1. לפניי עתירה מינהלית שהגיש העותר, תושב הישוב שערי תקווה שבמועצה האזורית שומרון, המופנית נגד החלטות שונות, בעניינים שונים, שניתנו על-ידי ארבעת המשיבים: משיבה 1, מועצה אזורית שומרון; משיבה 2, מנהלת הארנונה במועצה האזורית שומרון; משיב 3, ועד הישוב שערי תקווה; ומשיב 4, הממונה מטעם משרד הפנים ביהודה ושומרון.

2. בכתב-העתירה, המונה כ-60 עמודים ועוד כ-500 עמודי נספחים, העלה העותר טענות העוסקות בשני נושאים עיקריים. הנושא האחד הִנו החלטות שניתנו על-ידי משיבה 2 בהשגות שהגיש העותר בעניין חיובי ארנונה שהוטלו עליו בשנת הכספים 2011. להשגות אלו כרך העותר טענות רבות הקשורות בתקופה שקדמה לשנת הכספים האמורה, וכללו, בין-היתר, השגות לגבי – אי-חוקיות גביית הארנונה בשנים 2011-1985, מטעמים שונים; שיטת מדידת שטחים ואופן ביצועה; וגבייה שלא כדין של דמי שמירה, אגרת ביוב ודמי ועד, בין השנים 2011-1996. כן הלין העותר בהקשר זה, על כך שמשיבה 2 נמנעה מלקבל החלטה בהשגותיו בתוך פרק הזמן הקבוע לכך בדין; ולכן ביקש להורות על קבלת ההשגות מטעם זה, וכפועל יוצא – על השבת הסכומים שלגביהם העלה טענות בהשגותיו. הנושא השני שנכרך בעתירה – עניינו בקשות שהגיש העותר לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן – חוק חופש המידע), הן למשיבים 1 ו-2 והן למשיב 4, בעניינים שונים, ובכללם – צווי ארנונה לשנים קודמות; תעריפי ארנונה שנקבעו בשנים 2011-1985; הסברים לגבי שינויי סיווג שבוצעו בשנים אלו; אישורים שניתנו על-ידי משיב 4 לגביית היטלים שונים בין השנים 2011-1996; ועוד. אין חולק, כי חלק מהמידע שהתבקש הועבר לעותר, והעתירה נוגעת למידע שלא הועבר לו, לטענתו. לכתב-העתירה צורפו, כאמור, מאות עמודי נספחים, המלמדים על תכתובות רבות שערך העותר עם המשיבים, והחלטות שונות שניתנו על-ידם, בנוגע לבקשות ופניות רבות ששלח העותר.

עם הגשת העתירה, הגיש העותר שבע בקשות לתיקון כתב-העתירה. בכלל זה הגיש העותר – "בקשת צירוף ערר אגרת ביוב ודמי שמירה בשומת 2012 ואילך"; בקשה להוספת מסמך – תשובת משיב 4 לבקשה לפי חוק חופש המידע מיום 16.4.12, וטענות לגביו; בקשה "לצרף לעתירה המינהלית לשנת הכספים 2011 גם את שנת הכספים 2012 בעניין אי חוקיות"; בקשה להוספת סעד הצהרתי לעתירה, "בעניין החזר כספי לשנים 2012-1996 שנגבו בחיוב יתר"; בקשה להמצאת מידע וגילוי מסמכים; בקשה להורות למשיבים להגיש תצהירים; ובקשה לפסול את משרד עו"ד חייקין מלייצג את משיבים 3-1, מחמת ניגוד עניינים.

בשלב מאוחר יותר הגיש העותר בקשה נוספת: "בקשת ערר על החלטת ועדת הארנונה לשנת 2012 לעניין דמי ועד; צירוף ערר על ארנונה לשנת 2013; אי מענה להגשת בקשת מידע על-פי חוק חופש המידע לשנת 2013; צירוף ערר אגרת חיוב מים בניגוד לחוק (ביתר) 2012-2011; וערר על דמי ועד, אגרת ביוב, דמי שמירה בשומת 2013 ואילך לכתב עתירה מינהלית". בקשה כמעט זהה – בצירוף 292 עמודי נספחים – הוגשה בשלב מאוחר יותר, בנוגע לשנים 2013 ו-2014, בהתאמה.

3. בהתאם להחלטתי מיום 6.8.12, התייחסו הצדדים לשאלת סמכותו העניינית של בית-המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירה על ההחלטות נושא העתירה.

4. דין העתירה, ככל שהיא מופנית נגד החלטותיהם של משיבים 3-1, הן בדבר חיובי הארנונה והחיובים המוניציפאליים, והן באשר לבקשות לפי חוק חופש המידע – להימחק על הסף, מחמת חוסר סמכות.

בהתאם לסעיף 5 לחוק בתי-משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן – חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים) מוסמך בית-המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירה נגד רשות, קרי – "רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין" (כהגדרת המונח בסעיף 2 לחוק הנ"ל); וכבר נפסק בהקשר זה, ובזיקה לסעיף 3 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981, כי "ה"דין" שבו מדובר הנו חוקיה של הכנסת והתקנות שהתקינה הרשות המבצעת בישראל מכוח אותם חוקים" (בש"א (י-ם) 970/09 מירב בוכריס נ' ראש המועצה האזורית גוש-עציון (2.12.09)).

משיבים 3-1 פועלים מחוץ לשטחה של מדינת ישראל, באזור יהודה ושומרון (להלן – האזור). הם לא הוקמו לפי "דין" מדינת ישראל כהגדרתו לעיל, אלא שמעמדם המשפטי ניתן להם מכוח החלטותיו של מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון (להלן – מפקד האזור). מכאן, שהחלטותיהם של משיבים 3-1 אינן בסמכותו העניינית והבינלאומית של בית-משפט זה (בש"א (י-ם) 970/09 בעניין בוכריס, לעיל; וכן ראו והשוו: בש"א (י-ם) 1556/06 המועצה הדתית עמנואל נ' המועצה המקומית עמנואל (3.7.06); עת"צ 1529/09 ישראל יחזקאל נ' מינהל מקרקעי ישראל – המינהל האזרחי באזור יהודה ושומרון (25.1.10); ות"צ 27643-06-11 הריס מילר נ' עיריית מעלה אדומים (20.3.12)).

מכוח סמכויותיו, הנתונות לו בדיני התפיסה הלוחמתית, חוקק מפקד האזור את הצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס' 783), תשל"ט-1979 (להלן – הצו), אשר קובע את תחולתו על משיבים 3-1. מכוחו של הצו האמור הותקנו תקנון המועצות האזוריות (יהודה והשומרון), תשל"ט-1979 (להלן – תקנון המועצות האזוריות), וכן תקנון המועצות המקומיות (יהודה והשומרון), תשמ"א-1981 (להלן – תקנות המועצות המקומיות), ובהם נקבעו הכללים לגבי ניהולן של המועצות המקומיות והמועצות האזוריות באזור. מכוח סעיף 2(ג) לצו, ולפי הוראות פרק ט"ז לתקנות המועצות המקומיות (אשר הוחל, בשינויים המחויבים, גם על מועצות אזוריות, לפי פרק ט"ו1 לתקנות המועצות האזוריות), הוקם בית-משפט לעניינים מקומיים באזור, שתחומי שיפוטו נקבעו בסעיף 126 לתקנון המועצות המקומיות; ובכלל זה הוסמך בית-המשפט לעניינים מקומיים לדון "בכל עניין אחר שבתקנון ובנספחים לו" (ראו והשוו: רע"א 7665/06 מרדכי לנציאנו נ' עיריית אריאל (11.9.07)).

סדרי-הדין בכל הנוגע להגשת השגות בנושאי ארנונה, ועררים על החלטות בהשגות אלו, נקבעו בסעיפים 69ב-69ה לתקנון המועצות האזוריות, ובסעיפים 85ב-85ה לתקנון המועצות המקומיות. בשני התקנונים נקבעו, בין-היתר – הנושאים שלגביהם ניתן להגיש השגה, אופן הדיון בהשגה והמועדים להגשת ערר על החלטות בהשגות, לוועדת הערר; ובפרט צוין: "על החלטת ועדת ערר רשאים העורר ומנהל הארנונה לערער לפני בית המשפט לעניינים מקומיים של ערכאת הערעור" (ראו והשוו: בג"ץ 5079/13 דניאל מקמאלן נ' המועצה המקומית גבעת זאב (11.8.13)). לפיכך, דינן של הטענות הקשורות בחיובי הארנונה, להידון לפני ועדות הערר ובתי-המשפט לעניינים מקומיים, לפי הצו והתקנונים כאמור.

5. הוא הדין בכל הנוגע לטענות העותר כלפי משיבים 3-1 בעניין בקשותיו לפי חוק חופש המידע. הזכות לקבלת מידע מרשות הפועלת מכוח סמכותו של מפקד האזור, מוסדרת בסעיף 121י לתקנות המועצות האזוריות, ובסעיף 140יג לתקנון המועצות המקומיות; זאת בזיקה לחוק חופש המידע, ולשינויים ביחס אליו כפי שנקבעו בהוראות הסעיפים האמורים. בשני התקנונים נקבע, כי עתירה על החלטה לפי חוק חופש המידע, שנתקבלה בהתאם להוראות התקנונים, תידון לפני "בית המשפט לעניינים מקומיים של ערכאה ראשונה"; קרי – גם בעניין זה, נתונה הסמכות לבית-המשפט לעניינים מקומיים שבאזור.

6. הנה-כי-כן, יש להורות על מחיקת העתירה, בכל הנוגע לטענות המופנות נגד החלטותיהם של משיבים 3-1, הן בעניין חיובי הארנונה והחיובים המוניציפאליים, והן בדבר בקשות לפי חוק חופש המידע, מחמת היעדר סמכות. לא כך הוא, לגבי החלטות משיב 4 בבקשות שהפנה אליו העותר לפי חוק חופש המידע. החלטות אלו באות בגדר סמכותו של בית-המשפט לעניינים מינהליים.

עם-זאת, כפי שצוין לעיל, טענותיו הרבות של העותר הועלו על-פני עשרות עמודים של כתב-עתירה ובקשות שהוגשו לאחריו, והן נתמכות במאות רבות של נספחים. טענות העותר נכרכו זו בזו, מבלי שניתן להבחין אילו מהטענות מופנות לגבי אילו מן ההחלטות הנתקפות בגדר העתירה; ואף לא ניתן להצביע על החלטות קונקרטיות הנתקפות במפורש בכתב-העתירה. ממילא, במצב הדברים הנוכחי לא ניתן להבחין בין טענות הנתונות לסמכותו של בית-משפט זה, לבין אלו שאינן נתונות לסמכותו; כפי שציינה אף ב"כ משיב 4, בתגובתה להחלטתי מיום 6.8.12.

7. אשר על-כן, העתירה נגד משיבים 3-1 נמחקת, כאמור, על הסף.

על העותר להגיש כתב-עתירה מתוקן בעניינו של משיב 4 בלבד, בזיקה לבקשות שהוגשו על-ידי העותר למשיב זה, לפי חוק חופש המידע. בכתב-העתירה המתוקן, שלא יעלה בהיקפו על 15 עמודים, יפרט העותר את ההחלטות הספציפיות של משיב 4 שאותן הוא מבקש לתקוף, ויעלה את טענותיו בעניין כל החלטה בנפרד. לצורך האמור, מומלץ לעותר, כפי שמומלץ לכל בעל-דין שאינו מיוצג, לשכור את שירותיו של עורך-דין.

הואיל והעותר הודיע לבית-המשפט בהודעותיו מיום 9.12.13 ומיום 16.5.14, כי הוא שוהה מחוץ לישראל לתקופה בת מספר חודשים, שעתידה להסתיים ביום 24.8.14, יוגש כתב העתירה המתוקן עד ליום 23.9.14.

משיב 4 יגיש תגובה מקדמית לכתב-העתירה המתוקן, עד ליום 23.10.14.

דיון מקדמי בעתירה בענינו של משיב 4, לפי תקנה 8 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים, בכפוף להגשת כתב-עתירה מתוקן, יתקיים ביום 29.10.14 בשעה 11:00.

המזכירות תמציא לעותר ולבאי-כוח המשיבים עותקים מפסק-הדין החלקי בעניינם של משיבים 1-3 ומההחלטה בעניינו של משיב 4.

ניתן היום, כ"ב באב התשע"ד, 18 באוגוסט 2014, בהיעדר הצדדים.