<#1#>

נוכחים:

התובע בעצמו

אין הופעה מטעם הנתבעת - השעה 11:59 – שמה הוכרז במסדרון בית המשפט

פרוטוקול

התובע מוזהר כחוק ומעיד:

בתאריך 19.5.12, רכשתי נעליים, נעלתי אותן, אני יכול לספר על יד אחת, נעלתי אותן 10 שעות. אני בא הביתה ורואה אותן מתפרקות לי. היות ואני גר במושב שאיני יכול להגיע לשם כל הזמן, הגעתי אליהם לאחר יומיים, שלושה והבאתי להם אותן.

מן הראוי, דרשתי נעל אחרת במקומן, כי לא עבר שבוע ולא עבר שבועיים, וגם לא קניתי מבסטה, משוק את הנעליים, קניתי מחנות מוכרת, יבואן רשמי. היא לא הסכימה, ואמרה שתשלח אותן לתיקון. דרשתי נעל חדשה. לאחר מכן, הסכמתי לשלוח אותן לתיקון, כי לא היתה לי ברירה, לא היה לי עם מי לדבר. אחרי מספר שבועות, התקשרו אלי לבוא לקחת את הנעל. כשהגעתי, ראיתי שהנעל לא תוקנה. צילמתי את זה גם בחנות עצמה. אמרתי להם שוב, אני לא רוצה את הנעל, אני רוצה נעל חדשה. הנעליים נמצאות אצלהם. הקרע היה בנעל אחת. שילמתי 240 ₪ עבור הנעליים. הקבלה נמצאת אצלי, לא צירפתי אותה לכתב התביעה.

מגיש לבית המשפט את הקבלה לפיה שילמתי עבור הנעליים 240 ₪ ואת שובר התיקון - ת/1.

אחרי התיקון, שוב, אותו דבר, לא תוקן. לא אקח משהו שלא תוקן. דרשתי נעל אחרת, אמרה לי לא. רציתי לדבר עם המנהל, ואמרו לי שהוא לא מדבר עם לקוחות.

ביקשתי סך של 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש. אני יודע שזה סכום מופרז. התעלמו ממני לחלוטין, לא היה לי עם מי לדבר.

<#2#>

פסק דין

הנתבעת הוזמנה כחוק, ולמרות שהגישה כתב הגנה, לא התייצב מי מטעמה לדיון.

לאחר ששמעתי את התובע, ולאחר שהנתבעת גם אינה מכחישה את טענות התובע שהוא החזיר את הנעל בשל פגם שהיה בה, ובנוסף לכך, גם הציג התובע אישור "שובר תיקון" שהנתבעת העבירה את הנעל לתיקון, ולפי טענת התובע, זוג הנעליים עדיין נשארו בחנות, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 240 ₪, עלות הנעליים, וזאת תוך מתן החלטה של ביטול העיסקה, כאשר ממילא, הנעליים נמצאות בחנות הנתבעת.

הסך של 240 ₪ ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה 28.6.12 ועד התשלום בפועל.

בשולי פסק הדין, לא אוכל שלא להתייחס לסכום שתבע התובע בתביעה זו, בסך של 5,000 ₪, שגם התובע עצמו ראה בסכום זה כסכום מוגזם, ואכן כך הוא הדבר, שסכום זה הוא סכום מוגזם ומופרז, ולא פעם מגישים תובעים תביעות בסכומים בלתי מתקבלים על הדעת, תוך מחשבה שבית המשפט יושב עם פנקס שיקים פתוח ביד ורושם את הסכומים הנתבעים על ידי תובעים, כאשר לסכומים אלה אין כל אחיזה במציאות.

יחד עם זאת, אין ספק שלתובע נגרם בזבוז זמן וחוסר הנאה מהנעליים, לאור הפגם שהיה בהן, ומאחר והתובע גם נאלץ להגיש תביעה בנדון דנן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 400 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

יתרת סכום התביעה נדחית מחוסר הוכחה כאמור.

הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

<#3#>

ניתן והודע היום ד' כסלו תשע"ג, 18/11/2012 במעמד התובע ובהעדר הנתבעת.

קלדנית/יפה מדהלה