התובע מבקשת לחייב את הנתבעים בנזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מתאונה קלה בה היו מעורבים רכב התובע מסוג טויוטה מ.ר. 7756401 (להלן: "רכב התובע") ורכב הנתבעת 1 מסוג טויוטה מ.ר. 2846551 (להלן: "רכב הנתבעת") שהשימוש בו היה מבוטח על ידי הנתבעת 2, ואשר ארעה ביום 22.3.12.

אין מחלוקת בין הצדדים כי התאונה ארעה בתוך כיכר, כאשר חלקו השמאלי אחורי של רכב התובע השתפשף בפינה ימנית קדמית של רכב הנתבעת. מתמונות הנזק שהציג התובע עולה כי קיים שפשוף קל בפינה שמאלית של הפגוש האחורי כאשר נראה סימן שפשוף מעט גם מצידו השמאלי של הפגוש. כמו כן נטען על ידי התובע כי מראת הצד של רכב הנתבעת פגע בחלק עליון יותר של כנף שמאלית, מקום בו נראה סימן מעיכה קל התואם את גובה מראת הצד.

לטענת התובע התאונה ארעה לאחר שהוא נכנס לכיכר, בה ישנם שני מסלולי נסיעה, כשהוא נוסע במסלול הימני מבין שני המסלולים ומתכוון לחצות את הכיכר ולהמשיך בנסיעה ישר. לטענתו הוא לא הבחין כלל ברכב הנתבעת לפני שנכנס לכיכר, עד שלפתע חש בפגיעה ברכבו. התובע שיער, שכן לא ראה כלל את רכב הנתבעת קודם לפגיעה, כי היא נכנסה לכיכר מרחוב קק"ל, שמשמאל למקום כניסתו שלו לכיכר, נסעה במהירות, ובשל כך סטתה ממסלול נסיעתה ופגעה ברכבו.

לעומתו טענה הנתבעת כי היא נכנסה לכיכר מאותה כניסה בה נכנס התובע, וזאת כאשר היא נסעה במסלול השמאלי והיתה לפני רכבו של התובע. לאחר שנכנסה לכיכר הבחינה כי התובע נכנס לכיכר במהירות במסלול הימני, ובמהלך נסיונו לעקוף את עיקול הכיכר, סטה מעט לכיוונה ובשל כך נגרמה התאונה. הנתבעת טענה כי היתה במסלול נסיעתה בעת שארעה התאונה וכי מדובר היה בפגיעה קלה ביותר. הנתבעת שללה כי מראת הצד של רכבה גרמה את הנזק לצידו של רכב התובע.

יצויין כי התובע לא תמך את תביעתו בחוות דעת בדבר גובה הנזק אלא בהצעת מחיר בלבד, לפיה הוערכה עלות התיקון בסך של 2,053 ₪, בנוסף תבע התובע פיצוי בגין אובדן יום עבודה, זאת למרות שציין כי לא תיקן את רכבו עד היום.

לאחר שמיעת הצדדים בפני, אני סבורה כי דין התביעה להידחות.

המדובר בתביעה בה כל אחד מהצדדים מציג גירסה שונה באשר לאופן ארוע התאונה, כאשר השערות התובע באשר למיקום נסיעת הנתבעת אינן מבוססות. אמנם ניכר כי התובע משוכנע בגירסתו באשר לאופן ארוע התאונה, אולם מנגד, עלה מעדותו, כי כלל לא הבחין ברכב הנתבעת בעת שנכנס לכיכר ורק ניחש כי היא הגיעה מרחוב קק"ל, דבר שיש בו להעיד, לכל הפחות, כי לא הסתכל לצדדים קודם לכניסה לכיכר. יתירה מכך, מיקום הנזק ברכבו, ובעיקר סימן השפשוף הנראה בבירור בצד הרכב, מתאים יותר לשפשוף שנגרם מקדימה לאחור ולא כפי שניסה לטעון התובע, מאחור לכיוון קדימה.

יותר סבירה בעיני גירסת הנתבעת באשר לעובדה ששני הרכבים הגיעו מאותו כיוון נסיעה ונכנסו לכיכר, אולם בהעדר כל ראיה המאפשרת לקבוע איזה מהרכבים סטה ממסלול נסיעתו, אין ביכולתי לקבוע ממצא בענין זה.

לפיכך, משמדובר בתביעה הנמסכת על עדות יחידה של בעל דין ובהעדר אפשרות להעדיף את גרסת התובע על פני גירסת הנתבעת, אני קובעת כי התובע לא בנטל להוכיח תביעתו והתביעה נדחית. בנסיבות הענין אין צו להוצאות.

אוסיף עוד, מעבר לצורך, כי גם באם היה באפשרותי לסמוך ממצא על עדות התובע באשר לאופן ארוע התאונה, הרי שהפיצוי לו היה זכאי התובע היה נמוך משמעותית מהסכום הנתבע בהעדר חוות דעת מטעמו ובהעדר תיקון בפועל של הרכב עפ"י הצעת המחיר.

ניתן היום, ט' תמוז תשע"ג, 17 יוני 2013, בהעדר הצדדים.