נוכחים:

העותר ובאת כוחו עו"ד תמר נבו (סניגוריה ציבורית)

עו"ד רן שטרצר

ב"כ המשיב עו"ד אביטל פינק

פרוטוקול

עו"ד תמר נבו: אבקש לשחרר אותי ואת הסניגוריה הציבורית מייצוג העותר. אנחנו מונינו לייצג את העותר והיום הגענו לדיון ולדיון הגיע עורך דין פרטי לייצוג העותר.

העותר: אני ביקשתי למנות סניגור וביטלתי לפני חודש את הייצוג מהסניגוריה. התקשרתי לחפש את עו"ד מאיה כבר שלושה חודשים.

החלטה

אני משחרר את הסניגוריה הציבורית מייצוג העותר והוא יהיה מיוצג על ידי עו"ד שטרצר מטעמו.

ניתנה והודעה היום, כ"ד תשרי תשע"ג, 10.10.2012, במעמד ב"כ הצדדים והעותר.

ב"כ העותר: חוזר על העתירה.

ב"כ המשיב: מגישה כתב תשובה ועמדת משטרת ישראל בצירוף מידע חסוי.

ב"כ העותר: עיינתי בכתב התשובה. מה שיותר מעניין כרגע זה עמדת המשטרה, הדברים שמוזכרים שם הם סוד קטן מאוד ואני בטוח בלי לראות את המידעים שהם מתייחסים לאחיו של העותר ולא לעותר, נוצר פה מצב אבסורדי, מדובר בבקשה ליציאה לחופשה, המשטרה אומרת שיש חשש לפגיעה בעותר מחוץ לבין כותלי הכלא, אחיו של העותר הועמד לדין בבית המשפט המחוזי מרכז בגין עבירות נושא אותו סכסוך ואחיו נדון ל- 6 חודשי עבודות שירות והוא מסתובב מחוץ לכלא ללא תנאים מגבילים והמשטרה אומרת שאי אפשר להוציא את העותר לחופשה עם תנאים מגבילים כלשהם.

גם אם המידע מתייחס לעותר עצמו מפנה לרע"ב 3893/10 מדינת ישראל נ' בועז יונה, שם ביהמ"ש העליון קובע שצריך לעשות אבחנה בין מקרים בהם הסיכון הוא מהאסיר לעומת מקרים בהם הסיכון לאסיר ובמקרה כזה ניתן על ידי אמצעות מפקד מחוז לקבוע תנאים לחופשה שיש בהם כדי לאיין סכנה כזו וזה בדיוק המקרה שאנו ניצבים בפניו, אני מבקש מביהמ"ש שיעיין במידע, אני בטוח שהוא מידע ישן ולא רלוונטי, אפשר לקבוע תנאים בהרחקה מאזור הוד השרון כפר סבא ותנאים ליציאתו לחופשה.

החלטה

העותר מרצה 23 חודשי מאסר בגין איומים, גניבת רכב, היזק לרכוש, פריצה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו והוא מבקש לצאת לחופשות לאחר שהנהלת בית הסוהר שבו הוא נמצא המליצה לעשות כן.

המשיב מתנגד להוצאת העותר לחופשה וסומך התנגדותו על עמדת משטרת ישראל לפיה יש לעותר סכסוכים תלויים ועומדים עם גורמים בעולם התחתון ויציאתו לחופשה עלולה לסכן אותו.

ב"כ העותר טוען כי המידע התומך בעמדת משטרת ישראל לא מתייחס לעותר אלא לאחיו ולחלופין מדובר במידע ישן.

עיון במידע החסוי שהוצג בפני מעלה כי הוא מתחילת השנה והגם שהוא מתייחס לעותר ולא לאחיו הרי אין מניעה, בשל חלוף הזמן מאז המידע, להוציא את העותר לחופשה במהלך חודש נובמבר בתנאים שייקבעו על ידי המשיב ו/או משטרת ישראל.

בכפוף לאמור לעיל, אני מקבל את העתירה.

אני מחייב את העותר בתשלום אגרה.

ניתנה והודעה היום, כ"ד תשרי תשע"ג, 10.10.2012, במעמד ב"כ הצדדים והעותר.