב [השוו: רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, 814 (2004)].

חייב שלא שיתף פעולה עם הכנ"ר (והדברים יפים אף בהתייחס למי שמונה על ידי בית המשפט כנאמן), לא התייצב לחקירה שאליה זומן ולא מסר מידע ומסמכים על אף שנדרש לעשות כן, צפוי שבית המשפט יבטל את צו הכינוס שהוצא בעניינו [ראו: שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 175 (מה' 2, 2000)]. אנו סבורים כי הדברים נכונים אף בהתייחס להתעלמות מתמשכת של החייב מחובתו להגיש דו"חות על הכנסותיו והוצאותיו לנאמן ולכנ"ר.

חייב שחוייב בתשלום חודשי לקופת פשיטת הרגל, אינו רשאי לעשות דין לעצמו ולהחליט באופן חד צדדי לא לשלם את התשלומים החודשיים, אף אם הוא מתקשה לעמוד בהם. המינימום הנדרש הוא שיפנה לבית המשפט בבקשה להפחתת סכום התשלום החודשי בסמוך למועד בו מתברר לחייב כי הוא מתקשה לעמוד בו [השוו: ע"א 2063/07 יצחקי נ' הכונס הרשמי, פיסקה 5 (31.7.20018)]."

10. כאשר חייב אינו נוהג בתום לב בהליך ומנצל אותו לרעה רשאי בית המשפט להורות על ביטול הכרזתו כפשוט רגל (סעיף 55(ב) לפקודה). כאשר חייב שאינו משלם את התשלומים שהוטלו עליו בצו התשלומים, אינו פונה לקבל הוראות, מנתק כל קשר עם כונס הנכסים הרשמי אין כל הצדקה להמשיך ולתת לו ליהנות מהגנת הליכי פשיטת הרגל. חייב המבקש ליהנות מ"חסדי" צו ההכרזה ומהקפאת כל ההלכים כנגדו, צריך לדעת כי אם לא ימלא את כל חובותיו, לרבות צו התשלומים, תוסר ממנו ההגנה שניתנה לו עם מתן צו ההכרזה.

11. ולענייננו, אין חולק כי החייב לא שילם את התשלומים שהוטלו עליו בעת מתן צו ההכרזה מיום 4/2/14. מדו"ח כונס הנכסים מתברר כי החייב צבר פיגורים רבים מאוד ואינו משלם חרף כל ההזדמנות שניתנו על ידי בית המשפט. בית המשפט לא הותיר אפשרות או צוהר אל פתח בפני החייב כדי לשמר לחייב כרטיס יציאה מהליך פשיטת הרגל, אך החייב רמס ברגל גסה כל החלטות בית המשפט. משמע, החייב התעלם מההליך במשך שנים, לא טרח להגיש כל בקשה לבית המשפט או לנאמן והמשיך ליהנות מההגנה שהוענקה לו מפני נושיו. זהו מקרה ברור של ניצול לרעה של ההליך במובן סעיף 55(ב) לפקודה ועל כן בוטל צו ההכרזה בהחלטה מיום , 6/3/16.

12. חרף החלטת בית המשפט שמבטלת את ההחלטה המבטלת את ההליך, ועקב העובדה שבית המשפט עשה חסד רב עם החייב בהחלטתו , תוך תקווה שהחייב יישנה דרכיו , חזר החייב על מנהגו ליהנות מההגנה שמעניק לו צו ההכרזה, ללא כל עמידה בחובות ההליך. הסבריו של החייב למחדליו אינם מצדיקים הזדמנות נוספת, בשים לב למחדליו, הימשכותם, היקפם ועומקם.

13. אם לא די בכל אלה אוסיף כי בית המשפט הזהיר את החייב בהחלטתו מיום 19/10/18 שניתנה לפנים משורת הדין כשציין בהחלטתו תמרור אזהרה ברור ונהיר: "...ככל שהחייב יפגר בתשלום יבוטל ההליך לאלתר ולא תתקבלנה בקשות להחזרת החייב להליך." תמרור אזהרה זה לא שינה דבר אצל החייב שהמשיך במחדלו המתמשך בהפרה בוטה של ההחלטות ושוב לא שילם אף תשלום.

14. די באמור כדי להביא למסקנה לפיה מבוטלת הכרזת החייב כפושט רגל מיום 4/2/14 ומבוטלת תכנית הפירעון שאושרה. בנוסף מבוטלת החלטת בית המשפט מיום 17/10/17. על כן צו כינוס הנכסים על הגבלותיו מבוטלים, אולם צו עיכוב יציאה מן הארץ, יישאר בתוקף למשך 60 ימים מהיום.

15. הוצאות ההליך ישולמו על פי התקנות והנחיות הכונ"ר, ויתרת הכספים תועבר לנושים שהגישו תביעות החוב.

ניתנה היום, ח' אלול תשע"ח, 19 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.