ביום 7.7.2011 אירעה על-פי הנטען תאונת דרכים בישוב גני תקווה, כאשר האופנוע עליו נסע התובע החליק על כתם שמן גדול. בכתב התביעה מציין התובע: "לאחר שקמתי מהכביש, הבחנתי כי קיימים סימני שמן לכל אורך ורוחב הכביש תוך שימת לב כי הכתם הינו לכל מסלול האוטובוס קו 18 של הנתבעת". עוד ובנוסף נטען כי "האירוע הנדון כלל עוד מספר מקרים נוספים דומים ואף השתתפות כיבוי אש, כוחות הצלה, מגן דוד אדום ומשטרה".

הנתבעים מכחישים מכל וכל קיומו של אירוע כמתואר בכתב התביעה. נטען שבמועד הרלבנטי לתביעה לא התרחשה דליפה של שמן מאוטובוס במקום הנזכר בכתב התביעה.

מטעם התובע העידו שלושה עדים – אחיו של התובע ושניים נוספים אשר מכירים את התובע עוד קודם למועד האירוע.

מהצד שכנגד העיד הנתבע 2, אשר הכחיש לחלוטין את האירוע הנטען.

לאחר בחינת טענות הצדדים, העדויות והראיות – למרות העובדה שגרסת התובע התבססת על עדויות של שלושה עדים נוספים – החלטתי להורות על דחיית התביעה; להלן נימוקי החלטתי:

נסיבות התאונה הינן חריגות. מעבר לטענה לפיה ההחלקה התבצעה במקום בו היה כתם שמן גדול, נטען שהאוטובוס הותיר אחריו שובל של שמן לאורך נתיב הנסיעה, במספר רחובות, כאשר בסופו של יום נותר האוטובוס חונה מול פארק; כמו כן, נטען שאל המקום הגיעו כוחות הצלה – אמבולנסים ורכבי כיבוי אש ועולה שדווח לרשות המקומית על האירוע. נוסף על האמור, עולה שלפחות נהג נוסף החליק עם האופנוע עליו נסע על כתם השמן.

אירוע כאמור מחייב הימצאותן של ראיות שונות – מעבר לעדות של עדי ראייה. על פי הנטען, חבריו של התובע (העדים) צילמו במכשיר הטלפון הנייד את כתם השמן ואולי גם את האוטובוס (כשהוא מוצב מול הפארק).

לנוכח הכחשה מוחלטת של אירוע כאמור מצד הנתבעים, לא מצאתי מקום להסתפק בעדות של התובע ועדים המכירים אותו אישית עוד קודם לקרות התאונה. התובע ידע שהנתבעת 1 מכחישה מכל וכל קיומו של אירוע כאמור והיה עליו לדאוג להצגת ראייה חיצונית.

עם זאת, ראיה כאמור לא הובאה בפני. תמונות שצולמו על ידי חבריו של התובע לא הוצגו, מאחר ומכשיר הטלפון הנייד באמצעותו צולמו התמונות – נגנב.

אסמכתא המעידה על דיווח של אירוע חריג לעירייה – לא הוצגה. אסמכתא המעידה על מעורבות של כוחות הצלה – מכבי אש ואמבולנסים – לא הוצגה. תיעוד בזמן אמת או ממועד סמוך לקרות התאונה בדבר קיומו של אירוע כאמור – לא הוצגה (לא הוצגה דרישה בכתב אל הנתבעת 1 לפצות את התובע או ליתן לתובע פרטים אודות נזילת השמן).

לא ניתן הסבר מניח את הדעת כיצד לא נמצא אדם אחד שרשם את מספר הרישוי של האוטובוס (מעבר לצילומו על ידי מכריו של התובע – צילומים שלא הוצגו בשל גניבת הטלפון).

לא הוצגה אסמכתא המעידה על גניבת מכשיר הטלפון, בו על פי הנטען מצויות היו ראיות חד משמעיות לעצם קרות האירוע ומעורבות של הנתבעת 1 בגרימת נזקים לרכב התובע.

ראייה יחידה להימצאותו של כתם על הכביש ניתן לכאורה למצוא בחוות דעת השמאי – בתמונות שצורפו לחוות הדעת. עם זאת, מהתמונות שהוצגו לא ניתן לראות בבירור כתם שמן גדול אלא לכל היותר אזור כהה על הכביש, במרכזו של הכביש. מעבר לעובדה שקיימת שאלה באיזה יום צולמו התמונות (יום למחרת האירוע – כנטען על ידי התובע; שבוע לאחר האירוע – כמצוין בדו"ח השמאי), נשאלת השאלה מדוע נדרש היה השמאי לבדוק את הרכב במקום התאונה, כל זאת בשעה שהיה עליו לבדוק את הרכב ולקבוע מהו שיעור הנזק שנגרם לאופנוע. אם בכל זאת נדרש היה השמאי לראות את הכתם – מדוע לא נעשה שימוש בתמונות שצולמו על ידי המכר של התובע (השמאי ערך את הבדיקה ביום 14.7.2011 – שבוע לאחר מועד האירוע הנטען, בעוד שמכשיר הטלפון נגנב במועד מאוחר יותר (לפני תשעה עד שנים עשר חודשים)?

בנסיבות העניין – בהיעדר ראייה אובייקטיבית חיצונית לעצם קרות האירוע הנטען (איני מסתפק בעדותם של התובע ועדיו) – כמו גם כאשר הנתבע 2 מכחיש מעורבות או ידיעה על אירוע כנטען בכתב התביעה (הוצג תדפיס כניסות של האוטובוס למוסך – לפיו האוטובוס הובא למוסך 5 פעמים בחודש יולי 2011 אולם הוא לא הובא ביום האירוע או למחרת ואין אינדיקציה לתקלה חמורה, כעולה מכתב התביעה והעדויות: אוטובוס מעלה עשן שכל השמן נזל) וכאשר הנתבעת 1 מכחישה מכל וכל קיומו של אירוע כאמור – אני קובע שלא עלה בידי התובע לבסס את יסודות התביעה.

אני זוקף לחובת הנתבעת 1 את הימנעותה מהבאת ראיות נוספות מטעמה – עדות של נהגים נוספים, במיוחד כאשר הנתבע 2 נהג אותה העת במסלול הנגדי) – נהג שנסע במקום לפני הנתבע 2 ונהג שנסע במקום אחריו. אולם על אף ההימנעות מהבאת עדים אלו, משהנטל להוכיח את יסודות התביעה מוטל על התובע, בבחינת המוציא מחברו עליו הראיה, וכאשר לא הוצגה כל ראיה חיצונית לעצם קרות האירוע או ראיה חיצונית לאובדן העדויות הממשיות (אי הצגה ראיה המעידה על גניבת מכשיר הטלפון הנייד בו צולם האוטובוס), אין בעצם הימנעות הנתבעת 1 מהבאת ראיות כאמור כדי לסייע לתובע באופן ממשי או כדי לבסס את עילת התביעה.

התוצאה הינה שהתביעה נדחית, כאשר בשים לב להימנעות הנתבעת 1 מהבאת ראיות מטעמה – איני עושה צו להוצאות.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי – בתוך 15 יום.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק מפסק הדין אל הצדדים.

ניתן היום, י"ד אדר תשע"ג, 24 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.