טוען...

החלטה מתאריך 30/12/12 שניתנה ע"י מעין בן ארי

מעין בן ארי30/12/2012

בפני

כב' השופטת מעין בן ארי

מבקש

ברדה דוד

נגד

משיבה

משטרת ישראל / מדור תביעות פלילי ת"א

החלטה

כללי

נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של מכירת משקה לקטין לפי סעיף 193 א (ב) לחוק העונשין. בהתאם לעובדות כתב האישום, ביום 29/7/10 מכר המבקש משקה אלכוהולי לקטינה שפעלה בחסות המשטרה.

מונחת לפני בקשה לקבלת חומרי חקירה בהתאם לסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, שעניינה בקשה להורות למשיבה למסור את רשימת החומר שנאסף בתיק, מזכר מיום 4/1/10 שנערך על ידי יעקב גור וכן נוהל הפעלת קטין של משטרת ישראל. בדיון לפני ביום 25/11/12, הוסכם על העברת המזכר האמור וכן רשימת חומר החקירה, כך שבהחלטתי זו עלי להידרש לשאלת העברת נוהל הפעלת קטין בלבד (להלן: "הנוהל").

טענות הצדדים

המבקש טוען כי הנוהל דרוש לו לניהול הגנתו שכן לטענתו יש לעמוד על האופן בו הופעלה הקטינה והאם היה בדרך הפעלתה משום הכשלתו של המבקש לענין גילה. המשיבה סבורה כי אין המדובר בחומר חקירה שכן חובה על המבקש היה לדרוש מהסוכנת תעודת זהוי על מנת להתחקות אחר גילה המדויק ועל מנת לעמוד בתנאי החוק.

המסגרת המשפטית

רבות נאמר בפסיקה, כי זכותו של נאשם לעיין בחומר החקירה שבידי המדינה בנוגע לאישום נגדו והמעוגנת בסעיף 74(א) לחסד"פ, היא זכות רחבה אשר כרוכה בזכות לקיומו של הליך הוגן (ראה בש"פ 6507/09 קצב נ' מ"י, 13/0/09). עוד נפסק, כי רוחבה של הזכות משתרע אל מעבר ל"גרעין הקשה" של ראיות התביעה, וכולל גם ראיות המצויות בפריפריה של האישומים (בג"ץ 233/85 אל הוזייל נ' מ"י). על אף האמור, נקבע כי "אין להפליג למרחקים ולכלול במונח של 'חומר חקירה' ראיות, שהרלוונטיות שלהן לתביעה הפלילית הנדונה היא רחוקה ושולית" ולפיכך, בית משפט לא ייתן ידו ל"מסע דייג" ועל ההגנה להראות כי הבקשה נשענת על נקודת אחיזה ממשית (ענין אל הוזייל). לא כל השערה ספקולטיבית עשויה לשמש תשתית מספקת להגדרת חומר שעשוי להועיל להגנת הנאשם, כדי להכניס את החומר בגדרי הגדרה זו (בש"פ 9322/99 מסארווה נ' מ"י).

במסגרת בש"פ 6717/12 מדינת ישראל נ' ברוך אהרון (18/12/12) דן בית משפט העליון, במותב תלתא, בבקשה לקבל לעיון נהלי עבודה והנחיות פנימיות שהנחו את המעבדה לזיהוי פלילי במסגרת הבדיקות הרלוונטיות לחקירת המקרה שם. במסגרת ההליך, ראה בית משפט המחוזי להעביר את החומר המבוקש להגנה, בקובעו כי המדובר בחומר חקירה רלוונטי הגם שהסיכויים שהמסמכים יסיעו להגנה הם קלושים.

בית משפט העליון קבע, בנסיבות המקרה, כי הוא לא שוכנע בדבר הצורך לכלול את אותם מסמכים בגדר חומר חקירה, וכי "אין באפשרות הכללית כי ייתכן וחומר החקירה יסייע בידו כדי להכריע כי מדובר במסמכים רלוונטים, במובנו של סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. הרחבה שכזו לגישת בית המשפט לעניין חומר חקירה אינה תורמת לזכותו של הנאשם להליך הוגן והיא עלולה לפגוע בהליך הפלילי".

בית משפט העליון ציין בהחלטתו כי פתוחה למבקש הדרך לברר את הדרוש לו במסגרת חקירת המומחים מטעם המעבדה לזיהוי פלילי, וככל שבית משפט אשר ישמע את העדויות יסבור כי יש צורך בכך, יעשה שימוש במסגרת סעיף 108 לחסד"פ.

עוד צויין כי המבקש יוכל להגיש בקשה מכח זכות העיון הפרטית, במישור המנהלי לאחר שיצביע על אינטרס אישי לגיטימי במידע (בג"ץ 10271/02 פריד נ' משטרת ישראל 30/7/06).

לעניין זה, ובהקשר של נהלי משטרה, נפסק לא אחת כי על המבקש לעיין בהם, לפנות בבקשה בהליך לפי חוק חופש המידע, בעיקר כאשר השאלה הנדונה היא האם המשטרה עמדה בחובותיה על פי הנוהל, להבדיל משאלת קיומם או התאמתם לדרישות החוק (בש"פ 3377/10 מועתסם עדוי נ' מדינת ישראל, 17/5/10).

מן הכלל אל הפרט

בשים לב למקבץ האמור, ולאחר שעיינתי בנוהל המבוקש (מב/1) ושקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה שדין הבקשה להידחות. בקשתו של המבקש עניינה בעתירה כללית לקבלת הנוהל, בלי שניתן לזהות זיקה קונקרטית למקרה זה. בשים לב לאמור, לא שוכנעתי כי בוסס מבחן הרלוונטיות וכי קיימת זיקה ממשית של המבקש לנוהל האמור. רוצה לאמר, המבקש לא הצביע על "נקודת אחיזה ממשית" בנוהל ולא שוכנעתי כי קיים ערך ראייתי בהוראות הנוהל עבור המבקש לצורך ניהול הגנתו.

לחשיפת הנוהל, כמו נהלים דומים של המשטרה בנושאים אחרים, ובהעדר זיקה קונקרטית, כל זאת במסגרת סעיף 74 לחסד"פ, השלכות רוחב שלא ניתן להתעלם מהן. מצב דברים זה יחייב את היחידה החוקרת הכללתם של נהלים אלה מראש בכל חקירה בענין כגון דא. מצב זה עלול לפגוע בשיטות החקירה של המשטרה ומכאן באינטרס הציבורי כולו.

תכלית הנוהל, בעיקרה, היא הגנה על קטינים המופעלים בשירות המשטרה והסדרת הפעלתם, בכלל זה גילם, האישורים הנדרשים, מספר ההפעלות ומיקומן. סבורני, כי גם נתון זה מעיד על ריחוקו של החומר המבוקש מליבת חומר החקירה, מה גם שהסניגור ממילא רשאי להפנות שאלות לגורמי צוות החקירה בדבר יישומו של הנוהל. יתר על כן, גם סוגיית החזות של הקטינה והשלכתה על שאלת אשמו של המבקש, תלובן במסגרת עדותה של הקטינה בבית המשפט ואין בנוהל כדי לתרום להגנת המבקש בסוגיות אלה.

לאור האמור, איני מוצאת כי הנוהל מהווה חומר חקירה בתיק זה ולפיכך הבקשה ככל שהיא נוגעת לנוהל- נדחית.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים

ניתנה היום, י"ז טבת תשע"ג, 30 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
11/09/2012 החלטה מתאריך 11/09/12 שניתנה ע"י מעין בן ארי מעין בן ארי צפייה
30/12/2012 החלטה מתאריך 30/12/12 שניתנה ע"י מעין בן ארי מעין בן ארי צפייה