בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד הרשמת (הגב' מיכל ברלינר לוי) מיום 28/6/12 במסגרתה דחתה בקשת המבקשת לבטל החלטה המבטלת עיקולים מטעם הזוכה בתיק ההוצאה לפועל.

בין הצדדים להליך זה מתנהלים מספר רב של הליכים כאשר, בין היתר, הגישה המבקשת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שטרות של המשיבים, הללו הגישו התנגדותם וזו הועברה אל בית המשפט ונדונה בפני כבוד השופט וגנר.

במסגרת תיקי ההוצאה לפועל הוטלו על המשיבים עיקולים אשר נדונו כחלק מהליך ההתנגדות לביצוע השטרות אשר הוגשה ונותרו בתוקפם במסגרת התיקים אשר נדונים בפני כבוד השופט וגנר.

המשיבים הגישו בקשתם לביטולם של העיקולים וביום 11/6/12 ניתנה החלטת כבוד הרשם ציזיק וכך נקבע בה "אני מורה כי העיקולים יבולו רק בחלוף 14 ימים ממועד מתן החלטתי זו".

ההחלטה יושמה בלשכת ההוצאה לפועל וביום 25/6/12 בוטלו העיקולים.

המבקשת אשר לא ידעה על יישום ההחלטה כפי שבוצע בלשכת ההוצאה לפועל, הגישה בפני כבוד השופט וגנר ביום 25/6/12 בקשה להארכת מועד לביצוע החלטת ביטול העיקולים וערעור על החלטת הרשם ציזיק.

בו ביום, ניתנה החלטת כבוד השופט וגנר המורה על הארכת מועד לעיכוב ביצוע ביטול העיקולים על פי החלטת כבוד הרשם ציזיק , ככל שלא בוטלו העיקולים בפועל.

אלא שאז נודע למבקשת כי העיקולים בוטלו זה מכבר בלשכת ההוצאה לפועל והוגשה בקשתה בפני כבוד הרשמת ברלינר לוי, בלשכת ההוצאה לפועל, העותרת לביטול החלטה המבטל עיקולים מטעם הזוכה.

כבוד הרשמת ברלינר לוי קבעה בהחלטתה נשוא בקשת רשות ערעור זו כי לאור ההחלטות השיפוטיות אשר בפניה ולאור העובדה כי העיקולים כבר בוטלו, דין הבקשה להידחות.

המבקשת טוענת כי הרשמת הנכבדה שגתה בקביעתה כי עת בוטלו העיקולים, חלפו 14 יום מיום מתן החלטתו של כבוד הרשם ציזיק. המבקשת טוענת כי חישוב המועדים בידי הרשמת הנכבדה נעשה בניגוד לסעיף 10(א) לחוק הפרשנות 1981. מאחר ונפלה שגגה, לטענת המבקשת, במניין הימים, הרי שיש לבטל החלטת הרשמת הנכבדה ולהורות לרשמת ההוצאה לפועל לבטל יישום ההחלטה המורה על ביטול העיקולים.

המשיבים מאידך טוענים כי דין הבקשה להידחות והחלטת כבוד הרשם ציזיק הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל ליישום בהתאם לאמור בה וגם אם אין הדבר כן, הרי משבוטלו העיקולים לא ניתן לשקול את עיכוב ביטולם אלא את הטלתם מחדש בלבד. המשיבים מפרטים פרט היטב את הרקע העובדתי אשר קדם להגשת הבקשות ומבהירים כי לטענתם, המדובר מתחילה בעיקולים אשר הוטלו שלא כדין. לטענת המשיבים, הסעדים אשר ביקשה המבקשת מעם רשמת ההוצאה לפועל כלל אינם בסמכותה ובמסגרת בקשת רשות הערעור לא ניתן לבקש סעדים חדשים. עוד טוענים המשיבים כי בפני כבוד השופט וגנר הוגשה בקשה המכילה סעדים זהים לאלו אשר נתבקשו בבקשת רשות ערעור זו. כבוד השופט וגנר, לא הורה על הטלת עיקולים מחדש או נעתר לבקשה להפקדת סכום או ערבות כלשהם. משכך טוענים המשיבים כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור.

דיון :

סעיף 10(א) לחוק הפרשנות , התשמ"א 1981 קובע כי "מקום שנקבעה תקופה קצובה במספר ימים או שבועות מיום פלוני, אותו יום לא יבוא במנין."

כלומר, בהתאם להחלטת כבוד הרשם ציזיק אשר ניתנה ביום 11/6/12, צריך היה להתחיל את מניין ה 14 יום הנקובים בהחלטת כבוד הרשם ציזיק מיום 12/6/12 ולפיכך לא היה מקום ליישם החלטתו בלשכת ההוצאה לפועל ביום 25/6/12 ולבטל את העיקולים אשר הוטלו במסגרת תיק ההוצאה לפועל נשוא בקשת רשות ערעור זו.

משכך קבעתי הרי שהאמור בהחלטת כבוד הרשמת, נשוא בקשת רשות הערעור, לפיה בוטלו העיקולים ביום 25/6/12 , עם חלוף 14 יום מיום מתן החלטת הרשם ציזיק, הינו שגוי. כאשר יושמה ההחלטה בלשכת ההוצאה לפועל, טרם חלפו 14 יום הנקובים בהחלטת כבוד הרשם ציזיק ועל כן, מפאת שגגה זו נדחתה הבקשה אשר הונחה בפני הרשמת הנכבדה לביטול החלטה המבטלת עיקולים בתיק.

נוכח הדברים האמורים, אני מוצאת כי יש לקבל את בקשת רשות הערעור לדון בה כבערעור ולקבלו.

הצדדים הכבירו רבות בשאלת תקפותם של העיקולים אשר הוטלו במסגרת תיק ההוצאה לפועל וההליכים השונים אשר נקט כל צד וצד , כמו גם הרחיבו בתיאור המחלוקת ביניהם נשוא תיקיהם המקוריים. ברם כל זאת ידון בעת הדיון בערעור אשר הוגש על החלטת כבוד הרשם ציזיק , הנדון בפני כבוד השופט וגנר וכן במסגרת התיק העיקרי הנדון גם הוא בפני כבוד השופט וגנר. בפני בית משפט זה מונחת בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל המיישמת החלטת הרשם ציזיק בדבר ביטול עיקולים , ולא החלטת כבוד הרשם ציזיק היא זו אשר עומדת לדיון בפני.

כך אף באשר לסעדים המתבקשים בדבר הטלת עיקולים או הפקדת סכום העיקולים, שהינם סעדים אשר יש לדון בהם במסגרת תיקי בית המשפט הרלבנטיים ולא בפני ערכאת הערעור על ההחלטות הניתנות בידי רשמי ההוצאה לפועל.

יוער אך כי לא ניתן הסבר המניח את הדעת מדוע המבקשת, אשר טענה לעמידה בתנאים המתחייבים בדין לצורך הטלת עיקול זמני, לא פעלה להטלת עיקול זמני בהתאם להחלטת כבוד הרשם ציזיק, אלא העדיפה להכביר הליכים לצורך עיכוב ביצועה של החלטת כבוד הרשם ציזיק.

אלא שכאמור בית משפט זה דן אך בהחלטת כבוד הרשמת ברלינר לוי ומשקבעתי כי יש לקבל בקשת רשות הערעור, דנתי בה כבערעור וקיבלתי את הערעור, אני מורה על ביטול החלטת כבוד הרשמת מיכל ברלינר לוי מיום 28/6/12.

בקשת המבקשת מיום 28/6/12 תובא בפני הרשמת ברלינר לוי, על מנת שזו תיתן בה החלטתה באשר ליישום החלטת כבוד הרשם ציזיק, בהתאם לשיקול הדעת אשר ניתן לה בידי המחוקק, להחלטות השיפוטיות אשר הובאו בפניה ובהתאם להוראות כל דין.

נוכח התוצאה אליה הגעתי, ישאו המשיבים בהוצאות בסך 1500 ₪.

ניתן היום, כ"ז אלול תשע"ב, 14 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.