1. בפניי בקשה לאישור הסדר שהגיש החייב, שעבר ברוב מניין וערך של 72%.

2. נגד החייב, עו"ד במקצועו, ניתן צו כינוס ביום 31.10.2012.

3. על החייב הוטל, עם מתן צו הכינוס, תשלום חודשי בשיעור של 1,000 ₪, שהופחת ביום 22.5.13 לסכום של 500 ₪ בחודש.

4. מדו"ח שהגיש המנהל המיוחד עולה כי החייב נעדר נכסים ו/או זכויות כספיות כלשהם הניתנים למימוש.

5. לאחר מתן צו הכינוס וטרם הכרזת החייב, הציע החייב הצעת הסדר בשיעור של 150,000 ₪, שלא זכתה לרוב מניין וערך של 75%.

החייב שיפר הצעתו לסכום של 200,000 ₪, לתשלום תוך 24 חודשים, והצעתו זכתה לרוב מניין של 5 נושים נגד מתנגד אחד (בנק ערבי ישראלי), ולרוב ערך בשיעור של 72% לאחר שהתקבלה לאחרונה הסכמת נושה נוסף להצעה זו (ישרכארט מימון בע"מ).

6. יצוין כי המנהל המיוחד בתיק זה, עו"ד רון כהנא, ציין בדו"ח שהגיש כי אם לא תאושר הצעת ההסדר, הרי בהעדר תועלת לנושים מהכרזת החייב, יבקש שלא להכריז על החייב ולבטל את ההליך.

7. א. מאידך, הדגיש המנהל המיוחד, כי מן הראוי לאשר את הצעת ההסדר, המקובלת

על רוב רובם של הנושים, וכי יהא בהצעה זו, הגם שאין לה את הרוב הנדרש של 75% (אלא רק קרוב לכך, בשיעור של 72%), משום תועלת לנושים.

ב. הכונ"ר תמך בעמדת הנאמן.

8. מהצד השני, שמעתי את באי כח בנק ערבי ישראל בישיבת יום 15.6.14 (מדובר בשני סניפים של אותו בנק שהגישו תביעות חוב) שלטענתם עמדת הבנק היא שהחייב, עו"ד במקצועו, צריך לעמוד מאחורי התחייבותו השטרית. לכן הבנק אינו מסכים להצעת ההסדר אלא לפריסת חובו של החייב לזמן רב יותר.

דיון והכרעה

9. סעיף 34(א1), קובע כי בית המשפט רשאי לאשר, במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו, הצעת חייב לפי סעיף זה, אם באסיפת נושים החליטו רוב מניין, שבידם יותר ממחצית ערך החובות המיוצג בהצבעה, לאשר את ההצעה.

10. במקרה דנן מדובר ברוב מניין, וברוב המייצגים רוב ערך של 72% של הנושים שהשתתפו באסיפת הנושים ו/או שהביעו עמדה בכתב.

הנושה היחיד שהתנגד הוא בנק ערבי ישראלי.

11. נגד החייב הוגשו 12 תביעות חוב, בסכום כולל של 729,054 ₪, כולן במעמד נשייה רגילה.

12. בהתאם לממצאי דו"ח המנהל המיוחד עולה כי נסיבות הסתבכותו של החייב הוא ניהול כושל של משרד עורכי דין.

13. החייב הסכים לשפר הצעתו ולהעמידה על שיעור של 200,000 ₪, לתשלום תוך 24 חודשים.

סכום ההצעה משקף, לפי תשלום חודשי של 500 ₪, כ-400 חודשים נוספים בהליך השקולים ללמעלה מ-33 שנה בהליך, שישולמו כאמור תוך 24 חודשים.

14. סבורני כי בנסיבות אלה הצעת החייב משקפת תועלת ממשית לנושים, באופן שאין בנימוק ההתנגדות של בנק ערבי ישראל כדי לשלול אותה.

15. זאת ועוד, האלטרנטיבה היא ביטול ההליך עקב חוסר התועלת לנושים מהכרזת החייב, שכן הוא נעדר כספים, נכסים ורכוש כלשהו, כמסקנת המנהל המיוחד.

16. הבהיר החייב בישיבת יום 15.6.14, כי אין לו דרך לשפר את ההצעה, שכן הוא כבר שיפר אותה מסכום של 150,000 ₪ ל-200,000 ₪.

עוד הוסיף החייב כי כיום הוא כבר לא עוסק בעריכת דין אלא בעבודות שיפוצים מזדמנות.

דבר זה מלמד לכאורה כי יכולותיו הכלכליות של החייב לא יהיו ככל הנראה טובות יותר בעתיד הנראה לעין, ולכן מן הראוי ולטובת הנושים, לאשר את ההסדר המוצע הגם שלא הגיע לרף של 75% רוב ערך, אלא רק לשיעור קרוב של 72%.

17. זאת ועוד – שוכנעתי כי אכן החייב עשה מאמץ, בעזרת בני משפחתו, לארגן את סכום הצעת ההסדר.

על כן גם סבורני כי יש מקום, ולנוכח הסכום המוצע, לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו.

18. לאור כל האמור לעיל, שוכנעתי לעשות שימוש בסמכותי על פי סעיף 34(א1) לפקודת פשיטת הרגל, ולאשר את הצעת ההסדר שקיבלה רוב מניין וערך בשיעור של 72 אחוזים.

19. כאמור, החייב ישלם 200,000 ₪ ב-24 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מתשלום חודשי יולי 2014 ועד לתשלום מלוא ההסדר.

תשומת לבו של החייב כי אי עמידה באחד התשלומים, כולו או חלקו, עלול להביא לביטול אישור ההסדר וביטול ההליך כולו.

20. הנאמן ידווח לבית המשפט על מילוי תנאי ההסדר לצורך אישורו הסופי והפטר החייב מחובותיו ברי התביעה בהליך.

21. מזכירות - תזכורת מעקב 25 חודשים.

המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ז סיוון תשע"ד, 15 יוני 2014, בהעדר הצדדים.