1. המבקש תובע מהמשיבה בבימ"ש השלום באשקלון פיצויים בגין נזקי גוף נטענים (בעילת פלת"ד) כתוצאה מתאונת דרכים מיום 28.9.02.

בהסכמת הצדדים מונה, עוד טרם הגשת התובענה, מומחה רפואי מוסכם בתחום האורטופדיה – דר' קובי לידור.

בחווה"ד קבע המומחה כי לא נותרה לתובע נכות צמיתה.

לאחר שהוגשה התביעה, ביקש מלכתחילה ב"כ התובע כי הוא ייבדק פעם נוספת על ידי המומחה – ובהסדר דיוני בישיבת הקד"מ הוסכם כי חלף זאת יוזמן המומחה לחקירה נגדית.

בחקירתו הנגדית את המומחה הצביע ב"כ התובע בפני המומחה על תמיהות שהתעוררו (לשיטתו) בין מסקנתו בדבר העדר נכות צמיתה לבין ממצא מבדיקת אולטרה סאונד מאוחרת שסתרה ממצא בדיקת אולטרה סאונד קודמת.

המומחה השיב בפירוט, ציין את המשמעות הקרדינלית בעיניו לממצאי הבדיקה הקלינית שערך ועמד בדעתו כי מסקנות חווה"ד אינן נסתרות מממצאי אותה בדיקת אולטרה סאונד מאוחרת.

ב"כ התובע פנה לביהמ"ש בבקשה לפסול את חווה"ד ולמנות מומחה אחר או לחילופין למנות מומחה נוסף. לטענתו מסקנות המומחה הרפואי מעוררות תמיהה המצדיקה היעתרות לבקשתו.

בימ"ש השלום (כב' השופטת א. חדד) דחתה את הבקשה – ועל כך מבקש התובע רשות לערער.

2. לאחר עיון בבקשה על נספחיה ,בתיק ביהמ"ש קמא, ובהחלטתה המפורטת והמנומקת כדבעי של כב' השופטת א. חדד, החלטתי לדחות הבקשה מבלי לבקש תגובת המשיבה.

ביהמ"ש קמא מנה בהחלטתו אחת לאחת את טענות ב"כ המבקש – אל מול חווה"ד ועדות המומחה בחקירתו הנגדית – ומסקנתו הינה כדלהלן:

"לאחר בחינת טענות הצדדים עיינתי שנית במסמכי הבדיקות ככל המצוי בתיק, סבורתני כי אין הצדקה להתעלם מקביעות המומחה, ולו גם להסתייג ממנה, על ידי מינוי מומחה נוסף.

עסקינן בחוות דעת המפרטת כנדרש את המסמכים עליהם מושתתת חוות הדעת, נסיבות האירוע, תלונות התובע, ממצאי הבדיקה הקלינית וממצאי בדיקות העזר כפי שפורטו במהלך החקירה בפני, וכל זאת בצורה סדורה והגיונית".

לאחר שעיינתי גם אני בכל אותם החומרים – מצטרף אני למסקנה זו.

פסילת חוו"ד של מומחה רפואי, או מינוי מומחה רפואי נוסף בהליכי פלת"ד – לא תיעשה אלא באותם החריגים בהם ניבט על פני הדברים פסול לכאורי או חוסר בהירות משמעותי בחוות הדעת של המומחה הרפואי.

טרוניותיו של המבקש לעניין מסקנותיו של המוחחה דנן, דר' ק. לידור, אינן נמנות על חריג מאותם החריגים.

ברור הוא כי בסופו של יום קביעת הממצאים תיעשה על ידי בית המשפט – ובמסגרת זו יוכל המבקש להעלות טענותיו והשגותיו.

ברם, אין הדברים עולים כדי עילה המצדיקה מינוי מומחה נוסף – ובוודאי שלא כדי פסילת המומחה הראשון.

3. אשר על כן, ומהנימוקים שפורטו לעיל, אני דוחה את הבקשה.

משלא נתבקשה תגובת המשיבה – אין צו להוצאות.

המזכירות תשיב למבקש את הערובה שהופקדה (על פירותיה).

המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט"ז חשון תשע"ג, 01 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.