ניתנה ביום 19 נובמבר 2014

השופטת לאה גליקסמן:

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת אופירה דגן –טוכמכר; סע"ש 50556-06-12) מיום 21.10.2014, שבה נקבע כי דיון בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר המבקשת (הנתבעת בהליך העיקרי) בדיון ביום 11.6.2014 יתקיים לאחר שהמבקשת (הנתבעת בהליך העיקרי) תשלם למשיב (התובע בהליך העיקרי) הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪, מנימוקים אלה:
   1. התביעה הוגשה לפני כשנתיים וחצי, וכבר ניתנו בה שני פסקי דין בהעדר.
   2. בהחלטה לביטול פסק הדין הראשון חויבה המבקשת בהוצאות, והן לא שולמו עד היום.
   3. בדיון מקדמי במעמד המבקשת ניתן צו לתצהירים. המבקשת לא הגישה תצהירים, וכן לא התייצבה לדיון שהתקיים ביום 11.6.2014, כאשר ההזמנה שנשלחה לכתובתה חזרה בציון "לא נדרש".
   4. התנהלות המבקשת מעכבת את הבירור המשפטי ומטילה על בית הדין ועל הצד שכנגד הוצאות משפט מיותרות אשר אין להשלים עמן.
2. המבקשת טענה כי המשיב הודה כי לא עבד אצל המבקשת אלא אצל מעביד אחר – דני כהן; המשיב לא המציא למבקשת את תצהירי העדות שהגיש לבית הדין האזורי, ולכן המבקשת לא הגישה תצהירי עדות מטעמה, שכן היה עליה להגיש תצהירים לאחר קבלת תצהירי המשיב; מזכירות בית הדין לא זימנה את המבקשת לדיון שנקבע ליום 11.6.2014, שבו ניתן פסק הדין בהעדר התייצבות כנגד המבקשת; עינוי הדין נגרם למבקשת, נוכח העובדה שהמשיב הודה כי לא עבד אצלה; המחדלים בהתנהלות היו של המשיב ושל בית הדין ולא של המבקשת.
3. לאחר בחינת הבקשה וכלל החומר שבתיק אני קובעת כי דין הבקשה להידחות. זאת, מבלי להידרש לתגובת הצד שכנגד.
4. סעיף 26(א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 קובע כי בית הדין הארצי ייתן רשות ערעור על החלטה אחרת "אם שוכנע בית הדין כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". במקרה הנדון, נוכח שיעור ההוצאות בו חויבה המבקשת, אין בהחלטת הביניים בעניין ההוצאות כדי להשפיע על המשך התנהלות ההליך בבית הדין האזורי, או לגרום למבקשת נזק של ממש, ולא מתקיימות הנסיבות הקבועות בסעיף 26(א) לחוק המצדיקות מתן רשות ערעור על ההחלטה.
5. מעבר לכך אציין כי הלכה פסוקה היא שפסיקת הוצאות היא עניין הנתון לערכאה הדיונית וערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בשיקול דעתה [עע (ארצי) 140/05 סילביה שטינמץ ואח' – נאגו מריאטה (29.9.2005); דב"ע (ארצי)
   נד/43 – 3 ארגוב – "סחף" חברה ישראלית לעבודות פיתוח בע"מ, פד"ע כז 175].
6. זאת ועוד. עיון בתוכנת נט המשפט מעלה כי נשלחה הזמנה לדיון ההוכחות לכתובתה של המבקשת, והוא לא נמסר לה עקב "לא נדרש". לפיכך, צדק בית הדין האזורי בקביעתו כי המבקשת זומנה כדין לדיון שנקבע ליום 11.6.2014 [ראו לעניין זה – בש"א (ארצי) 216/08 עמוס ורדי – נידקו מכשירי אלקטרו מכניים (1986) בע"מ (31.8.2008)].
7. כאמור, נוכח הוראת סעיף 26(א) לחוק בית הדין לעבודה אין מקום להכריע בטענות המבקשת בעניין ההוצאות בשלב זה של ההליך. אוסיף, כי המבקשת תהיה רשאית להעלות את טענותיה בעניין זה בעת הדיון בבקשה לביטול פסק הדין, ולבקש כי בית הדין יתחשב בהוצאות שנפסקו לחובתה בפסיקת ההוצאות בהליכים שיתנהלו בעתיד בבית הדין.
8. סוף דבר – הבקשה נדחית. הואיל ולא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ו חשוון תשע"ה (19 נובמבר 2014) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.