הבקשה הועברה לטיפולי בהיותי רשם תורן.

ע"פ תקנה 374 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 ( להלן: "התקנות") ייתן בית המשפט צו עיקול מקום בו שוכנע בית המשפט, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר כי אי מתן הצו עלול להכביד לכאורה על ביצוע פסק הדין.

לאחר עיון בבקשה, בתצהיר ובמסמכים שצורפו, ומבלי לחוות דעה לענין קיומה של עילת תביעה כנגד המשיב, נחה דעתי כי אין באמור בבקשה ובתצהיר התומך לרבות באמור בסעיף 9 לתצהיר, בכדי לבסס כנדרש את יסוד ההכבדה בהתאם לדרישות תקנה 374 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984. הנטען בבקשה ובתצהיר ניטען בעלמא ובכלליות ואינו נתמך בראיות מהימנות לכאורה ו/או מגובה באסמכתאות אוביקטיביות מפורטות ומעודכנות ביחס למצבו הכלכלי של המשיב ואו לביסוס קיומו של חשש להכבדה והברחת נכסים. אף לא פורטו מקורות המידע עליהן מסתמכים המבקשים.

אין די בקיומו של סכום תביעה גבוה על מנת לבסס את יסוד ההכבדה ואף רגשות סוביקטיביים, חששות או סברות של בעל דין אינם בגדר ראיות מהימנות לכאורה.

לאחר חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שומה על בתי המשפט להקפיד הקפדת יתר בטרם יפגעו בקנינו של אדם.

בנסיבות העניין לא עומדת הבקשה בדרישות הדין באופן שישכנעוני בצורך להטיל עיקול זמני .

ניתנה היום, י"ב אלול תשע"ב, 30 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.