<#1#>

נוכחים:

התובע בעצמו

נציג הנתבעת 1 – מר אלכס סוננזון

הנתבע 2 בעצמו

פרוטוקול

התובע מוזהר כחוק ומעיד:

נסעתי בתוך מזכרת בתיה לכיוון גני המושבה, יש שם במפרים, האטתי, הנתבע 2 עקף אותי עם האוטובוס, מצד שמאלי פינתי, במראה, שפשף לי את הפינה, ונכנס לתחנת האוטובוס, לרציף, עקף אותי ונכנס אל תחנת האוטובוס. אמרתי לו, שמת לב מה עשית, הוא אמר לי, בוא תיקח פרטים, נתן לי את השם שלו ואמר לי לפנות לביטוח של אגד, המשכתי קדימה והוא המשיך.

חקירה נגדית:

ש. הגשת תביעות נוספות במשך השנה הזאת לבית המשפט?

ת. כן. חוץ מהתביעה הזאת אחת.

ש. יש לך תמונות צבע?

ת. כן.

ש. יש צבע של האוטובוס?

ת. יש צבע של האוטובוס, הרכב לא תוקן, עדיין יש את המכה.

מגיש את התמונות של הפגיעה ברכב – סומנו ת/1.

ש. אתה אומר שנהג האוטובוס עקף אותך על הבמפרים, זה הגיוני?

ת. אני האטתי לבמפר, והוא עקף .

מר אורן בן חמו - מוזהר כחוק ומעיד:

נסעתי עם התובע במונית בבוקר, בשעה שש בבוקר, הגענו לכניסה לגני המושבה, התובע עבר במפר ולקח ימינה, נהג האוטובוס בא, זרק אותו ימינה, הוריד לו גם את הראי והכנף, נתן לו איזה נגיעה. התובע בא לנהג האוטובוס, אמר לו, תן לי את הפרטים, הוא אמר לו, לא אני לא יכול לתת לך את הפרטים, תרשום את הפרטים, של מספר האוטובוס. אני ישבתי ליד הנהג. שמעתי את השיחה ביניהם, הוא קרא לו, הוא לא רצה לתת לו את הפרטים. אמר לו תרשום את המספר של האוטובוס, ותמשיך הלאה.

חקירה נגדית:

ש. בית המשפט אמר לך, שאתה חייב להגיד את האמת בבית המשפט, נהג המונית, בהגינותו, לא אמר דבר כזה, לגבי הפרטים, הוא אמר, הנהג מסר לי את הפרטים על גבי פתק, ולא אמר בחצי מילה, שהוא רצה, לא רצה. אתה מכיר את נהג המונית?

ת. לא, שלום שלום.

ש. ישבת בצד ימין?

ת. נכון מאד.

ש. אתה זוכר מה צבע האוטובוס?

ת. ירוק.

ש. היה צבע ירוק למונית?

ת. לא הסתכלתי מה קרה לו, שמעתי את המכה שהוא נכנס בו, בצד ימין. זה היה מטורף, לחשוב שיש נוסעים במונית, ואני נוסע יום יום.

הנתבע 2 מוזהר כחוק ומעיד:

עד כמה ששמעתי מאבי, חוץ מכיוון הנסיעה, כל השאר, לא יודע מאיפה הביא אותו. אני הייתי שם. אבי החליט, לא יודע מאיזו סיבה, עמד באמצע הכביש, עמידה מוחלטת. החלטתי לעקוף אותו, תוך מבט בראי הימני, שאני לא אפגע בו, לא היתה סיבה לפגוע בו. היה לי הרבה מרחב, עברתי אותו, נסעתי מרחב רב, כמו 150 , 200 מטרים, מהמקום שעקפתי אותו עד לתחנה שלי, נכנסתי למפרץ של הנוסעים, בזמן קליטת הנוסעים, הוא בא ואמר לי שפגעתי בו, ולא היה שום מגע בינו לביני.

לא ירדתי לראות אם יש פגיעה, ראיתי את המראה שהיתה במקומה ולא פגעתי בה. היא היתה שלמה.

התובע:

אם באתי מהצד השמאלי שלו והוא היה בצד הימני, איך הוא ראה שהמראה שלי שבורה או לא שבורה.

הנתבע 2:

הוא בלם אותי, עקף אותי בצד שמאלי שלי, כך שהייתי יכול לראות את הראי של המונית שלו, באופן ודאי. הייתי בצד שמאל, הוא בא אלי צמוד אלי, ואמר לי שפגעתי בו. אני לא ראיתי שהראי נפגעה.

מר סוננזון מסכם:

אנו רואים את תמונות הנזק. בתמונות הנזק אין שום צבע ירוק של האוטובוס, לאורך כל הדופן, וגם במראה עצמה, לא רואים צבע. מדבריו של התובע, נהג האוטובוס עקף אותו על במפרים. ההגיון לא מרשה לי לחשוב אפילו, שנהג אוטובוס עם נוסעים, יעקוף על במפרים כשהמונית נוסעת בצד ימין. לדעתי, העד לא אמין, הוא הוסיף לחבילה כל מיני או ממה שהוא רצה שיקרה או ממה שלא ראה שקרה, הוא הוסיף וייפה את החבילה, בזה שאמר שהנהג לא רצה להביא פרטים, והתובע אומר שהנהג נתן פרטים, הוא ישב בצד ימין, לא ראה את המכה, וכל הדברים האלה לא משתלבים ביחד. לכן מבקש לדחות את התביעה ולחייב בהוצאות.

<#2#>

פסק דין

לטענת התובע, בעת שהוא נסע בנתיב הימני, עקף אותו האוטובוס שהיה נהוג על ידי הנתבע 2 (להלן: "הנתבע"), ולאחר ביצוע העקיפה, חזר הנתבע עם האוטובוס לנתיב הימני, ונכנס במפרץ של אוטובוס. תוך כדי עקיפה, פגע האוטובוס ברכב התובע שהינו מונית, והתובע הסביר לבית המשפט, כיצד ארעה הפגיעה, כיצד היתה העקיפה, עד לאותו שלב שהתובע ביקש את הפרטים מהנתבע.

מטעם התובע העיד העד, מר בן חמו, אשר ישב במונית ותמך בגרסת התובע על אופן פגיעת האוטובוס במונית, וגם העד מאשר את העובדה, שהאוטובוס עקף את המונית, ותוך כדי כך, נפגעה המונית מהאוטובוס.

הנתבע עצמו אינו מכחיש את העובדה שהוא אכן עקף את המונית, ולאחר מכן – במרחק של
כ-150-200 מטרים, אכן נכנס למפרץ תחנת אוטובוס, אך מכחיש שהוא פגע במונית תוך כדי עקיפה.

הנתבעים הגישו כתב הגנה, ואין בכתב ההגנה גרסה כלשהי שהעלה הנתבע, אשר יכולה אכן ללמד כיצד ארעה התאונה עצמה, ורק בבית המשפט עולה מעדותו של הנתבע, שהוא אכן עקף את המונית, אך טענתו העיקרית היא, שהוא לא פגע בה תוך כדי עקיפה.

כפי שעולה מעדות הנתבע, טענה זו היא טענה כללית, שכלל לא הובררה ולא נבדקה בזמן הארוע, שכן הנתבע לא טרח אפילו לרדת מהאוטובוס, ולראות האם המונית אכן נפגעה מהאוטובוס, או לאמת או שלא לאמת את טענתו של התובע, שאכן המונית נפגעה באותה עת כתוצאה מעקיפת האוטובוס.

לאור מיקום הפגיעות במונית כפי שעולה מחוות הדעת של השמאי, ומתמונות רכבו של התובע אשר צורפו ואשר הוגשו לבית המשפט וסומנו ת/1, אני מקבל את גרסת התובע, שאכן רכבו נפגע תוך כדי עקיפה – אם כי, אין להוציא מכלל אפשרות, שתוך כדי עקיפה, לא הרגיש או לא חש הנתבע, על עצם הפגיעה עצמה, ולכן המשיך הוא בדרכו, עד שהוא נעצר ונתבקש למסור את פרטיו על ידי התובע.

סוף דבר – אני מקבל את גרסתו של התובע שהיא גרסה עקבית, הן בכתב התביעה והן בבית המשפט, לעומת אי העלאת גרסה כלשהי של הנתבעים בכתב ההגנה, ובהתאם לכך, אני מחייב את הנתבעים – שניהם ביחד ו/או כל אחד מהם בנפרד – לשלם לתובע את נזקיו, בסך 5,009 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה 28.6.12 ועד התשלום בפועל.

יתרת סכום התביעה נדחית מחוסר הוכחה.

כמו כן, אני מחייב את הנתבעים באופן סולידרי לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 400 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים מהיום.

#3#>

ניתן והודע היום כ"ב כסלו תשע"ג, 06/12/2012 במעמד הנוכחים.

קלדנית/יפה מדהלה