1. בפניי תביעה בגין נזקים שנגרמו לתשתית של התובעת , בשעה שמשאית של הנתבעת פגעה בכבל בזק עילי.
2. הצדדים הסכימו להעמיד את גובה הנזק על סך של 5,000 ₪ ולמתן פסק דין על פי הוראת סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, עם הנמקה קצרה, לאחר שמיעת עדי הצדדים ולאור המחלוקת בשאלת האחריות.

1. לטענת התובעת, משאית איסוף הנייר של הנתבעת פגעה ברשלנות בכבל העילי של התובעת ו"משכה" 2 עמודים ממקומם כולל גרימת נזק לקו של חברת החשמל.
2. לטענת הנתבעת, הכבל היה נמוך מהנדרש בהתחשב בגובה המשאית, על כן המסקנה הינה כי הכבל נתפס על החלק האחורי של המשאית, בגין כך. בנסיבות אלה, התובעת היא שאחראית לנזק.
3. טענת התובעת, שהמשאית פגעה ישירות אף בכבל חשמל "גבוהה יותר", לא נתמכה בראיות ועל פי הנטען בתביעת חברת החשמל (ראה שם), עמוד בזק שנפגע מהמשאית ונפל, פגע בעת נפילתו, על כבל של חברת החשמל שנמתח לבית סמוך, על כן, בעצם, חזרנו להתחלה.

1. מאחר והנהג הודה כי האירוע התרחש במסלול שבו הינו נוסע כמעט מדי יום ביומו, פשיטא, שהכבל של בזק היה מספיק גבוה בכל הימים שקדמו לאירוע. אין מחלוקת שהכף של המשאית מגיעה לגובה הנישא מעל גובה המשאית ומסוגל לפגוע בכבלים עיליים באם תופעל בחוסר זהירות. פעולה כזאת יכולה לגרום לכבל להיתפס גם בחלק האחורי של המשאית. הנהג העיד שהוא טרם החל לעבוד באותו היום, והכף לא הייתה מורמת אלא מונחת בתוך הארגז הריק.
2. מאזן ההסתברות נוטה לדעתי לטובת התובעת, אולם במסגרת פסיקה על פי הוראות סעיף 79א על דרך הפשרה, בית המשפט אינו מחויב במבחן של מאזן ההסתברות, על פי הכלל, הכל (51%) או כלום (50%), ובידיו לשקול שיקולים של סיכויים וסיכונים, כולל מאזן אפשרויות נוספות, מגוונות יותר.

1. לאחר שקילת מלוא החומר, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לידי התובעת סך של 4,000 ₪ (כולל התחשבות בהוצאות ושכר טרחה). סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה (10/7/12) ועד ליום התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ט"ו חשון תשע"ד, 19 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.