בפני בקשת להתנגד לביצוע תובענה בסכום קצוב, שהוגשה על ידי המשיבה בקשר לחובות אגרת טלויזיה, על פי חוק רשות השידור.

על פי הבקשה לביצוע תביעה בסכום קצוב שהוגשה, המבקשים חייבים למשיבה סך 3,913 ₪ (נכון ליום הגשת הבקשה) בגין דמי אגרה שלא שולמו.

המבקשים הגישו תצהירים בתמיכה לבקשתם לביצוע התביעה. בתצהירים פירטו את מצבם הכלכלי והבריאותי הקשה, שלהם ושל משפחתם.

עוד הצהירו, כי אכן רכשו מכשיר טלויזיה – אך ביקשו להסביר כי הרכישה היתה כחלק ממתנת אירוסין לבתם, וכי הם לא משתמשים במכשיר טלויזיה כלל.

בחקירתם על תצהיריהם חזרו המבקשים על גרסתם זו – כי רכשו מכשיר טלויזיה, אך נחלקו בגרסאותיהם לגבי נסיבות רכישת המכשיר.

בעוד שהמבקש 1 השיב תחילה כי אינו זוכר אם רכש מכשיר טלויזיה (עמוד 1, שורה 20 לפרוטוקול הדיון מיום 28.4.14), הרי שלאחר מכן תיקן את תשובתו ומסר כי "יכול להיות" שרכש מכשיר, כי "מישהו ביקש ממנ[ו]" (שם, שורה 22).

בהמשך חזר לגרסה ולפיה רכישת מכשיר הטלויזיה היתה בסמוך לחתונת הבת, אך לא ציין במפורש כי המכשיר נרכש כמתנה עבורה (שם , שורה 28-30).

המבקשת 2 דבקה בגרסה שמסרה בתצהירה, ולפיה מכשיר הטלויזיה נרכש כמתנה לבת, לחתונתה (עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 17).

בסיכומי ב"כ הצדדים, טען ב"כ המבקשים כי מצבם הבריאותי והכלכלי של המבקשים קשה מאד, וכי אין שום הוכחה שהמבקשים צופים בטלויזיה.

עוד הוסיף וטען כי עצם החזקת מכשיר הטלויזיה אינה מחייבת אגרה, וביקש להגיש פסיקה התומכת בטענה זו.

ב"כ המשיבה טענה כי החוק מחייב את מי שרוכש ומי שמחזיק טלויזיה לשלם אגרת טלויזיה.

לתמיכה בטיעוניו, הגיש ב"כ המבקשים לתיק את ה"פ 7411-09-11 (שלום ת"א).

עיינתי בפסק הדין ומצאתי כי נקבע בו שעד למועד הפסקת השידור האנלוגי על ידי המשיבה, שהיתה צד לאותו הליך (דהיינו, עד לחודש מרץ 2011, כפי שנקבע בפסק הדין) יש לחייב את המבקשת באותו תיק בגין מכשירי טלויזיה שהיו ברשותה. לאחר אותו מועד, אין על המשיבה לחייב באגרת טלויזיה בגין מכשירים מהם הוצא רכיב הטיונר, שכן אין עסקינן עוד במקלט טלויזיה בנסיבות שכאלה, ומשכך – אין חבות באגרה.

מצאתי כי הצדק עם ב"כ המשיבה בדברים שצוינו בתגובה שהוגשה לפסק הדין שצורף לתיק. אכן, התביעה בה עסקינן מתייחסת לתקופה שבין השנים 2005 – 2010, כך שהאמור בה"פ 7411-09-11 אינו רלבנטי לענייננו.

אשר על כן, ומשהודו המבקשים כי רכשו מקלט טלויזיה ולא הציגו ראיה משכנעת דיה באשר לעובדה כי לא החזיקו במקלט טלויזיה בתקופה נשוא התובענה, לא מצאתי כי יש די בטיעוני ההגנה שהציגו כדי לקבל את התנגדותם לביצוע התובענה.

לפיכך, ההתנגדות נדחית.

המשיבה תוכל להגיש פסיקתא לחתימת בית המשפט.

ניתנה היום, א' אייר תשע"ד, 01 מאי 2014, בהעדר הצדדים.