מונחת בפני תביעה שעניינה בתאונת דרכים.

ביום 06.06.11 ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

העידו בפני שני הנהגים המעורבים בתאונה והוגשו הראיות.

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כח בעלי הדין את בית

המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סע' 79 א' לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את העדויות, בחנתי את הראיות בשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, בהתחשב בעובדה כי התובע העיד שלא האט מהירות נסיעתו לפני הכניסה לצומת. בהתייחס בשדה הראיה המוגבל בצומת, הרי שניתן לקבוע כי התובע לא נקט באמצעי זהירות הנדרשים למנוע את תאונת הדרכים, הגם שהייתה לו זכות קדימה. בנסיבות האמורות, אני מוצא לקבוע כי לנהג התובע רשלנות תורמת בשיעור של 10%. לעניין הנזק בסעיף 12 לכתב התביעה, הרי שהוא לא הוכח והוא נדחה. סוף דבר הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 20,564 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ואגרת משפט ששולמה. ושכ"ט עו"ד בשיעור של 17.55%.

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.

ניתן היום, י"ח סיון תשע"ג, 27 מאי 2013, בהעדר הצדדים.