<#2#>

נוכחים:

התובע- בעצמו

הנתבע 1- בעצמו

הנתבעת 2- באמצעות גיא גולדברג

פרוטוקול

התובע לאחר שהוזהר כחוק:

אני נסעתי ישר, הבחור יצא מהצומת במהירות, הוא יצא מהמגרש חנייה ונכנס לכביש הראשי ונכנס בי באוטו בצד השמאלי, אני לא באתי ממול, יש לי עד, שמאי בדק את הרכב שלי, שלמתי 1,260 ₪, הרכב שלי הוכרז אובדן מוחלט.

משיב לשאלות נציג הנתבעת 2:

ש. איפה הרכב של נפגע?

ת. בצד שמאל, הוא יצא במהירות, דיבר בטלפון, לקח את הסיבוב ככה, המשכתי ישר, נכנס בי בכנף השמאלית.

ש. אתה ראית הפגיעה ברכב הנתבע?

ת. בצד השמאלי של רכב הנהג.

ש. אם אני אומר לך שהוא נפגע גם בגלגל הקדמי ימני, איך אתה מסביר?

ת. הוא נכנס למדרכה, הוא יצא, מדבר בפלאפון, במהירות, נכנס במדרכה ישר.

ש. אתה אומר שנסעת 20-30 קמ"ש?

ת. אי אפשר יותר מ-50 קמ"ש.

ש. אנחנו מדברים על נזקים של 60,000 ₪ זה מתיישב עם נזק של 30 קמ"ש?

ת. כן אם היא נוסע מהר.

איל אנאקי לאחר שהוזהר כחוק:

אני והמעסיק שלי חזרנו מהעבודה, אני ישבתי לידו, באנו מכיכר הטניס, פנינו לשופטים, הוא יצא מרנו פונטו מחנייה מצד ימין לשמאל, פנה שמאלה ונכנס בנו בצד, דבר בפלאפון והמשיך לדבר אחרי המכה, היה לחוץ, הזמין אנשים וזהו.

משיב לשאלות נציג הנתבעת 2:

ש. איפה נעצר רכבו של הנתבע?

ת. 10-15 מטר אחרי האוטו, המשיך בנסיעה, באמצע הכביש.

ש. הוא פגע במדרכה?

ת. לזיכרוני החנה בצד אח"כ, כן.

הנתבע 1 לאחר שהוזהר כחוק:

יצאתי מצד שמאל של הדרך ולא מצד ימין, התמזגתי בנתיב הימני והתחלתי בנסיעה, שמעתי את

הבלימה שלו, הוא נסע במהירות גבוהה, הוא היה בירידה, הוא פגע ברכב שלי, העיף אותי למדרכה

ועבר אותי.

משיב לשאלות התובע:

ש. אתה משקר?

ת. אני לא דברתי בטלפון, אני אומר אמת.

נציגת הנתבעת 2:

לטענתנו הנזקים לא מתיישבים עם גרסת התובע, הנזק בפינה קדמית שמאלית של רכב התובע, לא

מבין איך זה יכול להתרחש, מדובר בעד לא נטרלי, הוא עובד של התובע, בין גרסת התובע לעד היו שינויים ויש לזה משקל, עד התובע לא יכל להסביר לעניין הצמיג, התובע הסביר, מבקש לדחות התביעה ולחייב בהוצאות.

לפי גרסת התובע והעד מטעמו התקרב למגרש חנייה בשופטים והחל לפנות שמאלה הרכב של

הנתבע, התובע ניסה לבלום ורכב הנתבע פגע ברכב התובע בצד שמאל, יש לציין כי עד ההגנה מציין

כי רכב הנתבע לא פגע בכלל במדרכה, יש לציין כי שני העדים מציינים שהנתבע דיבר בפלפון בזמן

שהוא נכנס לכביש.

לפי גרסת הנתבע הוא לא דיבר בפלאפון, בא מצד ימין, התיישר ואז הגיע התובע שנסע במהירות

גבוהה וסטה לכוון רכב התובע ואז היה בין שני כלי הרכב מגע.

בעניין שבפניי קיימות 2 גרסאות הסותרות זו את זו ואשר אינן מתיישבות זו עם זו.

בדקתי ושקלתי היטב את הרושם שעשה עלי כל אחד מהעדים שהעידו בפניי ואת מידת המהימנות שיכול ומוכן אני לייחס לדבריהם, ובסופו של דבר הגעתי למסקנה כי אין אני יכול להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע ולהפך.

על פי הכלל המוציא מחברו עליו הראייה, היה על התובע להוכיח שמאזן ההסתברות נוטה כדי 51% ויותר לטובת גרסתו.

מאחר שאין אני יוכל להעדיף את גרסת התובע על גרסת הנתבע ולהפך, הרי שהתובע לא הוכיח בפניי שמאזן ההסתברות נוטה כדי 51% ויותר לטובת גרסתו.

לכן אני קובע כי התובע לא הרים את נטל הראייה המוטל על שכמו ולא הוכיח את תביעתו כמידת ההוכחה הדרושה.

לכן לסיכומו של דבר, אני מחליט לדחות את תביעתו של התובע.

זכות ערעור תוך 15 יום בבית משפט מחוזי בבאר שבע.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ב' אדר תשע"ג, 12/02/2013 במעמד הנוכחים.