בעניין: בקשת רשות להתגונן

הבקשה אינה מגלה הגנה.  

טענות המבקש בעניין מצבו הכלכלי, אינן מצדיקות מתן רשות להתגונן, ולהיפך, יש בתצהיר ובבקשה הודאה מפורשת ברכיבי התביעה: קבלת ההלוואה ואי עמידה בפרעונה במשך חודשיים.

הטענות לפיהן המבקש צמצם את החריגה בעבר והודיע למשיב כי לא יוכל לפרוע את ההלוואה והמשיב לא הסכים לאפשר לו להיות בחריגה, אינן טענות שיש בהן כדי לפטור את המבקש מלפרוע את חובו. לבנק סמכות להגדיל מסגרת אשראי או להקטינה לפי שיקול דעתו, והמבקש לא הציג בסיס לטענה כי הבנק פעל שלא כדין, לאור גובה ההלוואה וקשייה של המבקשת מס' 1.

הטענה לפיה דרך התנהלות המשיב גרמה לתפיחת החוב, היא טענה סתמית, ללא בסיס עובדתי ופירוט מינימלי.

בעניין בקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר, חובה על המבקש להתכבד ולהכנס לפרטי הגנתו, ולפרט סכומים ומועדים.  

"... נתבע בסדר דין מקוצר המבקש רשות להתגונן, חייב להיכנס לפרטי העניין שעליו מבוססת הגנתו, ואיננו רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות. טענה סתמית על תשלום כסף בלי לפרט סכומים, חשבונות מסמכים ונסיבות איננה מספקת ואיננה מזכה אותו ברשות להתגונן... אין לנתבע סיכוי לזכות ברשות להתגונן כאשר תצהירו מנוסח בלשון של: "החוב שהגיע לבנק סולק במלואו, וכי הסכום שהבנק תובע נובע מחיובי ריבית בשיעור העולה לאין ערוך על השיעור המוסכם..."" ד. בר אופיר, "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה", מהדורה תשיעית, עמ' 193. 

המבקש בענייננו לא טען כל טענה לפרעון חלקי ובוודאי שלא מלא, הודה בחוב ובאי פרעונו, וטען טענות, שאינן מגלות הגנה כלפי התביעה או חלקה.

אשר על כן, אני דוחה את בקשת הרשות להתגונן.  

מאחר ולא התקיים דיון, אין צו להוצאות.

המשיב זכאי לפסק דין בהתאם לכתב התביעה, ויגיש נוסח פורמאלי לחתימתי תוך 10 ימים.

ניתנה היום, ט"ו אלול תשע"ב, 02 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.