לפני תובענת בנק לחיוב ערב בתשלום ערבותו.

א. ההליך

1. ביום 25.8.08 הגיש התובע (להלן – "הבנק") תביעה כנגד הנתבעים בגין חוב בסך של 600,537 ש"ח. החוב נוצר בחשבון הנתבעת 1 (להלן – "החברה"), אשר התנהל בסניף נצרת של הבנק. עפ"י הנטען ע"י הבנק, הנתבעים 2 ו-3, שהינם אחים, ערבו לחובות החברה.

לטענת הבנק, החשבון נפתח בשנת 1994, אז גם נחתם כתב הערבות, ת/12 (להלן – "כתב הערבות").

2. ביום 3.4.09 הגיש הנתבע 2 (להלן – "עדנאן") בקשה לסילוק על הסף, למחיקת כותרת ולמתן רשות להתגונן (בקשה מס' 9).

בבקשתו למתן רשות להתגונן טען עדנאן טענה אחת ויחידה: כי לא חתם על כתב הערבות, הואיל ומעולם לא היה בסניף הבנק התובע, וכי כל המסמכים שהוגשו ע"י הבנק ואשר עליהם נחזית חתימתו מזוייפים.

עדנאן אף טען, כי מי שזייף את החתימה איננו אלא הנתבע 3, אחיו כאמור (להלן – "מאמון"). מאמון אישר בתצהירו, אשר צורף לבקשת הרשות להגן מטעם עדנאן, כי אמנם הוא זייף את החתימה.

לבקשה צורפה חוות דעת גרפולוג ומומחה להשוואת כתבי יד, אשר קבע כי 'לא סביר' שעדנאן חתם על מסמכי פתיחת החשבון או כתב הערבות.

3. סילוק על הסף ובקשת הרשות להתגונן

3.1 בהחלטה שניתנה ביום 1.6.09 נדחתה הבקשה לסילוק על הסף, והבקשה למחיקת כותרת ולמתן רשות להתגונן הועברה לשמיעה בפני כב' הרשם נ. זיתוני.

3.2 ביום 11.5.10 התקיים דיון בבקשת עדנאן למתן רשות להתגונן, במסגרתו נחקרו עדנאן, מאמון והגרפולוג.

3.3 בחקירת ענדאן הסתבר, כי עבד עם אחיו מאמון במשך 21 שנה, משנת 1983 ועד 2004 (עמ' 5 ש' 1), דבר שלא אוזכר בתצהיר אשר שימש לתמיכה בבקשתו למתן רשות להתגונן.

עדנאן הכחיש חתימותיו על מסמכים נוספים שהוצגו לו, לרבות על מסמכים אשר חתימתו אומתה ע"י עו"ד או רו"ח, ולאחר שבית המשפט העיר על כך 'תיקן' עדותו וטען כי 'אינו זוכר' האם חתם על המסמכים האמורים, ואישר כי החתימות 'דומות' לחתימתו.

3.4 בחקירת המומחה מטעם עדנאן הסתבר, כי לצורך עריכת חוות הדעת לא בדק חתימות של עדנאן משנת 1994, השנה בה נחתם עפ"י הטענה כתב הערבות, או בשנים קרובות (עמ' 7 ש' 25-26).

3.5 בהחלטה שניתנה ביום 11.5.10 ניתנה לעדנאן רשות להתגונן בטענתו היחידה בדבר זיוף החתימה.

4. ביום 20.6.11 הוגשה חוות דעת מומחית להשוואת כתבי יד מטעם הבנק, בה נקבע, כי החתימות על גבי כתב הערבות, כמו גם מסמכים נוספים שהוצגו לעדנאן תוך מהלך חקירתו במסגרת בקשת הרשות להתגונן, הינן חתימותיו וזאת 'בדרגת סבירות גבוהה ביותר'.

המומחית מטעם הבנק הסבירה, כי חוות הדעת שהוגשה מטעם מומחה הנתבעים הוכנה על יסוד מסמך אחד בלבד, בעוד שלצורך הכנת חוות דעתה קיבלה שבעה מסמכים עליהם נחזית חתימתו של עדנאן, באופן שאיפשר לה לבדוק טווחי חתימות.

5. ביום 29.3.11 מונה מומחה מטעם בית המשפט להשוואת כתבי יד, אשר הגיש חוות דעתו ביום 11.4.12; בחוות הדעת קבע המומחה כי קרוב לוודאי שהחתימה על גבי כתב הערבות היא חתימת עדנאן.

6. ביום 20.6.11 הוגשו תצהירי עדי הבנק, וביום 2.11.11 הוגשו תצהירי עדנאן ומאמון.

7. ביום 28.1.13 נחקרו כל העדים על תצהיריהם, וביום 28.2.13 נחקר המומחה שמונה מטעם בית המשפט על חוות דעתו ע"י ב"כ עדנאן.

בסיומו של דיון זה הוריתי על הגשת סיכומי הצדדים. ב"כ הבנק הגיש סיכומיו ביום 20.5.13. ב"כ עדנאן הגיש סיכומיו ביום 7.8.13. עקב יציאתי לחופשת לידה מיום 25.6.13 ועד 30.9.13 התעכב מתן פסק הדין.

ב. עדויות עדי הבנק

8. מטעם הבנק העידו ארבעה עדים: מר עבד אבו נאסר, פקיד חוב"ב (חובות בעייתיים), הגב' למיס חורי, עובדת המחלקה המסחרית בסניף, מר אעוני אספניולי, הפקיד אשר החתים את עדנאן על כתב הערבות, אשר אינו עובד בבנק מזה שנים רבות, ומר מוסטפא מוסטפא, אשר היה ראש צוות בסניף הבנק בתקופה הרלוונטית.

9. עדות מר אעוני אספניולי

9.1 מר אעוני אספניולי היה כאמור הפקיד אשר החתים את הנתבעים על כתב הערבות (ת/12). מר אספניולי העיד כי הוא אינו עובד בבנק מזה 18 שנה, לאחר שמצא עבודה מתאימה יותר להכשרתו (עמ' 23 ש' 22-29).

9.2 מר אספניולי זיהה בוודאות את כתב ידו על גבי ת/12 (עמ' 24 ש' 7-10), אישר כי כאשר החתים ערב היה הערב מולו (עמ' 24 ש' 13-14), כי זיהה אותו עפ"י תעודת זהות (ש' 15-16), וכי באותה עת נוהלי הבנק לא חייבו צילום תעודת הזהות (ש' 17-20).

נושא צילום תעודת הזהות והעובדה כי עפ"י נוהלי הבנק בשנת 1994 לא הייתה חובת צילום אושר גם בעדותה של הגב' למיס חורי (עמ' 22 ש' 30, עמ' 23 ש' 1-5), העובדת מזה 35 שנים בבנק (עמ' 21 ש' 28-29), רובן בסניף נצרת המדובר (עמ' 21 ש' 30, עמ' 22 ש' 1).

9.3 לשאלת ב"כ עדנאן האם אין צילום תעודת הזהות של הערב 'אקט מתבקש' השיב מר אספניולי –

"בנאדם עובד לפי נהלים ולא לפי מה שנראה לו"

(עמ' 24 ש' 22)

וכן –

"אני עובד לפי נהלים לא לפי שיקול דעתי או לפי סבירות שלי"

(שם, ש' 24).

9.4 בסיום חקירתו הנגדית, התבקש על ידי מר אספניולי להגיב לטענתו של עדנאן כי לא היה בבנק אף פעם, ועל כך השיב באופן ברור ונחרץ -

"אין דבר כזה. לא יכול להיות שהסכמתי להחתים מישהו אם לא הייתי מזהה אותו לפי ת.ז. לא יכול להיות שהוא חתם בבית. גם בתור שיווק לא הייתי הולך לאנשים הביתה. הייתי מזהה לקוח לפי ת.ז. ואז הייתי מחתים אותו וזה תמיד היה חייב להיות בבנק. אני לא זוכר את המקרה הזה כמו שאני לא זוכר מקרים אחרים, החתמתי מאות אנשים וזה היה מזמן. הייתי פקיד רגיל ומסודר. לא יכול להיות שעשיתי דבר כזה.." (עמ' 27 ש' 12-16).

9.5 עדותו של מר אספניולי הייתה מהימנה ואמינה ביותר; התרשמתי כי העד מעיד ביושר ובהגינות, כאשר לא ידע או לא זכר דברים – אמר כן במפורש, בלא לנסות לתרץ, להתחמק או לייפות את העובדות, וכאשר העיד על התנהלותו בנוגע לעבודתו בבנק – היה חד משמעי וברור. אני מאמינה לדבריו כי פעל בהתאם לנוהלי הבנק, וכי היה עובד מסור שאינו 'מעגל פינות'.

להתרשמותי הבלתי אמצעית ממנו יש להוסיף את העובדה כי העד אינו עובד בבנק מזה שנים רבות, ועל כן אין לו כל עניין בתוצאותיו של הליך זה והוא אינו תלוי בבנק לפרנסתו; העד התבקש להעיד על שידוע לו, וכך עשה, באופן ישיר, ברור והגון.

10. הואיל והשאלה שבמחלוקת הייתה חתימת עדנאן על כתב הערבות, ומאחר ומר אספניולי טיפל בעניין זה, יתר עדויות עדי הבנק לא היו מאד רלוונטיות לבירור הסוגיה היחידה שבמחלוקת, ואין צורך להתעכב עליהן. רק אציין, כי בשונה מהתרשמותי לגבי עדנאן או מאמון, עדי הבנק עשו רושם אמין ביותר, ולמרות שהם עדיין עובדיו, התרשמותי מהם הייתה חיובית, הם העידו על שידעו להעיד ואמרו כאשר אינם יודעים או אינם זוכרים, ודי בכך.

ג. עדות עדנאן ומאמון

11. כפי שנרמז לעיל, התרשמותי מעדות עדנאן או מאמון לא הייתה חיובית, וזאת בלשון המעטה.

12. לגבי מאמון יש לציין, כי האיש הצהיר בריש גלי כי זייף חתימתו של אחיו על מסמכי הבנק (סע' 5 לתצהיר עדותו הראשית); אינני יודעת כיצד ניתן לראות באדם, המעיד על עצמו שעשה מעשה זיוף, כאדם שניתן לסמוך על דבר היוצא מפיו בהקשר של הבנק וניהול החשבון.

מאמון מצוי בהליכי פשיטת רגל, עפ"י בקשת אחד מנושיו (וראו: צו הכינוס שהוגש ביום 27.3.08 במסגרת בקשה מס' 8), וכל ההליכים כנגדו מעוכבים, עובדה שיש בה כדי להוות מניע מבחינתו להעלות טענות מסוג זה: הוא לא יצטרך לשאת בתוצאותיהן הכספיות (ההליכים נגדו מעוכבים), וברור כי יש לו עניין רב לנסות ולסייע לאחיו לא להסתבך כלכלית, כפי שהוא הסתבך.

13. עדותו של מאמון הייתה חמקמקה ומתפתלת;

הוא טען כי עדנאן עבד "אצלו" עד 1998, בשעה שעדנאן אישר כי עבד בחברה עד 2004 (עדותו בדיון מיום 11.5.10 בעמ' 5 ש' 1, ועדותו לפניי בעמ' 34 ש' 34 ש' 13), וכאשר עומת על טענה זו השיב שאינו זוכר, כי 'אין לו את המסמכים שלו' (עמ' 32 ש' 8).

הוא טען בתצהירו, כי לא היה צורך במימוש הערבויות שניתנו, כי החברה הייתה 'לקוח זהב' (סע' 5), אך כאשר עומת עם העובדה שהערבויות נחתמו ביום בו נפתח החשבון, ועל כן באותו זמן הבנק או הוא עצמו לא יכלו לדעת איזה סוג של לקוח תהיה החברה לא השיב לעניין ('מה זה קשור' – עמ' 32 ש' 17-26).

כאשר נשאל מדוע היה צריך 'להוציא' את עדנאן מהחשבון (כנטען בסע' 7 לתצהירו), אם עדנאן כלל לא חתם על כתב הערבות, גם כן השיב תשובות מתחמקות (עמ' 32 ש' 28-32).

14. עדותו של עדנאן לא הייתה אמינה יותר;

הוא לא ידע להסביר דברים שנרשמו בתצהירו ולכאורה מפיו (עמ' 33 ש' 27-32), כאשר שב והתבקש להסביר דברים שכתב בתצהירו השיב רק שלא חתם על שום מסמך בבנק (עמ' 34 ש' 2), תשובה שכלל אינה רלוונטית לשאלה שנשאל,

כאשר נשאל על חתימות בפני עו"ד טען שאינו מכיר את הבנק (עמ' 34 ש' 30-31),

כשנשאל האם חתימתו מופיעה על מסמכים השיב שאינו זוכר ואח"כ כשנשאל בשנית אמר שאינו מזהה את חתימתו ושהיא קלה לזיוף, ובהמשך שב וטען שאינו זוכר (עמ' 34 ש' 25-29, עמ' 35 ש' 8-10).

עדנאן נמנע מלהשיב לשאלות שנשאל, והיה ברור כי הגיע עם "מטרה" ברורה: לומר כמה שיותר פעמים שלא היה בבנק ולא חתם על כתב הערבות, וזאת גם במענה לשאלות אחרות שנשאל, ואשר לא נוגעות לעניין זה כלל. בכל פעם שב"כ הבנק 'התעקש' לקבל תשובה עניינית, השיב שאינו זוכר.

15. המסקנה העולה היא כי גם אלמלא חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, לא ניתן היה לתת כל אמון בגרסתו של עדנאן לפיה לא חתם על כתב הערבות.

ד. חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט

16. חוות הדעת ברורה, ולמרות זאת ביקש ב"כ הנתבעים לחקור את המומחה עליה.

17. בחקירתו חיזק וביסס המומחה את מסקנותיו;

המומחה הפנה את ב"כ עדנאן לאמור בחוות הדעת כל אימת שנטען כי 'לא רשם' דברים, אף תיקן את ב"כ הנתבעים כאשר הטענות העולות משאלותיו לגבי חוות הדעת מנוגדות לאמור בחוות הדעת עצמה, תוך שהוא מפנה לחוות הדעת (וראו: עמ' 37 ש' 8-9, ש' 14-17, עמ' 38 ש' 20-21, עמ' 39 ש' 1-3).

בנוסף, המומחה הסביר על תהליך העבודה (עמ' 38 ש' 27-30), אף הסביר והדגיש כי טענת עדנאן שחתימתו זוייפה ע"י אחיו אפשרית, אך אינה סבירה -

"מאחר והמסקנות לא נקבעות על סמך תכונת כתב אחת אלא על סמך הצירוף של הרבה מאוד תכונות כתב אותן אני בודק. אם במרבית התכונות האלו יש זהות, המסקנה תהיה בהתאם"

(עמ' 38 ש' 8-10).

18. לאחר שעיינתי בחוות הדעת ושמעתי את חקירת המומחה, אני מקבלת את מסקנתו, וקובעת כי החתימה המופיעה על כתב הערבות היא חתימתו של עדנאן. אני דוחה את טענות עדנאן ומאמון כי החתימה זוייפה ע"י מאמון.

ה. התוצאה

19. עדנאן אינו חולק על החוב נשוא התביעה. על כן, משדחיתי את טענתו היחידה בדבר החתימה על כתב הערבות, דין התביעה להתקבל במלואה, וכך אני מורה.

20. אני מחייבת את עדנאן (הנתבע 2) בתשלום הסך של 600,537 ש"ח, בתוספת ריבית בנקאית הנהוגה בחשבונות חח"ד בבנק, וזאת ממועד הגשת התביעה (25.8.08) ועד התשלום המלא בפועל.

הואיל והבנק נדרש להגשת חוות דעת מומחה מטעמו וכן לתשלום חלקו בשכ"ט המומחה מטעם בית המשפט, ומאחר ועדנאן עמד על ניהולו של הליך שלם, לרבות חקירת כל העדים ומומחה בית המשפט, למרות שממצאי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט היו ברורים אף עוד בטרם נחקר המומחה כאמור, אני מחייבת את עדנאן (הנתבע 2) בתשלום הוצאות הבנק בהליך בסך של 35,000 ש"ח, ובשכ"ט עו"ד הבנק בסך של 85,000 ש"ח. סכומים אלו ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד תשלומם המלא בפועל.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, כ"א חשון תשע"ד, 25 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.