זהו ערעור על החלטת המשיב 1, עו"ד שגיא רוזנק, בעל התפקיד לבדיקת תביעות החוב של עובדי חברת מוצארט החדש מזון 1998 בע"מ (בפירוק) (להלן- החברה).

בתאריך 03/10/2011 ניתן לחברה צו פירוק ולאחריו בתאריך 22/03/2012 מונה המשיב 1 כבעל תפקיד לבדיקת תביעות חוב של עובדי החברה (להלן- בעל התפקיד).

המל"ל צורף כמשיב לערעור.

המערער, שהועסק בחברה משך כ-7 שנים, מתאריך 01/12/2000 ועד לתאריך 13/01/2008, הגיש תביעה כנגד החברה לביה"ד האזורי לעבודה בחיפה, תע"א 1224-08. ביום 15/07/2009 ניתן נגד החברה פסק דין בהעדר הגנה (להלן- פסק הדין) המחייבה לשלם למערער.

המערער הגיש לבעל התפקיד תביעת החוב על-פי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן- חוק הביטוח הלאומי) על סך של 281,600 ₪ הכוללים, בין היתר, תוספת הפרשי הצמדה וריבית ובהתבסס על האמור בפסק הדין וראיות אחרות שהומצאו לבעל התפקיד לצורך הוכחת החוב.

עו"ד רוזנק פנה בדרישה לראיות ומסמכים נוספים לתמיכה בדרישותיו של המערער. אלו נתקבלו טרם הכרעתו.

תביעת החוב התקבלה באופן חלקי ואושר סך של כ-46,336 ₪.

המערער טוען כי רוב עבודתו היתה "עבודת לילה" כהגדרתה בחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 (להלן- חוק שעות עבודה ומנוחה) ולכן מגיעים לו הפרשי שכר בשנת 2007 בגין שעות נוספות. בנוסף נטען שלא קיבל שכר כלל בחלק מהתקופה, וכי בשנת 2007 עבד בימי מנוחה בגינם מגיעה לו תוספת מעבר לקביעתו של בעל התפקיד.

המערער משיג על חישובו של בעל התפקיד גבי השכר הקובע לצורך קביעת פיצויי הפיטורים וטוען כי יש לכלול בחישוב גם את שעות הנוספות בהן עבד בשנת 2007.

לטענת המערער בעל התפקיד לא התחשב בפסק הדין שניתן לזכותו בביה"ד האזורי לעבודה ושלא נפסקו לזכותו הפרשי ריבית והצמדה יחד עם הוצאות משפט ושכ"ט, בהתאם לפסק-הדין.

עו"ד רוזנק, בתגובתו המפורטת, מבקש לדחות את טענות המערער. עיקר טיעוניו מבוססים על חובתו לבדוק את התביעה לפי ראיות שהוצגו בפניו ולא לסמוך על פסק-דין שניתן בהעדר הגנה. לענין הפרשי השכר, קבע שיש הגבלה לפי חוק שההפרשים יחושבו לשנת עבודתו האחרונה של המערער.

בגין הפרשי שכר ועבודת לילה יחד עם ימי מנוחה מפרט בעל התפקיד את חישוביו והחקיקה הרלוונטית יחד עם המסמכים שהיו בפניו, כך גם לעניין חישוב השכר לצורך פיצויי פיטורים, אף שציין שהמערער התפטר ולא פוטר.

המל"ל הצטרף לעמדת בעל התפקיד על חלקיה פרט לעניין תוספת הריבית וההצמדה, שם עמדתו היא כי בהתאם לחוק הביטוח הלאומי המערער אינו זכאי לתוספת ריבית והצמדה אלא רק לתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן מיום סיום יחסי העבודה.

דין הערעור להידחות, למעט עניין תוספת ההצמדה למדד.

תפקידו של עו"ד רוזנק ואף מחובתו, לבחון את הסכומים שאושרו בפסק הדין, שניתן ע"י ביה"ד האזורי לעבודה בחיפה, בהיעדר הגנה, ו"להציץ מעבר לפרגוד" כדי לברר העובדות לאשורן. על המערער מוטלת חובת ההוכחה גם בתביעת החוב בהליכי חדלות פירעון, כמו בהליכים רגילים. אין זה תפקידו של בעל התפקיד לתור אחר רכיבי תביעה שלא מצאו ביטוי בטופס תביעת החוב, למרות שפנה למערער בדרישה להצגת מסמכים שנדרשו להכרעתו.

הפרשי השכר והשעות הנוספות נקבעו על-ידי בעל התפקיד לאחר בחינת תלושי השכר אותם סיפק המערער בעצמו ובהיעדר ראיות אחרות. התשלומים חושבו לפי שכר שעה גבוה מהשתכרותו של המערער במרבית השנה ומבלי שקוזזו תשלומים ששולמו למערער ביתר. המערער לא סתר את העולה מהמסמכים אותם צרף ולא הציג כל נימוק לחרוג מהוראות סעיף 183 לחוק הביטוח הלאומי וחוק שעות עבודה ומנוחה. משכך קביעתו של בעל התפקיד גבי הפרשי השכר ותוספת השעות הנוספות, כעולה מכתב התשובה לערעור, מקובלת עליי.

אשר לפיצויי הפיטורים – נסיבות התפטרותו לא הובררו, אולם בעל התפקיד בחן את הסכומים מבלי לדון בשאלת הזכאות. אין להתערב בדרך החישוב שלו והכלל לפיו אין לכלול בשכר הקובע לחישוב פיצויין פיטורין את גמול השעות הנוספות.

זכאותו של המערער לשכר בגין עבודה בימי מנוחה ועבודה בימי חג נקבעה בהתאם לרישומי הנוכחות ומסמכים נוספים. משלא סתר המערער את העולה מהמסמכים, אותם המציא בעצמו, יש להותיר על כנה את קביעתו של בעל התפקיד לתשלום תוספת בעבור השעות והזמנים בהם עבד בפועל.

המערער אינו זכאי לריבית והצמדה בהתאם לסעיף 297א(ג) לחוק הביטוח הלאומי, הקובע כי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 אינו חל על תשלום הגמלה האמורה. אולם, הגמלה שתשולם תוצמד למדד המחירים לצרכן מיום סיום יחסי העבודה, בהתאם לסעיף 297א(ב) לחוק הביטוח הלאומי. משכך, תשולם הגימלה בתוספת הצמדה וכמפורט בתגובתו של המל"ל.

המערער ישא בהוצאות הערעור בסך 5,000 ₪ שיחולקו שווה בין עו"ד רוזנק והמל"ל.

ניתן היום, כ"ט חשון תשע"ג, 14 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.