<#2#>

נוכחים:

ב"כ המערער עו"ד חוסין גנאים

ב"כ המשיבה עו"ד אדווה אלאב

פרוטוקול

ב"כ המערער: לא היה דיון מסודר. הדיון מיום 30.5.2012 – לאור החלטת בית המשפט התייצבנו לאותו דיון וטענו כי הבקשה שהוגשה על ידי המשיבה בדבר המשך ביצוע עבודות כאלה ואחרות, אינה מבוססת, לא נתמכה בתצהיר והיא בסה"כ עדות שמיעה מפיה של ב"כ המשיבה. ביקשנו כי תוגש בקשה מסודרת הנתמכת בתצהירו של המפקח עם תמונות מסודרות על מנת שנוכל להתייחס אליה באופן ענייני ונדע בדיוק על מה מדובר, זה לא נעשה. אני לא צריך להאריך שאנחנו עוסקים בתיק פלילי ועל זאת באה הודעת הערעור לא היה מקום לקצר את תקופת האורכה, היה מקום ללכת לפי הדין והחוק ואז לקיים דיון לגופו של עניין.

ב"כ המשיבה: בדיון מיום 30.5.2012 בבית המשפט לעניינים מקומיים כן התקיים דיון לגופו של עניין. המערער טען שם שלא היה מקום להגיש בקשה אלא שהמדינה היתה צריכה להגיש ערעור. לטעמנו הטענה לא נכונה ולא היינו אמורים להגיש בקשה כזאת. על פי סעיף 207 הסעיף מדבר על הסמכות של בית המשפט לקבוע מועד.

ראשית, מבחניה משפטית אין חובה עליי לצרף תצהיר. מעבר לכך, למועד הדיון ב-30.5 התייצב המפקח שנמצא גם כאן באולם והתייצב אז לדיון. חברי נחשף לדו"חות של המפקח שביקר במקום, במבנה. יש דו"חות מה-25.6.2012 אז נודע לפיקוח שנעשית בנייה במקום והדו"חות עד שבוע עד ה-4.2.2013 לפיהן העבודות ממשיכות להתבצע למרות שהיה קיים צו הפסקה מיידי שבית המשפט נתן לאחר התגובה של חברי לבית המשפט לעניינים מקומיים. חורה לי שהמערער עצמו לא נמצא כאן ואני שואלת כיצד יתכן שהמערער לא נמצא כאן?!. יש כאן טענות מאוד כבדות, חברי טוען שלא נעשתה בנייה. אנחנו מנסים להזמין אותו לחקירה והוא לא מתייצב.

ב"כ המערער: יש לו בא-כוח. היה לו אירוע מאוד קשה, בנו נכווה בכוויות מאוד קשות בתקופה האחרונה והוא צמוד אליו בבית החולים אל מקאסד. אם חברתי עומדת על כך הוא יגיע. יש לו בא כוח אפשר להרים טלפון ולשאול מתי התייצב, אפשר לעשות את זה בלי שום בעיה.

ב"כ המשיבה: גם אם יכולנו לצרף לבקשתנו תצהיר או את דו"ח המפקח, העובדה שלא נעשה לא פוסלת את הבקשה ולא פוסלת את החלטת בית המשפט.

בית המשפט סבר ככל הנראה שהוא לא נדרש בהכרעה בסוגיה. בית המשפט קובע שלמערער אין זכות מוקנית. בית המשפט צמצם את התקופה, הוא לא ביטל לחלוטין. גם המערער עצמו טען בבית המשפט לא שהוא לא בנה אלא שהמקום הוא לא המקום, הוא טען שהמשיבה היתה צריכה להגיש ערעור הוא לא טען שלא היו דברים מעולם. הטענות היו בבית המשפט שלא היה מקום להגיש את הבקשה.

אני מקבלת את מה שגברתי אומרת, אני מבינה את מה שגברתי אומרת.

סברתי שאם היתה לנו הזדמנות להציג את המסמכים בית המשפט לא היה מאפשר יום אחד של עיכוב ביצוע.

ב"כ המערער: שלחתי בקשה.

ב"כ המשיבה: לא קיבלנו.

ב"כ המערער: הם יכולים להגיש תגובה מסודרת בצירוף תצהירים ובית המשפט יצטרך להתמודד.

ב"כ המשיבה: מאחר שממילא אנו כבר מגיעים למועד המקורי של ביצוע צו ההריסה, 1.3.2013, מאחר שלדברי חברי הוגשה בקשה חדשה, ואף שאנו סבורים כי דין הערעור להידחות, אין טעם לדון היום בהחלטת בית המשפט שהיא כבר תיאורטית. עיכוב הביצוע יהיה עד ל-1.3.2013 וחברי יגיש בקשה חדשה לבית המשפט.

ב"כ המערער: מסכים לעיכוב הביצוע עד 1.3.2013 וכבר הוגשה בקשה חדשה..

<#7#>

פסק דין

ניתן בזה תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים כמפורט לעיל.

<#6#>

ניתן והודע היום א' אדר תשע"ג, 11/02/2013 במעמד הנוכחים.