לפני תביעה לתשלום סך 21,140.13 ₪ המהווה לטענת התובעת את חובם של הנתבעים כלפיה בגין ארנונה, מים וביוב. מדובר בהליך "המתנהל" מאז יוני 2012 והחל אצל מוטב אחר, המירכאות הן משום שכמעט דבר לא קרה לאורך השנים.

ביום 2.11.12 ניתנה החלטה המצביעה על בעיה בביצוע מסירה לנתבעת 2 ומבטלת דיון לבקשת הצדדים תוך התניה בדבר הגשת עמדה ביחס למתן פס"ד על יסוד החומר ועל דרך הפשרה.

כצפוי, איש לא הגיב ואז ניתנה החלטה מפורשת יותר זאת ביום 29.12.15 כאשר נקבע בה כי אי מתן הודעה פירושה הסכמה לדיון על דרך הפשרה.

היום אנו מצויים כחודש לאחר מכן ורק הנתבע 1 הגיב (כנראה בגלל עיקול ומימוש כספים שנעשה בינתיים מחשבונו) וטען מה שטען זאת לצד הסכמה לדיון על דרך הפשרה.

בכך מסתיים הדיון בתיק ולהלן ההכרעה:

הנתבע טוען כי הוא גרוש מאז שנת חודש פברואר 2010 כאשר בשנים 2006 עד 2008 גר בחיפה.

הנתבע מאשר שעבר לתקופה קצרה לבית קרוב משפחה בשפרעם על מנת להיות קרוב לאשתו שגם היא עברה לשפרעם אך שם לא חתם על הסכם כלשהו ולאחר תקופה של כחודש נאלץ לעזוב.

הנתבע מכחיש את חתימתו על הסכם שכירות שתוקפו מיום 15.9.09 עד 14.9.10 העוסק בשכירות דירתו של מר מוחמד איוב אך איננו מכחיש שהוא ואשתו התגוררו בדירה ולאחר מספר חודשים היא אושפזה והם עזבו את הנכס והתגוררו ברחוב ארלוזורוב בחיפה אז גם התנהל הליך הגירושים מאשתו ולאחר מכן עבר לרחוב הרצל 78 בחיפה.

הנתבע מפנה לכך שמחשבונו עוקלו ומומשו 12,319 ₪ וטוען כי מעבר לכך נגרם לו נזק של הפסד רווחים כ-4000 ₪ נוספים (על גובה הנזק אין ראיה).

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הנני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובעת סך 10,000 כולל כל ההוצאות ובכך מוצתה התביעה כנגדו. ככל שאכן נגבה מחשבונו בפועל סכום המסלק את חלקו כפי שנפסק, ייחשב כמי שביצע את פסק הדין, ככל שלא נגבה בפועל סכום פסק הדין, ידאג הנתבע לשלמו תוך 30 יום שאם לא כן יישא סכום פסק הדין הפרשים כחוק עד לתשלום בפועל.

ככל שבוצעה גבייה מחשבון הנתבע מעבר לסך 10,000 ₪, התובעת תחזיר לנתבע את יתרת הסכום שגבתה ממנו בצירוף דמי נזק בסך 1000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום שאם לא כן תישא יתרה זו הפרשים כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

הנתבעת 2 לא הגישה הגנה ונראה שלא בוצעה המצאה כדין שכן מענה איננו ידוע. התביעה כנגד נתבעת 2 נמחקת, תרצה התובעת, תפעל כנגד הנתבעת 2 בהליך אחר, זה הסתיים.

עם ביצוע פסק הדין תדאג התובעת למחוק את הנתבע מתיק ההוצל"פ.

היות ולא נשמעו ראיות, לא תחול אגרה שניה וככל ששולמה היא תוחזר באמצעות ב"כ.

ניתן היום, ז' שבט תשע"ה, 27 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.