24 מרץ 2014

1. התובע, מר נועם אלבוים, הגיש תביעה זו נגד החלטת פקיד התביעות, על פיו נדחתה תביעת התובע לדמי אבטלה.

רקע עובדתי

1. התובע הגיש את תביעתו לדמי אבטלה ביום 1.1.12. במסגרת התביעה מילא התובע "שאלון לבדיקת יחסי עובד מעביד לצורך קביעת זכאות לדמי אבטלה". במסגרת השאלון ציין התובע כי הינו מועסק על ידי חברת "אריסטון שרותי הסעדה בע"מ מיום 1.2.03 כ"מנהל מסעדות". סיבת הפסקת העבודה שצויינה הייתה "קיצוצים".
2. ביום 8.5.12 דחה פקיד התביעות את תביעת התובע בנימוק שהתובע הינו "בעל שליטה" ב"חברת מעטים" כמשמעותה בסעיף 32 לפקודת מס הכנסה, ועל כן אינו מבוטח בביטוח אבטלה.

הוראות הדין הרלוונטיות והמחלוקת בין הצדדים

1. סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, קובע:

"הוראות פרקים ז' ו-ח' לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים".

1. פרק ז' לחוק עניינו "ביטוח אבטלה". בהתאם לכך, "בעל שליטה" ב"חברת מעטים" אינו מבוטח בביטוח אבטלה.
2. "בעל שליטה" מוגדר בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי - "כמשמעותו בסעיף 32 לפקודת מס הכנסה". "חברת מעטים" מוגדרת בסעיף 1 לחוק "כמשמעותה בסעיף 76 לפקודת מס הכנסה".
3. הגדרת "בעל שליטה" בסעיף 32 לפקודת מס הכנסה היא:

"מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה:

(א) ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח ההצבעה.

(ב) בזכות להחזיק ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח ההצבעה או בזכות לרכשם.

(ג) בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים.

(ד) בזכות למנות מנהל".

1. אין חולק כי חברת אריסטון שירותי הסעדה בע"מ (להלן: "אריסטון") הינה "חברת מעטים".
2. לטענת הנתבע, התובע הינו "בעל שליטה" באריסטון, מאחר שהוא מחזיק בעקיפין, לבדו או עם קרובו, בזכות למנות מנהל וב-10% לפחות מכוח ההצבעה בחברה.
3. הנתבע תמך את עמדתו בטפסי 102 של אריסטון למוסד לשנים 2009, 2010 ו-2011, בהם דווחו למוסד מספר העובדים המועסקים בחברה והתובע צוין בהם כבעל השליטה בה.
4. לטענת התובע, מעמדו בחברת אריסטון היה של עובד שכיר בלבד, והוא מעולם לא היה בעל שליטה בה.

עדויות התובע ועדיו

1. מטעם התובע העידו התובע, אביו, מר יוסף אלבוים ומר איתן לוי, יועץ מס של חברת אריסטון.
2. התובע העיד בתצהירו כי הוא הועסק החל מיום 1.3.2003 באריסטון בתפקיד מנהל מסעדות ופוטר ביום 31.11.2011. התובע טען כי בעל המניות באריסטון הוא אביו, מר יוסף אלביום. התובע שלל את טענת הנתבע בכתב ההגנה, לפיה בשל היותו קרוב של בעל המניות, הוא בעל השליטה בפועל בחברה. לדבריו, מעולם לא היו בידיו סמכויות של בעל שליטה. סמכויות אלה נתונות כולן בידי אביו, שהינו בעל המניות היחיד והמנהל היחיד, כפי שגם עולה מן המרשם של רשם החברות. אביו הינו איש עסקים עסוק מאוד, בעל רשת המסעדות "קורוס על האש" ודירקטור בתאגיד אחר, ולאחר שהתובע השתחרר משירותו הצבאי, אביו העסיקו ברשת מתוך רצון לעזור לו להתפרנס. התובע החל לעבור בתפקידים זוטרים – תחילה כמלצר ואחראי משמרת, ורק עם השנים אביו קידם אותו ומינה אותו להיות מנהל תפעולי של סניף החברה – מסעדת "קורוס על האש" בסנטר 1. אין מדובר ב"מנהל" בחברה אלא מנהל תפעולי בלבד. אביו הוא גם זה שהחליט למנות מנהל תפעולי אחר במקומו בסוף שנת 2011, לאחר שהתובע לא הצליח בתפקידו.
3. אבי התובע, מר יוסף אלבוים, תמך בגרסת התובע בכל הנוגע לאופן תחילת העסקתו של התובע כמלצר ואחראי משמרת ברשת "קורוס על האש" שבבעלותו, החל ממועד שחרורו מצה"ל בשנת 2003. מר יוסף אלבוים העיד אף הוא כי עם הזמן הוא קידם את בנו ומינה אותו לנהל את סניף הרשת ב"סנטר 1" שהופעל על ידי אריסטון, אך פיטר אותו מתפקיד המנהל בחודש נובמבר 2011 לאחר שהתובע "לא הסתדר" ונגרמו לחברה הפסדים ונזקים. לדברי אבי התובע, התובע עבד כשכיר בחברה בכל תקופת העסקתו וקיבל תלושי שכר. הוא, מר יוסף אלבוים, היה בעל השליטה היחיד בחברה וקיבל באופן אישי את ההחלטות לגביה, הוא חתם על הסכמי אשראי מול בנקים ועל ערבויות להבטחת האשראי. לתמיכה בגרסתו צירף מר אלבוים פרטיכל ישיבה של האסיפה הכללית של אריסטון מיום 26.1.09, בו תועד מינויו של מר יוסף אלבוים כדירקטור בחברה, וכן אושרה הצעת החלטה:

"להסמיך את עובד החברה אלבוים נועם ת.ז. 0332227885 לפתוח חשבונות בנק ולחתום על כל מסמך לשם פתיחת החשבונות, וכלפי חברות כרטיסי אשראי, כאשר בכל הנוגע לפתיחת חשבונות בנקים בבנקים השונים ובחברות בכרטיסי האשראי חתימתם של אלבוים יוסף ו/או אלבוים נועם בצירוף חותמת החברה ו/או שמה המודפס תחייב את החברה לכל דבר ועניין.

בכל הנוגע לזכויות החתימה בחשבון לאחר שיפתח הרי שבהתאם להחלטות החברה חתימתם של יוסף אלבוים ו/או נועם אלבוים בצירוף חותמת החברה ו/או שמה המודפס תחייב את החברה לכל דבר ועניין".

1. התובע מפנה לכך שבהחלטה הנ"ל מתואר התובע כ"עובד החברה".
2. מר איתן לוי הובא על ידי התובע להעיד כדי להסביר את הדיווחים בטפסי 102 בהם צוין שהתובע הינו בעל השליטה בחברת אריסטון. מר לוי הסביר כי משרדו נותן שירותי ייעוץ מס לחברת אריסטון ובכלל זה עורך את תלושי השכר של עובדיה ומגיש דיווחים למס הכנסה ולמוסד לביטוח לאומי. לדבריו, כאשר נערך 102 של החברה לצורך הגשתו למוסד לביטוח לאומי, ציינה בטעות אחת העובדות במשרדו, אשר מילאה את פרטיו של התובע בתוכנת המשכורות, כי הינו בעל שליטה בחברה. מר לוי העיד כי ידוע לו כי התובע אינו בעל השליטה בחברה.

הכרעה בין גרסאות הצדדים אל מול מכלול הראיות בהליך

1. כאמור, הנתבע טוען כי התובע הינו "בעל שליטה" באריסטון מכוח היותו מחזיק בעקיפין, לבדו או עם קרובו, בזכות למנות מנהל וב-10% לפחות מכוח ההצבעה. התובע טוען כי מעמדו בחברת אריסטון היה עובד שכיר בלבד.
2. במחלוקת בין הצדדים, אנו סבורים כי גרסת הנתבע מתיישבת באופן מסתבר יותר עם מכלול הראיות שהוצגו בהליך, ובשל כך דין התביעה להידחות. להלן נימוקינו:
3. גרסת התובע כי היה שכיר של אריסטון החל משנת 2003 אינה מתיישבת עם העובדה שאריסטון נרשמה ביום 29.12.08, כעולה מדו"ח רשם החברות שצורף לכתב ההגנה. כפי שיובהר להלן, התובע הודה בכך באופן מפורש בחקירתו הנגדית, ובכך סתר את האמור בתביעתו לדמי אבטלה ובתצהירו.
4. מעדותו של התובע ואביו עולה התובע היה בעלים של מספר חברות, ביניהן חברת "נועם יזמות" אשר ניהלה את מסעדת קורוס על האש עד להעברת המסעדה לניהולה של אריסטון בשנת 2009. נביא להלן את עדותו של התובע בחקירתו הנגדית, אך להבנת האמור בעדות נביא תחילה את דברי התובע בהודעת לחוקר הנתבע מיום 13.3.12 (נ/4):

"חב' רוויה שהוקמה לפני כ-3 וחצי שנים, אני בעלים היחידי של החברה. החברה יש לה פיצרייה בסנטר 1 שנקראת פיצה סנטר, שקיימת 20 שנה. בבעלות החברה 4 שנים והבעלים הקודם היה שמעון אמסלם. בנוסף יש בית מאפה בסמוך לפיצה ומ-1.3.12 רוויה מפעילה שני דוכנים של מזון סיני – קורוסין אקספרס וטמקי שעד אז מזה 8 שנים נוהלו על ידי השותף לשעבר אייל תורג'מן שהיה שותף שלי בחברת גינוסר אתני. חברת אריסון בבעלות אבי בלבד מפעילה את קורוסין וקור(ו)ס על האש, נ.א. אילנות הסנטר בבעלותי, קיימת כ-3 שנים ומפעילה את בית הקפה שבמרכז סנטר 1. החברה שהייתי שותף לה עם תורג'מן נקראה גינוסר אתני, וכעת חברת רוויה מפעילה את (ה)דוכנים שהפיעלה גינוסר אתני".

1. כבר מהודעת התובע עולה כי במשך מספר שנים קודם למועד מסירת ההודעה, התובע היה בעל המניות של חברת רוויה שהפעילה בית מאפה בסנטר 1. כמו כן התובע היה בעלים של חברת "אילנות הסנטר" שהפעילה בית קפה בסנטר 1, ובעבר אף היה שותף בחברת "גינוסר אתני" שהפעילה דוכנים של אוכל סיני.
2. בחקירתו הנגדית נשאל התובע "האם רשומות על שמך חברות נוספות מעבר למה שהצהרת בחקירתך. רוויה, גינוסר אתני ואילנות הסנטר". תשובת התובע הייתה:

ת. (חושב) הייתה פעם חברה בשם נועם יזמות ומסעדנות. היא נסגרה.

ש. מתי הוקמה?

ת. ב-2002, 2003.

ש. מתי היא נסגרה?

ת. (חושב) בערך ב-2008, 2009.

ש. כל החברות האלה הן בתחום המסעדנות?

ת. כן.

ש. עבדת אצל אבא כשכיר, קיבלת תלוש משכורת, ובמקביל החברות האלה ניהול מסעדות במנותק מהמסעדה שבה עבדת אצל אביך?

ת. נכון, ניסיתי לפתח את עצמי.

ש. איזה מסעדה נוהלה ע"י חברת נועם?

ת. בית קפה בסנטר 1, מסעדה סינית בקניון מלחה, קורוסין, דוכן סיני קורוסין בקניון מלחה.

ש. מציג דו"ח מאתר האינטרנט של רשם החברות.

ב"כ התובע: זה מוגזם. בן אדם יכול להחזיק כמה חברות שהוא רוצה והיא יכול להתפתח, להפסיד כספים, לסגור את העסק. אי אפשר לבוא עם דבר כזה ולהגיד איפה הוא היה קשור. היום זה מאוד קשה לסגור חברות והיא נשארה לכל החיים. יש גבול לאן אנחנו נגיע. אם בית הדין סבור כפי החלטתו הקודמת אני מוותר על החלטה נוספת.

ש. אותה חברה, אריסטון, היא זו שמנהלת את קורוס על האש?

ת. נכון. היא החזיקה במסעדה הזו.

ש. אתה היית בעל שליטה בחברות רבות שכולן עוסקות במסעדנות, אבל דווקא בחברה של אביך, שם היית שכיר, עובד מן המניין ללא כל סמכות?

ת. נכון....

...

ש. אני רואה שאתה מעורה היטב בחברות שלך. במה עסקה נועם יזמות?

ת. אמרתי לך. היא ניהלה את קפה קורוס בסנטר 1.

ש. לא את קורוס על האש?

ת. כן עד 2008, 2009.

ש. חברה בבעלותך ניהלה את מסעדת קורוס על האשם עד 2009?

ת. כן.

ש. לפני כן אמרת שמהשרות הצבאי עד היום אתה הועסקת בקורוס על האש על ידי אביך, תחילה כמלצר ולאט לאט התקדמת, ותמיד קיבלת שכר עובד מן המניין.

ת. אריסטון לא הייתה קיימת עד 2009".

1. עולה איפוא מעדות התובע, כי בניגוד לגרסתו בתביעתו לדמי אבטלה ובתצהירו, לפיה הוא היה עובד שכיר באריסטון החל מ-2003, התובע הודה בחקירתו הנגדית באופן מפורש כי אריסטון לא הוקמה עד שנת 2009 (למעשה -29.12.08 על פי דו"ח רשם החברות), וכי המסעדה "קורוס על האש", שבה על פי גרסתו בתצהירו עבד כשכיר של אריסטון, הופעלה על ידי חברת "נועם יזמות" שבבעלותו, עד לשנת 2009.
2. גרסת התובע בתצהירו שוב אינה עומדת, איפוא, ואין מנוס מלהסיק מסקנה שלילית לגבי אמינות עדותו של התובע בהליך.
3. התובע, אם כן, היה "בעל השליטה" בחברה שניהלה את מסעדת קורוס על האש עד לשנת 2009. במועד זה, עברה המסעדה לניהולה של אריסטון, אשר נרשמה בסוף שנת 2008 בבעלות אביו של התובע, והתובע החל לקבל ממנה תלושי משכורת.
4. התובע טוען כי בינו לבין אריסטון התקיימו יחסי עובד ומעביד, וכי העובדה שאביו הינו "בעל השליטה" באריסטון אינה שוללת זאת, בהתאם להגדרת המונח "עובד" בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, אשר אינה שוללת א-פריורי קיום יחסי עובד ומעביד בין קרובי משפחה. התובע מפנה לפסקי הדין בעניין יהלום וגרוסקופף, לפיהם יש לבחון כל מקרה על פי מאפייניו ואין כל חזקה או נקודת מוצא כי העסקת קרוב משפחה נגועה במרמה. התובע טוען כי שולמו עבורו דמי ביטוח לאומי וכי ההחלטה על פיטוריו התקבלה על ידי אביו.
5. טענות התובע אינן מקובלות עלי. הפסיקה מנחה כי ככל שנדרשת לצורך קביעת זכויות לגמלאות לפי חוקי הביטחון הסוציאלי, קביעת זכויות של תובע גמלה בנכסים, אין להיצמד להגדרות משפטיות טכניות או לביטויים פורמליים של בעלות. כך למשל, לצורך קביעה אם תובע גמלת הבטחת הכנסה הינו בעל "נכס" לעניין סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, אין בית הדין מצטמצם לבחינת דיני הקניין ודיני המקרקעין, ואין בית הדין קובע עובדות רק בהסתמך על מרשם, אלא בית הדין בודק אם התובע נהג מנהג בעלים בנכס (כעולה מן ההגדרה הרחבה של "נכס" בחוק הבטחת הכנסה).
6. הוא הדין בענייננו: על בית הדין לבחון את המהות האמיתית של זיקת התובע לחברת אריסטון, לאו דווקא תוך היצמדות לאופן בו מוצגים בעלי החברה במרשם של רשם החברות, ולאו דווקא תוך הסתמכות על תלושי השכר של התובע כמבטאים את מהות מעמדו בחברה.
7. מסקנה זו מתחזקת לאור עדותו של אבי התובע: אבי התובע העיד כדלהלן:

"ש. מאיזה שנה המסעדה קיימת?

ת. מ-2009 אריסטון הוקמה. קורוס על האש היתה בזמנו של משפחת נאמן, ואנחנו היינו שותפים הרבה מאוד שנים, אני בתור איש פרטי. לאחר מכן נפרדנו וב-2009 זה עבר לרשותנו".

1. כבר מתשובה זו ניתן ללמוד על כך שאבי התובע, שהינו מי שרשום באופן פורמלי כבעל המניות היחיד באריסטון, נוקט לשון רבים ("היינו שותפים", "נפרדנו .. זה עבר לרשותנו"). יש בכך כדי לתמוך במסקנה שעסקי אבי התובע הם עסקים משפחתיים שבני משפחה שונים הינם בעלי זכויות בהם.
2. בהמשך עדותו סיפר אבי התובע כי ב-2003 הוקמה "קורוס על האש" בקניון מלחה בשיתוף עם משפחת נאמן. עבודת התובע כמלצר אכן התבצעה באותה מסעדה, ואולם בשנת 2006 הוקמה המסעדה ב"סנטר 1", לאחר שהעסק בקניון מלחה נסגר בגלל הפסדים. לאחר מכן אבי התובע סיפר כי הוא קרא לבנו, התובע, ב-2009 וביקש ממנו לבצע את התפעול השוטף במסעדה, זאת, כמסתבר, בעקבות סיום השותפות עם משפחת נאמן.
3. נמצא כי אבי התובע התייחס אל המסעדה בסנטר 1 כמיזם אחד במסגרת רשת המסעדות שהוא הפעיל בשותפות עם משפחת נאמן. העובדה, העולה מעדות התובע, כי התובע עצמו היה בעל המניות בחברה שבמסגרתה הופעלה מסעדת "קורוס על האש" בסנטר 1, מצביעה על עירוב הזכויות במיזמים המשפחתיים, שלא על פי הרישום הפורמלי שלהם.
4. היא הנותנת שאין להתייחס למעמדו של התובע בחברת אריסטון רק באספקלריא של הבעלות על מניות החברה (שבידי אבי התובע) ושל האופן בו מועברת לתובע תמורה עבור תרומתו לפעילות החברה (תלוש משכורת).
5. טענת התובע כי אביו פיטר אותו מן החברה אינה נתמכת ואף נסתרת בהודעת התובע לחוקר הנתבע (נ/4), בה תיאר את ההחלטה על סיום תפקידו בחברת אריסטון כהחלטה מושכלת ומשותפת שלו ושל שני אחיו יחד עם אביו. התובע הוסיף וסיפר לחוקר כי מי הוא, אביו ואחיו החליטו כי ימונו לתובע כמחליפים בניהול המסעדה שני עובדים, ובשלב מסויים החליטו התובע, שני אחיו ואביו על פיטורי אותם עובדים, ועל מינוי אחיו גילי למנהל באריסטון.
6. מקובלת עלי טענת הנתבע כי על רקע כלל האמור לעיל, יש לייחס משקל גבוה לדיווח של משרד יועץ המס של אריסטון, אשר בזמן אמת דיווחה על התובע כ"בעל שליטה". אני סבור שעדותו של מר איתן לוי לא ביססה את טענתו כי מדובר בטעות.
7. יש קושי להסתמך על עדותו של מר לוי בשים לב לכך שהוא העיד כי חברת אריסטון משלמת לעובדיה משכורות משנת 2005, בעוד שהחברה נרשמה רק בסוף שנת 2008.
8. למר לוי הוצג מכתב שלו מיום 31.8.10 למוסד לביטוח לאומי, בו דיווח על החלטת חברת אריסטון מחודש 1/10 לעדכן את שכרו של מנהל בעל שליטה בחברה מ-10,585 ₪ בשנת 2009 ל-20,945 ₪ בשנת 2010 (מוצגים נ/1 ו-נ/2). במכתב זה "בעל השליטה" הינו התובע. לא היה למר לוי הסבר משכנע שמתיישב עם אי-היותו של התובע "בעל שליטה" בחברה. מר לוי העלה בעדות השערה ש"כנראה" עובדת שלו סימנה "וי" על התובע כבעל שליטה בטעות, והדיווח הוגש ללא ביקורת. טעות זו מוחזרה על ידו, לטענתו, במכתבו נ/1, בהיסח הדעת. עדות זו אינה משכנעת, שכן מכתבו של מר לוי מיום 31.8.10 איננו מהווה מיחזור של דיווח שהוקלד לטופס, אלא מבטא במילים שנכתבו באופן מיוחד כי התובע הינו בעל השליטה בחברה.
9. סיכומו של דבר: בניגוד לטענת התובע בתצהירו, התובע לא היה שכיר של חברת אריסטון משנת 2003, שכן חברה זו הוקמה רק בסוף שנת 2008. התובע היה בעל המניות של חברת נועם יזמות, שהפעילה את מסעדת קורוס על האש עד לשנת 2009, המועד בו הסתיימה השותפות העסקית בין משפחת אבי התובע לבין משפחת נאמן, ומשפחת אבי התובע החלה להפעיל לבדה את מסעדת קורוס על האש, וכן מסעדות, בתי מאפה ופיצריה שהופעלו באמצעות חברות שהתובע היה רשום כבעל מניות בהן. המעורבות הפעילה של התובע באריסטון הופסקה בהחלטה משותפת של אבי התובע, של התובע ושל אחיו, ולאחר זמן הניהול של המסעדה הועבר לאחד מאחיו של התובע, בהחלטה משותפת כאמור.
10. על פי מכלול הראיות שלפנינו, לא היה בהפסקת מעורבותו הישירה של התובע בניהול אריסטון כדי לבטל את זכויותיו של התובע בחברה. העובדה שהתובע היה שותף בהחלטה על מינוי העובדים שהחליפו אותו בתפעול החברה ובהחלטה על פיטוריהם, וכן בהחלטה על מינוי אחיו כמנהל החברה, מוכיחה את עמדת הנתבע כי התובע החזיק באופן עקיף, לבדו או ביחד עם קרובו (אביו ואחיו), בלפחות 10% מהזכויות (הון המניות או כוח ההצבעה), וכן מוכיחה את טענת הנתבע כי התובע החזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו, בזכות למנות מנהל. באלה די לקבוע שהתובע "בעל שליטה" בחברה.
11. אשר על כל אלה החלטתי לדחות את התביעה.

סוף דבר

1. התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.
2. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ב אדר ב תשע"ד, (24 מרץ 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.