פתח דבר:

1. התובע, מר רסלאן שאקר (להלן: התובע), הגיש ביום 6.7.06, בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה בקשה לביצוע שטר שמספרו 000213957 (להלן: השטר). שווי השטר 10,000 ₪ ומועד פירעונו ביום 10.2.03.

סכום החוב במועד הגשת השטר לביצוע עמד על סך של 17,342.64 ₪ , כפי העולה מתדפיס תיק ההוצאה לפועל בחיפה אשר צורף לתביעה לביצוע השטר.

2. החייבים בבקשה הם החתומים לכאורה על השטר - שלושה בני משפחה אחת. עושי השטר - הנתבע, מר עלי דיב (להלן: הנתבע) ,ואחיו -מר ווהיב (ג'ון) דיב (להלן: ווהיב). אמם של השניים, הגב' גאליה מנסור (להלן: גאליה) ,חתומה כערבה על השטר.

3. ביום 11.8.08 הוגשה על ידי הנתבע התנגדות לביצוע השטר וכן, בקשה לעיכוב ההליכים בצירוף תצהיר התומך בעובדות.

4. עיקר טענת הנתבע כפי העולה מתצהירו היא , כי מעולם לא חתם על שטר החוב נשוא התביעה וכי הוא זויף,ולפיכך, שטר החוב הוגש לביצוע שלא כדין.

5. בהתאם להחלטת רשם ההוצאה לפועל מיום 12.8.08, הדיון בהתנגדות הועבר לבית המשפט השלום בחיפה.

6. ביום 4.2.09, התקיים דיון בבית המשפט בעניין ההתנגדות לביצוע שטר. בחקירתו הנגדית עמד הנתבע על האמור בתצהירו התומך בהתנגדות, כאמור לעיל. בתום הדיון התקבלה התנגדות הנתבע לביצוע השטר, והבקשה הועברה לדיון בסדר דין מהיר על פי החלטתה של כב' הרשמת (כתוארה אז) פומרנץ.

7. בדיון אשר התקיים ביום 7.10.10 ניתנה החלטה על הגשת תצהירי עדות ראשית ונקבע מועד לשמיעת ראיות הצדדים.

8. יש לציין כי במסגרת הדיון אשר התקיים בבית המשפט הועלתה על ידי הנתבע טענה של זיוף השטר כשהוצגו שני שטרי חוב בהם מופיעים הצדדים נשוא התביעה, אולם באופן שונה. נוכח המחלוקות שנתגלעו בעקבות נסחי השטר, כפי שיפורט בהמשך, מצאתי לנכון להביא בפירוט את פרטי השטר אשר העתקו מהנסח המקורי.

העתק השטר המבויל הוגש וסומן נ/2. העתק נוסח השטר הנוסף הוגש וסומן נ/1.

פירוט העתק השטר המקורי:

9. על גבי העתק השטר המבויל מופיע הערה "צולם היום בבית המשפט מהשטר המקורי".

מספרו של השטר כפי שמופיע בתחתית השטר הוא "213957".

שוויו של שטר החוב הינו 10,000 ₪ . מועד פירעונו ביום 10.2.03. לשנו של השטר " אני מתחייב לשלם נגד שטר זה לפקודת ה' שאקר רסלאן...".

במקום המיועד לחתימת עושה השטר מופיע החתימה "דיב ווהיב".

בחלקה התחתון בעמודה הימנית לשטר, מופיעים שמות עושי השטר כדלקמן: " עלי דיב ת.ז. 03392995/1... ווהיב דיב ת.ז. 04025076/3 .." שניהם מרחוב "אבן אלמוקפע 12, חיפה" .

בעמודה המרכזית בשטר מופיע תחת הכותרת של "ערבות אוואל" שמה של "גליה מנסור ת.ז. 05486313" מרח' הגנים 36, חיפה.

בעמודה השמאלית בשטר תחת הכותרת של "לשימוש עושה השטר" ,מצוין סך שווי השטר כאמור, שמו של הנהנה, תאריך הפירעון, שם עושה השטר "עלי דיב" ושם הערב "והיב (ג'ון) דיב".

עיקר טענות התובע – ראיות וסיכומים:

10. בשנת 2003 נערך בין התובע – המשכיר – בעלי המושכר ובין הנתבע ואחיו ווהיב – השוכרים, הסכם שכירות בגין נכס הנמצא ברח' הירוק 12 בחיפה (להלן: המושכר). משך תקופת השכירות לתקופה בת 12 חודשים.

11. אין מדובר בהסכם שכירות סטנדרטי, אלא בהסכם שכירות אשר נערך על ידי עו"ד שריף באופן שהינו מותאם במיוחד לרצונות והסכמות הצדדים להסכם. ההסכם נערך ונחתם במשרדו של עו"ד שריף במעמד הנתבע, והיב, גאליה ומר רחמון אשר על פי ההסכם הופקד על גביית דמי השכירות.

12. במסגרת הסכם השכירות נחתם שטר החוב נשוא התביעה, עליו חתומים כאמור, עושי השטר - הנתבע ווהיב. אמם של השניים, גאליה, חתומה כערבה על השטר והסכם השכירות עצמו.

13. בהתאם לסעיף 22 (א) להסכם השכירות, השטר נועד לשמש בטוחה לתובע לקיום התחייבויותיהם של השוכרים ביניהם פינוי המושכר עם תום תקופת השכירות או עקב הפרת חוזה, זאת כשהוא פנוי מכל אדם וחפץ וכן, בגין שמירה על תקינות ושלמות תכולת המושכר.

14. עוד הוסכם כי השטר ישוב לידי השוכרים כשלושה חודשים לאחר פינויו ,ובלבד שיקיימו השוכרים תנאי ההסכם, וישלמו את התשלומים החלים עליהם.

15. סעיף 7 להסכם השכירות קובע, כי על השוכרים להימנע מגרימת נזקים לדירה, ולהימנע מהכנסת אנשים אחרים להתגורר בדירה ללא הסכמה מראש של התובע.

16. במושכר התגוררו, הנתבע, אביו של הנתבע יחד עם בתו ובעלה. התובע לא התנגד כי האב יתגורר בדירה מאחר ומדובר באדם מבוגר ,אך אחות הנתבע ובעלה התגוררו בדירה ללא ידיעתו והסכמתו. מכל מקום, אין מחלוקת כי אף הנתבע התגורר במושכר תקופה מסוימת. בתום תקופת השכירות נגנבו על ידי המתגוררים במושכר, בלוני גז.

17. משלא עמדו השוכרים בחיובים על פי הסכם השכירות, הגיש התובע את השטר לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. פרט לנתבע, לא הוגשה התנגדות לביצוע השטר מטעם מי מהחתומים עליו.

18. הנתבע לא הכחיש את עצם קיום החוב או את גובהו ,וכל טענתו היא כי חתימתו המופיעה על הסכם השכירות והשטר ,זויפה. טענה זו לא הוכחה על ידי הנתבע ודינה להידחות.

19. עיון ובחינת חתימות הנתבע כפי שמופיעות בתצהירו ובהסכמי השכירות המצורפים לו מגלה כי זהות הן, לעומת חתימתו המופיעה בתצהיר ובהתנגדות לביצוע שטר אשר הוגשה מטעמו שהן שונות. יש בכך כדי לערער את אמינות גרסתו של הנתבע.

20. יתרה מכך, במבוא להסכם השכירות מיום 1.5.05, אשר הנתבע חתום עליו ביחס לדירה הנמצאת ברח' יצחק בחיפה, מצוין כי מקום מעונו של הנתבע הוא במושכר.

הנתבע ועדיו לא נתנו הסבר מניח את הדעת ,מדוע חתמו על הסכם השכירות כאשר שמו של הנתבע מופיע בכותרתו, אם אין הוא צד להסכם.

21. הימנעותו של הנתבע מלהביא חוות דעת של גרפולוג מהווה חיזוק לטענות התובע כי חתימתו של הנתבע כפי המופיעה על גבי הסכם השכירות והשטר היא אכן חתימתו המקורית של הנתבע.

המשפט

22. מטעם התובע הוגשו תצהירי עדות ראשית. תצהיר התובע הוגש וסומן ת/2, תצהירו של עו"ד סמי שריף, מי שערך את הסכם השכירות ואימת את חתימות הצדדים להסכם ולשטר סומן ת/1.

23. במועד שמיעת ראיות הצדדים ביום 22.3.12 לא נחקר התובע בחקירה נגדית על תצהירו.

24. עו"ד שריף העיד מטעם התובע וחזר על האמור בתצהירו. הסכם השכירות נערך ונחתם במשרדו והחתימות אומתו על ידו באמצעות תעודות זהות של הצדדים. האנשים אשר חתמו בפניו היו הנתבע, והיב, ואמם של השניים. כמו כן, מר יוסף רחמון, אשר מופקד היה על גביית דמי השכירות בהתאם לאמור בהסכם השכירות, נכח אף הוא במעמד חתימת הסכם השכירות והשטר.

25. עו"ד שריף העיד כי כתב ידו מופיע על השטר המבויל, ולאחר שהנתבע ווהיב חתמו במקום המיועד לכך, נתן לשוכרים ולערבה את העתק הסכם השכירות והשטר עליו חתמו באותו המעמד.

26. לטענת התובע קיומם של שני שטרי השטר שונים אשר צורפו לתצהירו של הנתבע מעידה כי הנתבע זייף את השטר הלא מבויל לצורך קידום האינטרסים שלו בלבד.

עיקר טענות הנתבע- ראיות וסיכומים:

27. הנתבע שב וחוזר על טענותיו כפי שהובאו בתצהירו אשר צורף להתנגדות לביצוע שטר.

28. אביו של הנתבע ביקש לשכור את המושכר בכדי לשמש לו ולשלושת ילדיו (והיב ושתי אחיותיו) קורת גג. בהיות האב אדם קשיש, חסר הכנסה, הסובל מבעיות בריאותיות חתמו והיב וגאליה, גרושתו של האב, על הסכם השכירות במשרדו של עו"ד שריף. התובע ידע כי הסכם השכירות נערך על מנת שהאב יתגורר במושכר.

29. בתקופת השכירות שבין 10.2.03 ועד ליום 9.2.04 בה התגוררה משפחת הנתבע במושכר, התגורר הנתבע בשני מקומות שונים. בין השנים 1.4.02 ועד ליום 31.3.03 התגורר הנתבע ברח' הלל מס' 26 בחיפה. ובין התאריכים 1.5.03 ועד ליום 30.4.04 התגורר ברח' ירושלים 21 בחיפה. לראייה צורפו הסכמי השכירות האמורים לתצהיר הנתבע אשר סומן נ/4.

30. בתום תקופת השכירות במקום מעונו האחרון וטרם נישואיו, ביום 1.5.05 חתם הנתבע על הסכם שכירות נוסף ביחס לנכס הנמצא ברח' יצחק שדה בחיפה. הסכם השכירות מתייחס לתקופה שבין 1.5.05 ועד ליום 30.4.06. הסכם השכירות הנ"ל צורף אף הוא לתצהירו של הנתבע .

31. הנתבע אינו מכחיש כי במהלך חודש יוני בשנת 2005 התארח במושכר תקופה של חודש וחצי לערך, זמן בו בוצעו בדירתו שברחוב יצחק שדה שיפוצים לקראת כניסתו לדירה. ביום 27.5.05 התחתן הנתבע ועבר להתגורר יחד עם אשתו בדירתם.

32. הנתבע טוען כי מעולם לא נכח במשרדו של עו"ד שריף וכי לא חתם על הסכם השכירות ושטר החוב נשוא כתב התביעה. למעשה נפגש עם עו"ד שריף לראשונה אך בדיון אשר התקיים בבית המשפט ביום 4.2.09.

33. הנתבע מוסיף לטעון כי חתימתו אשר על הסכם השכירות זויפה , ומכל מקום, אינה מופיעה על שטר החוב. החתימות היחידות המופיעות על שטר החוב הן חתימתו של והיב והאם גאליה החתומה כערבה לשטר.

משכך, על פי סעיף 22 (א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: הפקודה), משחתימתו של הנתבע לא מופיעה על השטר הרי אינו חייב בגינו.

34. התובע לא עמד בנטל ההוכחה לאמת כי החתימה המופיעה על השטר היא אכן חתימתו של הנתבע ,שכן היה באפשרותו להגיש חוות דעת מומחה גרפולוג לאימות החתימה. משלא עשה כן ונמנע מהוכחת טענותיו באמצעות חוות הדעת, הדבר פועלת לרעתו בהוכחת טיעוניו.

35. יתרה מכך, שטר החוב הוגש לביצוע ללא פירוט בדבר חוב או הפרה בגינה ניתן לפרוע את שטר החוב. על התובע היה לצרף אסמכתאות לעצם קיום החוב וגובהו משלא עשה כן, אף מטעם זה דין תביעתו להידחות.

36. עצם קיומם של שני נסחים של שטר החוב וההשוואה ביניהן מעידות כי השטרות זויפו. המדובר במעשה זיוף חמור הגובל במרמה שעה שהשטר המזויף הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שלא כדין.

37. מר רחמון נכח לכאורה במעמד חתימת השטר, ובידיו היה לשפוך אור בעניין שאלת קיום החוב בגינו הוגש השטר לביצוע, זהות הנוכחים במעמד חתימת ההסכם והשטר ,ומי חתם עליהם בפועל. משלא נקרא להעיד מטעם התובע, יש בכך לפעול לרעת התובע ויש להניח כי אילו היה מעיד, עדותו היה בה דווקא לתמוך בגרסתו של הנתבע.

38. התנהלותו של התובע היא בבחינת ניצול לרעה של הליכי משפט שעה שנקט הליכים לא חוקיים בהגשת בקשות שונות להטיל מגבלות על הנתבע במסגרת הליכי ההוצאה לפועל ותוך בזבוז זמנו של בית המשפט.

39. מטעם הנתבע הוגשו תצהירי עדות ראשית של האם גליה סומן נ/5 ווהיב סומן נ/6. מתצהירם ועדותם עולה כי שניהם בלבד נכחו במעמד חתימת הסכם השכירות במשרדו של עו"ד שריף. כמו כן, העידו כי מי שחתם על הסכם השכירות והשטר היו שניהם בלבד.

דיון והכרעה:

40. השאלות הדרושות הכרעה בתיק זה הן שתיים. הראשונה בחינת הטענה, האם אכן חתימתו של הנתבע מופיעה על גבי השטר. השנייה, במידה והתשובה לכך תהא חיובית, יש לבחון האם בנסיבות העניין נתקיימו התנאים המצדיקים הגשת הבקשה לביצוע שטר, והאם זכאי התובע להפעלתו.

חתימת הנתבע על השטר:

41. נקודת המוצא לעצם חיוב בשטר מצויה בסעיף 22 (א) לפקודה הקובע כי "אין אדם חב בתור מושך או מסב או קבל של שטר אם לא חתם עליו בתור אחד מאלה."

מצב בו קיימת חתימה על השטר אולם עולה טענה בדבר אמיתותה, קובע סעיף 23(א) לפקודה כי ככלל אין ".. כוחה יפה כלשהו, ואין רוכשים על ידיה או על פיה כל זכות בשטר..".

42. נקבע זה מכבר בפסיקה, כי על התובע מוטל נטל השכנוע משקמה טענה בדבר אמיתות החתימה, שכן זו חיונית להוכחת חבותו של הנתבע על פי המסמך הרלוונטי. [ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ, פד מז (3)240, 261(1993)] .

43. מן הכלל אל הפרט, מעיון בשטר נשוא התביעה עולה כי במקום המיועד לחתימתו של עושה השטר מופיעה חתימה באמצעות שמו של והיב דיב בלבד. בספח התחתון של השטר מצוין שמו של הנתבע כאחד מעושי השטר יחד עם והיב.

44. משעלתה טענתה הנתבע אשר נתמכה בעדותם של והיב וגאליה כי מעולם לא חתם על השטר נשוא התביעה, וכי שטר החוב זויף, הרי שעל התובע מוטל להרים את נטל השכנוע בדבר אמיתות חתימת הנתבע המופיעה על השטר.

45. התובע העיד מטעמו את עו"ד שריף אשר הצהיר כי הוא זה אשר ערך את הסכם השכירות ביחס למושכר. הסכם השכירות המקורי הוגש לתיק בית המשפט וסומן ת/1/א. עו"ד שריף זיהה את שמו של הנתבע וחתימתו על הסכם השכירות. לטענה כי על שטר החוב החתימה היא אחרת העיד עו"ד שריף, כי גם החתימה על השטר למרות שכתוב "דיב והיב" היא חתימתו של הנתבע - עלי.

"אני מראה לבית המשפט צילום מסמך שעליו כתוב כי הוא צולם מהשטר המקורי ומראה במקום של חתימת השטר כי כתוב דיב, זו הכוונה לעלי ועל ידו כתוב ווהיב. אני עצמי כותב שונה אפילו בבנק ואני לא יכול לדקדק עם כל לקוח שמגיע אליי... (עמ' 16 שורות 13-16)...הם חתמו על ההסכם בפניי וגם על שטר החוב. שניהם ממשפחת דיב, אך לא שמתי לב שהם שינו את השם שלהם בין ההסכם לבין השטר ..." (עמ' 16 שורה 27-28).

46. תצהירו של מר יוסף רחמון הוגש לתיק בית המשפט אולם מאחר וזה לא התייצב לדיון ולא נקרא להעיד על נסיבות החתימה בהיותו עד מרכזי, לבקשת ב"כ הנתבע תצהירו הוצא מתיק בית המשפט.

47. אי העדת עד מרכזי בשליטת בעל הדין אשר יש באפשרותו להעיד על נסיבות עריכת ההסכם, הנוכחים במעמד חתימת השטר ולעניין זהות החותמים על השטר, פועלת לרעת התובע שכן הלכה היא כי הימנעות כזו יש בה דווקא לחזק את גרסת בעל הדין שכנגד.

48. התובע לא צירף לכתבי הטענות מטעמו חוות דעת של מומחה לכתבי יד, לצורך אימות חתימתו או כתב ידו של הנתבע או עו"ד שריף על גבי השטר. חוות דעת כזו הייתה מביאה לבירור נסיבות הימצאותם של שני נסחים לשטר החוב. עו"ד שריף טען בחקירתו כי מסר לנתבע העתק משטר החוב המקורי במעמד החתימה. אילו היה מתגלה כי בשטר החוב הנמצא בידיו של הנתבע מופיע כתב ידו של עו"ד שריף, ניתן היה להביא לסיום המחלוקת הן לעצם קיום השטר הנוסף והן לאימות חתימת הנתבע על השטר. משבחר התובע שלא לעשות כן, יש לחזק הטענה כי לו הייתה מוגשת חוות הדעת, היה בה כדי לחזק את גרסתו של הנתבע דווקא.

49. יתרה מכך, סבורני כי עצם העובדה שלא הוגשה התנגדות לביצוע שטר על ידי והיב וגליה, אשר חתימתם על שטר החוב אינה שנויה במחלוקת לעומת העובדה כי הנתבע הינו היחיד אשר הגיש את ההתנגדות ,מחזקת אף היא את טענת הנתבע כי אכן אינו חתום על השטר ואינו חב על פיו.

50. לא נעלמו מעיני הסתירות שנתגלעו בחקירתו של הנתבע בהתנגדות לביצוע שטר לעניין אופן חתימתו שם טען כי נוהג לחתום אך בשמו הפרטי "עלי". בחינת חתימות הנתבע כפי המופיעות ביתר ההסכמים אשר צורפו לתיק בית המשפט, מעלה כי הנתבע נהג לחתום בשמו המלא "עלי דיב" ווהיב נהג לחתום "דיב והיב" כפי המופיע בשטר החוב.

יחד עם זאת, על אף הסתירות האמורות, מרבית האסמכתאות המצורפות לתצהירו של הנתבע מצביעות על שיטתיות הנתבע ווהיב בחתימת שמם המלא. תוצאה זו אינה מתיישבת עם טענת עו"ד שריף כי במקום המיועד לחתימת עושה השטר מופיעה החתימה "דיב ווהיב" וזו החתימה המתייחסת הן לחתימת והיב – בשמו הפרטי והן לחתימת הנתבע – בשם משפחתו בלבד.

51. הנתבע בא לעזרת משפחתו, ושילם את דמי השכירות כשידם לא הייתה משגת, אין בכך כדי להפכו לשוכר בפועל במושכר החב על פי הסכם השכירות.

51. באין חוות דעת גרפולוג לעניין אימות חתימת הנתבע הן על הסכם השכירות והן על שטר החוב, ובחינת חומר הראיות המצוי בפניי, סבורני כי שיטתיות חתימתו של הנתבע ווהיב מחזקת את המסקנה כי התובע לא הצליח להוכיח די הצורך כי אכן הנתבע חתום כעושה השטר, ועל כן אין לקבוע כי הנתבע חב לתובע בגין שטר חוב זה.

שטרי חוב שונים:

52. בפני בית המשפט הוצגו שני שטרי חוב על ידי הצדדים. התובע ביסס תביעתו לביצוע השטר בהסתמך על שטר החוב המבויל אשר אושר על ידי בית המשפט כהעתק שטר החוב המקורי. הנתבע הציג בפני בית המשפט העתק שטר חוב, אינו מבויל, כאשר הצדדים לו זהים לכאורה אך צורתו ושמם של הצדדים מופיע בשינויים אשר יפורטו להלן.

לטענת הנתבע העתק זה הגיע לידיו בדרך מקרה בדיון אשר התקיים בבית המשפט בבקשת ההתנגדות וזה הוצג לבית המשפט במעמד הדיון על ידי התובע. העתק זה מעיד כי השטרות זויפו לפיכך, בין היתר, בקשת ביצוע השטר הוגשה שלא כדין.

53. אין תימוכין לטענת הנתבע כי השטר שבידיו הוצג במסגרת הדיון אשר נערך בבית המשפט שכן מעיון פרוטוקול הדיון מיום 4.2.09 צוין כי הוצג בפני התובע השטר המקורי. לא צוין כי הוצג בפני בית המשפט העתק נוסף של השטר.

54. יחד עם זאת, משצורפו שני שטרות יש לבחון מקורם וצורתם. בחינת העתקי השטרות מעלה שוני בפרטי הצדדים המופיעים על השטר וכן, שוני בספח הימני לשטר. בעוד שהשטר המבויל מציין במקום המיועד לכך את פרטי עושי השטר והנהנה ממנו, הרי שבשטר השני הספח הימני אינו מפורט ולמעשה לא מולאו כלל פרטי עושה השטר. כמו כן, שמו של המוטב בשטר הלא מבויל מופיע "כשאקר רסלאן" בעוד שבהעתק השטר המבויל מופיע שמו הפרטי קודם לשם המשפחה "רסלאן שאקר".

55. עו"ד שריף העיד בחקירתו הנגדית כי זהו כתב ידו על השטר המבויל וכי העתק מהשטר ניתן לחתומים כדין. "כן. כשבא אליי לקוח וחותם על הסכם השכירות, אני נותן לו את הצילום או את מקור ההסכם וגם צילום של השטר. כשלקוח חותם על שטר החוב, אני מצלם את השטר שגם לשוכר יהיה אותו". (עמ' 15 שורות 29-31).

ובהמשך .."מי שחותם בפניי על שטר חוב, נותן לו גם ההעתק. מה שהם עשו בצילום זה בעיה שלהם ולא שלי." (עמ' 17 שורות 1-2).

56. באם אכן צולם העתקו של השטר כפי שהוא אכן נחתם במעמד חתימת הסכם השכירות, נותרת ללא מענה השאלה מה מקורו של ההעתק השטר השני הנמצא בידי הנתבע ומניין מקור השוני.

57. אין מחלוקת כי השטר שלא בויל אינו העתקו של שטר החוב המקורי וספק עם זה נערך במעמד חתימתו. עם קיום שני שטרות חוב אשר בפועל שונים זה מזה כאמור, היה על התובע להרים את נטל הראייה כי מדובר בהעתק מזויף. טענה זו ניתן יכול היה התובע להוכיח בנקל על ידי הגשת חוות דעת גרפולוג לבחינת כתבי היד של הנתבע ועו"ד שריף.

58. כאמור, התובע לא הרים את נטל השכנוע המוטל עליו להוכיח כי השטר הנמצא בידיו של הנתבע מזויף, ומשלא הרים את הנטל המוטל עליו דין התביעה להידחות אף מטעם זה.

בקשה לביצוע שטר:

59. התובע הגיש את השטר לביצוע בגין חיובים אשר לטענתו לא קוימו במסגרת הסכם השכירות עליו חתומים הצדדים.

60. על פי הסכם השכירות שטר החוב נערך ונחתם על מנת לשמש בטוחה לתובע לקיום התחייבויותיהם של החתומים על הסכם השכירות על פי תנאיו. על התובע המגיש את השטר לביצוע להצביע על הפרת תנאי ההסכם בשלו מתגבשת זכאותו למימוש השטר ולהוכיחה.

61. בקשתו של התובע לביצוע השטר הסתמכה על סעיפי הסכם השכירות המתייחסים לזכאות מימוש שטר החוב מצב בו תנאי ההסכם לא יקיימו על ידי השוכרים. אולם, אין די בציון הסעיפים הרלוונטיים לזכאותו של התובע למימוש שטר החוב או בהעלאת טענה כי לא שולמו דמי השכירות על מנת להקים את זכאותו כאמור, אלא היה עליו לצרף ראיות לכאורה תוך פירוט מקור הפרת ההסכם בגינה הוגש השטר לביצוע, ומשהתקבלה ההתנגדות להוכיחו במשפט. אף הטענה כי השוכרים גנבו מהמושכר בלוני גז לא הוכחה, אף לא לכאורה.

משלא עשה כן, אין להיזקק לטענתו כי אי אילו מתנאי השכירות לא קוימו במלואם, וישנה על כן הצדקה להפעלת שטר החוב.

סיכומו של דבר:

63. התובע לא הוכיח את תביעתו אף לא במאזן ההסתברות הנדרש בתביעה אזרחית.

64. התביעה נדחית. הליכי הוצל"פ ככל שננקטו, מבוטלים.

65. התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5000 ₪.

66. התובע ישלם לנתבע סכום זה תוך 30 יום מהיום ולא, יישא הסכום ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ‏כ"ג תשרי תשע"ג, ‏09 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.