1. בפניי ערעור על החלטת כב' הרשמת דבי מיום 25.5.12 . על אף שהחלטת כב' הרשמת ניתנה בכובעה כרשמת בכירה אשר הסמכות לערער על החלטה זו נתונה לביהמ"ש המחוזי (ראה סעיף 96 (א 1) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד 1984), הרי לאחר שביהמ"ש המחוזי החזיר את הערעור לבימ"ש זה, קבעתי בהחלטתי מיום 18.7.12 כי לאחר שמיעת התגובה והתשובה אתן את פסה"ד על אף העדר הסמכות.

2. לגופו של עניין, החלטת כב' הרשמת נשוא הערעור מיום 23.5.12, ניתנה כדין ואינני מוצאת מקום לקבל את הערעור. כב' הרשמת מינתה מומחה את ד"ר רמי דוד בתחום האורטופדי, הנתבעת, לטענתה מתוך שוגג, העבירה למומחה מסמכים אסורים על פי החוק, פרוטוקולים של וועדות רפואיות מטעם המל"ל. מטעם זה, ביקש ב"כ התובע להחליף את זהות המומחה.

3. לאחר שקראה כב' הרשמת את תגובת הנתבעת, ממנה הבינה כי המומחה טרם עיין בחומר הרפואי אשר נשלח אליו מטעם הנתבעת, קבעה כי אין מקום להחליף את זהות המומחה. עוד הוסיפה כב' הרשמת בהחלטתה נשוא הערעור, כי הלכה היא שנקודת המוצא כי המומחה פועל בהגינות ובתום לב והפנתה לרע"א 6116/97.

4. לטענת המערער, החלטת כב' הרשמת שגויה מאחר והמומחה עצמו לא הודיע לב"כ הנתבעת כי טרם עיין בחומר הרפואי, והנחת הבסיס עליה מסתמכת כב' הרשמת הינה שגויה. לתגובת המשיבה לערעור, צורף מסמך מהמומחה ד"ר דוד רמי מיום 18.7.12 (היינו לאחר הגשת הערעור), במכתב זה מאשר המומחה כי החזיר את כל החומר הרפואי לנתבעת ללא עיון בו, וזאת מאחר ולדברי הנתבעת היו בו מסמכים שלא היה אמור לקבלם.

5. בתשובת המערער, טוען ב"כ המערער כי מסמך זה "הוזמן" ע"י הנתבעת ואין לתת בו אמון שכן לתובע נקבעה בדיקה ב-15.5.12 , ואין זה סביר כי המומחה לא עיין בחומר לפני מועד הבדיקה.

6. כבר נקבע לא אחת כי מומחה ביהמ"ש הוא זרועו הארוכה של ביהמ"ש, וחזקה עליו שיהיה אובייקטיבי ומקצועי לשם מילוי תפקידו (תיק אזרחי (מחוזי חיפה) 404/02, וכן רע"א 7232/06). משביהמ"ש ממנה מומחה, עליו לתת בו אמון לא רק שייתן חוו"ד אובייקטיבית ואמינה, אלא אף ינהג לאורך כל הדרך ביושר ובהגינות. מומחה שמתמנה ע"י ביהמ"ש, הוא מומחה שביהמ"ש נותן בו אמון מוחלט, ולפיכך אם המומחה מודיע לביהמ"ש כי טרם עיין בחומר הרפואי שנשלח אליו, יש לקבל את תשובתו כאמת ואין מקום לפקפק באמיתות דבריו.

7. ביהמ"ש יעדיף את האפשרות שלא לפסול מומחה אלא במקרים חריגים ונדירים כאשר קיים חשש של ממש למשוא פנים. זה לא המקרה שבפניי, ואינני מוצאת כל פסול בהחלטת כב' הרשמת אשר הסתמכה על העובדה שהתבררה כנכונה, כי המומחה טרם עיין בחומר הרפואי.

8. לפיכך, אינני מוצאת מקום לקבל את הערעור. הערעור נדחה. זהות המומחה לא תוחלף. המערער יישא בהוצאות בסך של 1,500 ₪.

המזכירות תשלח עותק מפסה"ד לבאי כח הצדדים.

ניתן היום, י"ט אלול תשע"ב, 06 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.