1. עסקינן בתיק שתחילתו כתיק הוצאה לפועל שמספרו 10-04100-08-4 בלשכת ההוצאה לפועל שבנצרת (להלן- "תיק ההוצאה לפועל") שנפתח ביום 24.7.2008. במסגרת תיק ההוצאה לפועל, הוגשה בקשה לביצוע שטר אחד על סך של 10,000 ₪ מיום ,25.7.2001 ושטר נוסף על סך של 2500 ש"ח מיום 25.9.2001 (להלן- "ההמחאות"). ההמחאות היו משוכות מחשבונו של הנתבע (התובע בתביעה שכנגד) (להלן- "חריב עלי"), לפקודת התובע (הנתבע בתביעה שכנגד) (להלן- "חורי סמיר").
2. שטרות אלה נמסרו לידי מר חורי סמיר, בקשר עם עסקת מקרקעין הידועים כגוש 12219 חלק מחלקה 83 (להלן-"חלקה 83"), וכן מקרקעין הידועים כגוש 12219 חלק מחלקה חלקה 24 (להלן- "חלקה 24").
3. הצדדים התקשרו בעסקת תיווך במקרקעין, לפיה אמור היה מר חורי סמיר לתווך בין בעלי חלקות 83 ו- 24 למר חריב עלי לצורך רכישתן על ידו .

טענות הצדדים:

1. לטענת מר חריב עלי (הנתבע /התובע שכנגד)- כפי שבאה לידי ביטוי בתצהירו מיום 18.8.2008 (צורף להתנגדות לביצוע שטר), תצהיר מיום 9.6.2010 (שהוגש כתצהיר עדות ראשית) ותצהיר מיום 6.10.2013 (צורף כתצהיר נוסף מטעמו) , מר חורי סמיר הציג עצמו לפניו כמתווך, היכול להשיג בעבורו אדמות בביר אלמכסור, כאשר על כל דונם בחלקה 83 יהא על מר חריב עלי לשלם סך של 23,000$ , ואילו בעבור דונם בחלקה 24 יהא על הנתבע לשלם סך של 20,000$.
2. התשלום שהוסכם בין הצדדים, היה לשיעורין. עוד הוסכם בין הצדדים, כי העברת הבעלות בקרקע תבוצע רק לאחר השלמת מלוא התשלום הנדרש בעבור המקרקעין.
3. בהתאם לכך, העביר הנתבע לתובע את הסכומים הבאים:

• סך של 50,000 ₪ שולם ביום 3.3.2001 (צורף אישור- סומן במ/4)
• סך של 30,000 ₪ שולם ביום 12.3.2001 (צורף אישור- סומן במ/5)
• סך של 10,000$ שולם ביום 10.4.2001 (צורף אישור- במ/6)
• סך של 10,000$ שולם ביום 21.4.2001 (צורף אישור- במ/7)
• סך של 10,000 ₪ שולם ביום 25.7.2001- המחאה זו חוללה (ההמחאה הוגשה לביצוע בתיק ההוצאה לפועל).
• סך של 2500 ₪ שולם ביום 25.9.2001- המחאה זו חוללה (ההמחאה הוגשה לביצוע בתיק ההוצאה לפועל).
• סך של 5,000$ שולם ביום 1.11.2001 – כך נכתב בתצהיר שצורף להתנגדות לביצוע שטר מיום 18.8.2008. בתצהירים המאוחרים צויין כי תאריך התשלום הינו 10.4.2001 (נכתב בכתב יד תוספת על מסמך במ/7, תוך ציון תאריך 1.11.2001)

1. למרות התחייבות מר חורי סמיר, בסופו של יום, נרכש בעבור מר חריב עלי חלק מחלקה 83 בשטח של 700 מ"ר על אף שנאמר לו על ידי מר חורי סמיר כי מדובר בשטח של כ- 900 מ"ר, ואילו בחלקה 24, לא נרכש בעבור מר חריב עלי מאום.
2. לאחר שמר חריב עלי הבין שאין בכוונת מר חורי סמיר לקיים התחייבויותיו, פנה אליו באמצעות בא כוחו במכתב מיום 18.11.2007, שבעקבותיו הציע מר חורי סמיר להעביר לבעלות מר חריב עלי שטח נוסף של 69 מ"ר, וכן להשיב לידיו את שתי ההמחאות.
3. מאחר וחריב עלי סירב להצעה , פנה מר חורי סמיר ללשכת ההוצאה , ופתח תיק ההוצאה לפועל לביצוע השטרות.
4. לפיכך- כך טען מר חריב עלי, הוא זכאי להשבת ההמחאות, כמו גם להחזר סך של 25,000$ וסך של 80,000 ₪ אותם שילם בעבור חלק מחלקה 24, אשר בסופו של יום לא נרשמה על שמו בלשכת רישום המקרקעין.
5. לטענתו, הסכום היחיד לו היה זכאי מר חורי סמיר, הוא הסך של 16,560$ בעבור 720 מ"ר (חלק יחסי מהתשלום שהוסכם בעבור דונם אחד), וכי לא הוסכם בין הצדדים על תשלום שכר טירחה.
6. ביום 16.4.2009 הגיש מר חריב עלי כתב תביעה שכנגד על סך של 376,950 ₪, המהווים את התשלומים אותם ביצע לידי מר חורי סמיר "ביתר", כשהם מוצמדים למדד המחירים לצרכן בתוספת סך של 100,000 ₪ בגין מניעת רווח/נזקים/הפסדים שנגרמו לו.
7. לטענת מר חורי סמיר (הובע/הנתבע שכנגד), ההמחאות שלא כובדו על ידי הבנק הנמשך, היוו תשלום שכר טירחה בגין עבודת התיווך. דובר במקרקעין של אדם שנפטר, והותיר אחריו 90 יורשים שהפכו לבעלי הקרקע. לפיכך, תפקידו היה לאתר כל אחד מהיורשים, על מנת להביאם לכדי מכירת חלקם במקרקעין (חלק מחלקות 83 ו- 24).
8. בהתאם להסכם, היה על מר חריב עלי לשלם סך של 23,000$ לדונם בחלקה 83 ו- 20,000$ לדונם בחלקה 24, כאשר הסך של 3,000$ היוו דמי תיווך (ששולמו באמצעות ההמחאות שחוללו).
9. זמן קצר לאחר מכן, הגיע מר חריב עלי, וביקש לרכוש בשם בן אחיו- מר חריב עאטף (להלן – ""חריב עאטף"), אדמות בחלקות 83 ו- 24.
10. בסך הכל שילם מר חריב עלי את הסכומים הבאים:

• ביום 3.3.2001 שילם מר חריב עלי סך של 37,500 ₪ (9,124$) ועוד שתי המחאות דחויות לחודשים 7/2001 ו- 9/2001 על סך של 10,000 ₪ ו- 2,500 ₪ (ההמחאות שלא כובדו על ידי הבנק הנמשך) (סך של 3,048$), סה"כ 50,000 ₪.
• ביום 13.3.2001 שילם מר חריב עלי סך של 30,000 ₪ במזומן (7,264$)
• ביום 10.4.2001 שילם מר חריב עלי סך של 10,000$
• ביום 21.4.2001 שילם מר מחריב עלי סך של 10,000$

סה"כ שולם 36,388$ ועוד 3000$ דמי תיווך בהמחאות שחוללו.

1. על כל תשלום שנתקבל ממר חריב עלי, חתם מר חורי סמיר על קבלה.
2. תמורת הסך הנ"ל, רכשו ה"ה חריב עלי וחריב עאטף את האדמות הבאות:

• 720 מ"ר בחלקה 83 בעבור הסך של 16,388$- נרשמה הערת אזהרה לטובת מר חריב עלי.
• דונם בחלקה 24 בעבור הסך של 20,000$ - נרשמה בעלות על חלק מהחלקה על שם מר חריב עאטף.

1. לאחר זמן מה, הגיע מר חריב עאטף, והודיע כי הגיע להסכמה עם דודו מר חריב עלי, לפיה הוא יקח את כל האדמות שנרכשו בחלקה 24, ואילו מר חריב עלי יקח את כל האדמות שנרכשו בחלקה 83.
2. כהוכחה לטענתו לפיה המקרקעין נרשמו בהתאם לתשלומים ששולמו לידי מר חורי סמיר, צירף האחרון את תצהירו של מר חריב עאטף, במסגרתו הוצהר כי כנגד התשלומים אותם ביצע לידי מר חורי סמיר, רכש מר חריב עאטף קרקעות שנרשמו על שמו לשביעות רצונו.
3. מר חורי סמיר פנה מספר פעמים למר חריב עלי בדרישה שיפרע את ההמחאות, אך הנ"ל לא פעל כן, ולאחר מספר שנים אף הגדיל לעשות כשטען פתאום כי מגיע לו 200 מ"ר נוספים בחלקה 83, דבר שאין לו כל אחיזה במציאות.
4. באשר לטענה לפיה שולם סך של 5,000$ ביום 1.11.2001, הרי שאין לטענה זו כל שחר, וניתן לראות כי תוספת ה"אישור" על המסמך המסומן במ/7, נעשה בכתב יד ללא חתימת מר חורי סמיר על הסכום הנ"ל.

השאלות הנשאלות הינן:

1. האם מר חורי סמיר זכאי לקבלת דמי תיווך אם לאו. בהתאם לכך תוכרע השאלה, האם הסך של 12,500 ₪ היוו תשלום עבור דמי תיווך או שמא היוו תשלומים אלה כחלק מכלל התשלומים ששולמו על ידי מר חריב עלי כתמורה למקרקעין.
2. האם סך של 5,000$ שולם לידי מר חורי סמיר ביום 1.11.2011/1.4.2011 אם לאו.
3. האם סך של 20,000$ שולם באמצעות מר חריב עלי בעבור מר חריב עאטף, שעל שמו נרשמה חלקה 24, או שמא הסך הנ"ל שולם על ידי מר חריב עלי, אשר היה זכאי להרשם כבעליה של חלקה 24.
4. האם מר חריב עלי זכאי להשבת מלוא הסכומים ששילם / חלק מהם, אם לאו.

דיון והכרעה:

1. בפתח ישיבת ההוכחות שנערכה לפניי ביום 9.11.2015 , נשאל מר חורי סמיר, האם הוא שחתום על התצהיר מיום 6.11.2009. לכך השיב בשלילה. תחילה טען בא כוחו כי מדובר בקשיי שפה, אך גם לאחר ששאלות בית המשפט תורגמו לשפה הערבית (באמצעות בא כוחו של מר חריב עלי ובנוכחות בא כוחו של מר חורי סמיר ), חזר והשיב כי החתימה אומנם נחזית להיות חתימתו, אלא שהיא אינה חתימתו.
2. לפיכך, ניתנה החלטה במסגרת הדיון המורה על הוצאת תצהירו של מר חורי סמיר מהתיק, על כל המשתמע מכך.

האם מר חורי סמיר זכאי לקבלת דמי תיווך?

1. מר חורי סמיר טוען כאמור, כי הוא זכאי לקבלת דמי תיווך בסך של 3,000$ בגינן נמסרו לידיו השטרות, ואילו מר חריב עלי טוען, כי לא הוסכם בין הצדדים על תשלום דמי תיווך כלל.
2. מטעמו של מר חורי סמיר, העיד מר חריב עאטף, אשר העיד לעניין שכר הטירחה:

"ש. האם סיכמת עם מר חורי על שכ"ט?

ת. אין שכ"ט. 17,000 דולר, הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, הוא לא מקבל שכ"ט."

עמוד 24 שורות 27 ו- 28 לפרוטוקול דיון מיום 9.11.2015 (להלן- הפרוטוקול").

1. הנה כי כן, עד מטעמו של מר חורי סמיר, מעיד כי לא סוכם על תשלום שכר טירחה. בנסיבות אלה בהן מר חריב עאטף הובא כעד מטעמו של מר חורי סמיר, הדעת נותנת כי הסכם זהה היה למר חורי סמיר עם מר חריב עלי, אשר הוא שהביא את מר חריב עאטף לרכוש אדמות באמצעותו.
2. בהתאם לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו- 1996:

9. (א) מתווך במקרקעין לא יהא זכאי לדמי תיווך, אלא אם כן חתם הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין, שבה נכללו כל הפרטים שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה.

ד

14. (א) מתווך במקרקעין יהיה זכאי לדמי תיווך מאת לקוח אם נתקיימו כל אלה:

(1) הוא היה בעל רשיון בתוקף לפי חוק זה בעת שעסק בתיווך או שחל עליו, באותה עת, פטור זמני בהתאם לאמור בסעיף 20;

(

(2) הוא מילא אחר הוראות סעיף 9;

(3) הוא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב

1. בהתחשב בעובדה שמר חורי סמיר לא הציג הזמנה חתומה על ידי מר חריב עלי, ולא היה בזמנים הרלוונטיים לעסקת המקרקעין בעל רשיון בתוקף בהתאם לחוק, הרי שהוא אינו זכאי לקבלת דמי התיווך/שכר טירחה בגין עסקה זו.
2. לאור האמור לעיל, תביעת מר חורי סמיר לקבלת דמי תיווך נדחית. פועל יוצא מכך, הוא כי נדחית גם טענתו באשר לתשלום סך של 10,000 ש"ח ו- 2500 ש"ח כשכר טירחה/דמי תיווך. מכאן עולה המסקנה, כי תשלומים אלה שולמו כחלק מתשלומי התמורה בעבור המקרקעין.

האם סך של 5,000$ שולם לידי מר חורי סמיר ביום 1.11.2011/1.4.2011 ?

1. כאמור לעיל, במסגרת תצהירו של מר חריב עלי מיום 18.8.2008 שצורף להתנגדות לביצוע השטרות, נכתב בסעיף 8ג:

"5,000$ (חמשת אלפים דולר) בתאריך 1.11.2011".

1. במסגרת תצהירו של מר חריב עלי מיום 9.6.2010 ומיום 6.10.2013, נכתב בסעיף 8ג:

"5,000$ בתאריך 1.4.2001".

1. עולה מהאמור לעיל, כי מר חריב עלי שינה גרסתו במהלך השנים, לפיה טען תחילה כי הסך הנ"ל שולם ביום 1.11.2011, ולאחר מכן טען כי הסך הנ"ל שולם ביום 1.4.2011.
2. במסמך שסומן כבמ/7, נכתב:

"נספח לחוזה רכישת אדמה בגוש 12219/24

תשלום בתאריך 21/4/2001 סכום על סך 10,000$ עשרת אלפים דולר בבית של מר סמיר חורי מהמחיר של האדמה הנ"ל.

5370627

חתימת סמיר חורי חתימת על חריב

---------------

2044835

נספח

התקבל 5,000$ לידי מר אבו עמאר על חלקה 24 תשלום עד תאריך 1/11/2011".

1. עיון במסמך מלמד כי התוספת לעניין הסך של 5,000$ נכתבה ללא חתימת הצדדים, תוך שימוש הנראה לעין בעט בצבע דיו השונה מזה המופיע במסמך המקורי.
2. כשנשאל מר חריב עלי היכן חתימת מר חורי סמיר לגבי הסך של 5,000$, הפנה אל החתימות המופיעות למעלה במסמך באשר לסך של 10,000$, והוסיף:

"יתכן שלא חתם ולא שמנו לב"

עמוד 28 שורות 31 ו- 32 לפרוטוקול.

1. בעדותו, לא ידע מר חריב עלי להסביר, מדוע התוספות שהוספו על האישורים, נכתבו בעט שונה, ולא נחתמו על ידי הצדדים, כמנהגם בכל אחד מהתשלומים האחרים.
2. לאחר ששמעתי את עדותו של מר חריב עלי לפני, ועיינתי במסמכים המסומנים כ- במ/4-במ/7, נחה דעתי כי דין טענה זו להידחות, ואבהיר; עדותו של מר עלי חריב בעניין זה, לא נמצאה אמינה בעיניי. העד ביקש להסביר תשלומים שלא בא זכרם באישורים שנכתבו על ידי הצדדים, לא נחתמו על ידי הצדדים, וזאת בשונה מחתימות הצדדים על כל יתרת התשלומים.
3. לא ברור מדוע שינה מר חריב עלי גרסתו לעניין התשלום הסך של 5,000$, כאשר בתצהירו הראשון נטען כי התשלום בוצע ביום 1.11.2001, בהתאם למצויין על גבי מסמך במ/7, ולאחר מכן שינה גרסתו באופן המנוגד לאמור באישור זה, וטען שהתשלום שולם ביום 10.4.2001, אשר אינו חתום על ידי מי מהצדדים.
4. לפיכך, דוחה אני טענתו של מר חריב עלי לעניין תשלום הסך של 5,000$ מיום 1.11.2011/1.4.2011.
5. כך גם באשר לתשלום הסך של 12,500 ₪ בהמחאות, אשר לגביהן לא נחתם כל מסמך נפרד, בו מציינים הצדדים כי ההמחאות נמסרו לידי מר חורי סמיר כתשלום בעבור חלקה 83/24 כפי שעשו הצדדים בתשלומים אחרים ,דבר המלמד על כך שהמחאות אלה היוו ככל הנראה חלק מתשלום הסך של 50,000 ₪ ביום 3.3.2001 או חלק מתשלום הסך של 30,000 ₪.

האם סך של 20,000$ (שני תשלומים של 10,000$ כל אחד) שולם באמצעות מר חריב עלי בעבור מר חריב עאטף, שעל שמו נרשמה חלקה 24, או שמא הסך הנ"ל שולם על ידי מר חריב עלי, אשר היה זכאי להירשם כבעליה של חלקה 24

1. טענתו של מר חריב עלי, היתה מורכבת משני נושאים- העברת סך של 20,000$ לצורך רכישת חלק מחלקה 24, וכן כי הסך הנ"ל שולם בעבור רכישתו שלו, ולא בעבור בן אחיו, מר חריב עאטף.
2. בעניין זה טען בא כוחו של מר חריב עלי, כי בהתאם להלכה, טענתו של מר חורי סמיר לפיה הסכום העובר אליו לצורך רכישת אדמה בעבור מר חריב עאטף, מהווה טענת "הודאה והדחה", שכן מודה הוא בקבלת הסך של 20,000$, ולפיכך- הנטל להוכחת טענה זו, מוטל על כתפיו של מר חורי סמיר.
3. בהתאם לספרו של ד"ר י. זוסמן (בספרו "סדרי הדין האזרחי" מהדורה שביעית (1995), בעמ' 320-321 ) מציין המחבר את המקרים בהם תוגדר טענת צד, כטענת "הודאה והדחה":

"כידוע על פי תקנה 86 לא די לנתבע להכחיש אלא עליו לגלות מהי גרסתו. הכחשה מנומקת כזאת היא בבחינת 'הודאה במקצת'. התובע פטור מן ההוכחה במידה שהנתבע הודה, אך עליו להוכיח את עילתו במידה שהנתבע כפר........סימן ההיכר של טענת ההודאה וההדחה הוא פשוט: אין הטענה בבחינת הודאה והדחה אלא אם הודה הנתבע בכל עובדות העילה" (ההדגשה אינה במקור)"

http://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/aa07007972-103.htm

1. בפסק דין ע"א 777/80 שרייבר נ' שטרן, פ"ד לח(2) 143, 146 ג', נקבע לעניין העברת הנטל כי:

"כדי להעביר את נטל הראיה מתובע לנתבע, צריכה טענת הנתבע להיות מסוג 'הודאה והדחה' – 'כן, אבל', כלומר הודאה בכל העובדות הנטענות ע"י התובע, כשבצדה של אותה הודאה, טענות המפקיעות את זכותו של התובע...טענת ההגנה, שאינה מודה בכל העובדות של עילת התביעה, אינה טענת 'הודאה והדחה', המעבירה את נטל הראיה על הנתבע". (הדגשות לא במקור.).

1. מר חורי סמיר, טען כי אכן הועבר לידיו סך של 20,000$, אלא שהסך הנ"ל הועבר בעבור מר חריב עלי, אשר שילם את התשלום שנדרש לצורך רכישת 2 דונם בחלק מחלקה 24, ובהתאם- נרשמה על שמו הבעלות באותה חלקה.
2. בעניין זה טען מר חריב עאטף, שהעביר בשנת 2001 סך של 20,000$ למר חריב עלי, על מנת שהאחרון יעביר הכספים למר חורי סמיר לצורך רכישת חלקה 24, ורישום בעלותו באותה חלקה.

"הייתי בצבא והוא (מר חריב עלי) התקשר אליי בטלפון. הוא אמר שיש 2 דונם בחלקה 24 אצל אבו עמאר, אני לא מכיר את אבו עמאר, אמרתי לו שילך הביתה שלי ויתנו לו 20,000$ על חשבון ואת השאר אני אשלים כשאני אחזור. אחרי 3 ימים הגעתי הביתה, נפגשנו, הלכנו לתובע, סיכמנו על 17,000$ לדונם, 34,000 לשני דונם...

אני לא זוכר תאריך, זה היה בשנת 2001...

ב"כ התובע והתובע הזכירו לי את התאריך"

עמוד 22 החל מהשורה 25 ועד לשורה 2 בעמוד 23 לפרוטוקול מיום 9.11.2015.

1. לא די שמר חורי סמיר אישר כי שולם לידיו הסך הנ"ל, ושהסך הנ"ל שולם בעבור מר חריב עאטף, אלא שהביא מטעמו כעד את מר חריב עאטף, שאישר דברים אלה, במסגרת עדות אותה מצאתי אמינה בעיניי.
2. מר חריב עאטף לא ידע לציין את תאריך התשלום, ומשעומת עם סעיף 3 לתצהירו לעניין מועד התשלום בחודש 4/2001, השיב בהגינותו כי התובע ובא כוחו סייעו לו להיזכר בתאריך, שכן הוא אינו זוכר אותו.
3. לא מצאתי לראות בציון עובדה זו , כעומדת לחובתו של מר חריב עאטף, משהודה בכך כי את התאריכים מלכתחילה לא זכר, וכי מר חורי סמיר ובא כוחו, הם ש"הזכירו" לו כי מדובר בחודש 4/2001. יש לזכור כי מדובר בעסקה שנחתמה לפני כ- 14 שנה, כאשר התצהיר מטעמו של מר חריב עאטף נחתם ביום 30.10.2010- כ- 9 שנים לאחר שעסקת המכר הושלמה. על כן, לא מצאתי לזקוף לחובתו את העובדה שלא ידע לציין את המועד המדויק בו שולמו הכספים.
4. בשאלת הסכום אותו שילם מר חריב עאטף בעבור דונם בחלקה 24, נטען בתצהיר מר חורי סמיר כי הוא ומר חריב עלי נדרשו לשלם סך של 20,000$ לדונם, טענה עליה חזר גם מר חריב עלי.
5. לעומת זאת, מר חריב עאטף טוען כי הוא נדרש לשלם סך של 17,000$ בלבד לדונם, ומשנשאל הכיצד זה טוען דודו מר חריב עלי כי נדרש לשלם סך של 20,000$ השיב:

"לא מענין אותי מה שכתוב בתצהיר, הוא יכול למכור אח"כ למישהו אחר ב- 30, לא בחלקה 24"

עמוד 23 שורה 26-27 לפרוטוקול.

1. מאחר ולא נחתמו בין הצדדים הסכמים בכתב, לא ברור מה התשלום אותו נדרש לשלם כל אחד מהם בעבור דונם אחד בחלק מחלקה 24, אלא שנראה כי מדובר בתשלום זהה, ולכל הפחות, קיימת הסכמה בין מר חורי סמיר לבין מר חריב עלי, כי העלות שנדרשה ממר חריב עלי בגין רכישת חלק מחלקה 24, עומד על סך של 20,000$ לדונם, ויובהר.
2. בתצהירו של מר חורי סמיר- שהוצא מהתיק, נטען כי מר חריב עלי הגיע יחד עם מר חריב עאטף אל מר חורי סמיר, לצורך רכישת שטחים.
3. בחקירתו של מר חריב עאטף נטען:

"...אחרי שלושה ימים נפגשנו, הלכנו לתובע, סיכמנו על 17,000$ לדונם , 34,000$ לשני דונם"

שורה 27-28 עמוד 22 לפרוטוקול.

1. לשאלת בית המשפט בעניין דודו מר חריב עאטף השיב מר חריב עלי:

"ש. התקשרת והצעת לו לקנות? (למר עאטף חריב)

ת. לא התקשרתי ולא הצעתי לו, כל מה שאני עושה זה שלי לבד.

ש. אף פעם לא קרה שהתובע המתווך, אתה והאחיין שלך ישבתם יחד:

ת. לא. התובע כל הזמן היה בא אליי".

1. לא מצאתי את גרסתו של מר חריב עלי בעניין זה אמינה. הן מר חריב עאטף בעדותו, והן מר חורי סמיר, הצהירו שהכירו באמצעות מר חריב עלי. הכחשתו הגורפת של מר חריב עלי כי סיפר לאחיינו מר חריב עאטף על עסקת המקרקעין, וכי מעולם לא נפגש עם שניהם יחדיו, אינה מתיישבת עם הגיונם של הדברים. בפועל הן מר חורי סמיר והן מר חריב עאטף העידו כי לא היתה ביניהם כל הכירות קודמת, קודם לביצוע עסקאות המקרקעין, וכי ההכרות נעשתה באמצעות מר חריב עלי, עדויות אותן מצאתי מהימנות בעניין זה.
2. בא כוחו של מר חריב עלי, לא ניסה בחקירה הנגדית של מר חריב עאטף, להוכיח כי הנ"ל הכיר את מר חורי סמיר קודם לעסקת המקרקעין, זאת על אף טענתו כי לא הכירו (עמוד 22 שורות 10-15 לפרוטוקול), ולמעשה, טענה זו לא הופרכה במסגרת החקירה הנגדית.
3. לפיכך, בהתחשב בעובדה שמר חורי עאטף הכיר את מר חורי סמיר באמצעו דודו מר חריב עלי, יש לשער כי תנאי העסקה- ובעיקר לעניין שכר הטירחה /דמי התיווך, היו זהים לשניהם, ללא יוצא מן הכלל.
4. כך או אחרת, אינני נדרשת להכרעה בשאלה מה היה מחיר הדונם הנדרש בגין חלקה 24 , כאשר אין כל מחלוקת בין מר חורי סמיר והן מר חריב עלי, כי העלות שנדרשה בפועל הינה 20,000$.
5. משנשאל מר עאטף חריב האם ייתכן שעלי חריב שילם גם בעבור חלק מחלקה 24 השיב:

"הוא אמר לי לא, זה תשלומים שאני שילמתי בשבילך, שאלתי אותו אם מישהו רוצה לקנות, הוא אמר לי לא, זה שני הדונם הראשונים ואני בדקתי, עוה"ד בדק. אם מישהו היה קונה, לא הייתי קונה. דוגמא לכך, אחד מהכפר קנה 900 מטר ב 24. ברגע ששמעתי, אמרתי לו תשמע, או אתה תקנה או תמכור ואני קניתי ממנו ב-23,000$..."

שורה 8-11 עמוד 26.

1. עיון במכתבו של בא כוחו של מר חריב עלי מיום 18.11.2007 (כשש שנים לאחר ביצוע עסקת המקרקעין נשוא תיק זה), מלמד כי באותה עת טען מר חריב עלי:

"2.כן בתאריך 3/01 ו/או בסמוך לכך קיבלת ממרשי סכום כסף בסך של 80,000 ₪ וזאת ע"מ לרכוש למרשי ו/או להשיג מקרקעין בגו"ח 12219/83. דבר שלא נעשה עד להיום והכספים מצויים בחזקתך שלא כדין.

3. בנוסף לאמור לעיל קיבלת ממרשי סכום של 25,000$ (דולר) וזאת ע"מ להשיג ו/או למכור למרשי מקרקעין בגו"ח 12219/24 את הכספים קיבלת ועד להיום לא עמדת בהתחייבותך כמתחייב דבר אשר אילץ את מרשי לבקש ממך להחזיר את הכספים המצויים בחזקתך שלא כדין"

4. מרשי יטען כי מלוא ההבטחות מצידך לא קוימו עד עצם היום ולא זו אף זו החמור מכך שמחזיק כספים שלא כדין...".(הדגשות לא במקור)

1. עיון בנסח טאבו לחלקה 83, מלמד כי ביום 17.4.2001 נרשמה הערת אזהרה לטובתו של מר חריב עלי בגין חלקו של מוריס יוסף חביב המחזיק ב-2/24 מתוך המקרקעין.
2. בהתאם לתצהירו של מר חורי סמיר – שהוצא מהתיק, שני תשלומים בסך של 30,000 ₪ ו- 80,000 ₪ (מתוכם טען כי הסך של 3000$ שולם שכשכר טרחה/דמי תיווך), היוו יחדיו סך של 16,388$ בעבור שטח של כ- 710 מ"ר , חלק יחסי מעלות 23,000$ לדונם עליו סיכמו הצדדים.
3. תאריכי התשלומים 50,000 ₪ (3.3.2001) ו- 30,000 ₪ (12.3.2001), מתיישבים עם העובדה שהערת האזהרה נרשמה לטובת מר חריב עלי ביום 17.4.2001, קרי בסמוך לביצוע התשלומים הללו.
4. באשר למועד בו נרשמה לראשונה הערת האזהרה לטובתו של מר חריב עאטף, הרי שאף לא אחד מן הצדדים הציג לעניין זה נסח טאבו מקורי המעיד על מועד רישום האזהרה. בנסח שהוצג לפני בדיון מיום 9.11.2015, עולה כי רישום הבעלויות בחלקה 24, נעשה בשנים 2003 ואילך, בדרך של רישום בעלות. ייתכן כי קודם לרישום הבעלות, נרשמה הערת אזהרה, אך כאמור- לא הוצג לפני כל מסמך היכול לאשש סברה זו.
5. לאור האמור לעיל, שוכנעתי כי מר חורי סמיר עמד בנטל ההוכחה לעניין תשלום הסך של 20,000$, וכי העסקה בין מר חריב עאטף נרקמה באמצעות מר חריב עלי, שבאמצעותו גם הועבר הסך של 20,000 $ בשני תשלומים, וכי קודם לעסקה זו, לא היתה בין מר חורי סמיר לבין חריב עאטף כל היכרות.
6. משהגעתי למסקנה זו, הרי ממילא ניתן לומר, כי מר חריב עלי, לא שילם כל סכום שהוא בעבור חלק חלקה 24, וממילא לא זכאי היה להירשם כבעליה.
7. לפיכך, דוחה אני טענת מר חריב עלי לעניין הפרת הסכם לעניין חלקה 24 ו/או היעדר תמורה כנגד תשלומים בגין חלקה 24, וממילא יש בכך משום מתן תשובה שלילית לשאלה שבמחלוקת, שעניינה, זכאותו של מר חריב עלי להשבת כספים ששולמו על ידי מר חריב עלי למר חורי סמיר.
8. מאידך, מעצם העובדה שמר חורי סמיר הכיר בכך כי בעבור הקרקע שנרכשה, אמור היה מר חריב עלי לשלם 16,388$ בלבד, ובפועל שילם הנתבע סכום נוסף של 12,500 ₪ בהמחאות שחוללו, הרי שמלכתחילה לא היה זכאי לגביית ההמחאות, ועליו להשיבן לידי מר חריב עלי.
9. מצאתי לנכון לציין כי קיבלתי את עדותו של מר חריב עאטף במלואה, שכן נמצאה אמינה עליי: מר חריב עאטף השיב תשובות כנות, גם כאשר היה בהן כדי להוות סתירה לאמור בתצהירו (תשובה לעניין התאריך המדויק בו העביר באמצעות מר חריב עלי סך של 20,000$), כן השיב תשובות כנות גם כשהיה בהן כדי לשרת את ענייניו של מר חריב עלי הגם שהגיע כעד מטעמו של מר חורי סמיר (לעניין היעדר זכות לקבלת דמי תיווך), ואף לא מצאתי כל מגמתיות בעדותו לצד זה או אחר.
10. מצאתי לנכון להתייחס להתנהלותו של מר חריב עלי, אשר השתהה בהגשת כתב התביעה:

• עסקת המקרקעין נושא תיק זה, נרקמה עוד בשנת 2001.
• הערת האזהרה לטובתו של מר חריב עלי, נרשמה ב- 17.4.2001.
• תחילה טען מר חריב עלי כי לכל אורך הדרך לא פגש ולא נועץ בכל עורך דין. לאחר מכן, משהוצג לפניו במהלך חקירתו הנגדית נסח טאבו, ממנו עלה כי לצורך רישום הערת האזהרה, אמור היה להתייצב בשלב זה או אחר במשרד עו"ד לצורך חתימה על המסמכים הנדרשים, "נזכר" כי למעשה פגש בעו"ד יעקב עזאם, אך טען כי הוא ייצג את מר חורי סמיר ולא אותו.
• עולה איפוא, כי במהלך התקופה הרלוונטית, פגש מר חריב עלי בעורך דין, ויכול היה להיוועץ במהלך השנים, לקבל הכוונה לצורך השלמת העסקה ברישום הבעלות בחלקה 24 על שמו, לו סבר כי אכן זכאי הוא להירשם כבעליה של חלקה 24.
• חרף העובדה שמר חריב עלי טוען כי שילם במהלך התקופה כספים לצורך רכישת חלק מחלקה 24, הרי שכל עוד לא הוגשו ההמחאות לביצוע בשנת 2008 (!) כ- 7 שנים לאחר מועד ביצוע העסקה והעברת התשלומים הנטענים, לא פעל מר חריב עלי בהליך משפטי כלשהו למעט משלוח ההתראה מיום 18.11.2007 באמצעות בא כוחו, ולמעשה, שקט על שמריו ולא פעל למימוש הזכויות הנטענות.
• גם מכתבו של בא כוחו של מר חריב עלי מיום 18.11.2007, ציין כי נכון לאותו שלב לא עמד מר חורי סמיר באף לא אחת מהתחייבויותיו, ולא פעל לרכישת חלק מחלקה 83 לטובת מר חריב עלי. טענה זו שנטענה, עומדת בניגוד לעובדה שהערת אזהרה לטובתו של מר חריב עלי, נרשמה כ-6 שנים קודם לכן בלשכת רישום המקרקעין בגין חלקה 83.
• ניתן היה לצפות ממי שטוען כי הוא זכאי להירשם כבעליה של חלק מחלקה 24, שיפעל עוד קודם לכן, מיד עם ביצוע התשלומים, כפי שפעל באשר לחלקה 83 לגביה נרשמה לטובתו הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין, תוך נקיטת כל האמצעים החוקיים העומדים לרשותו בחוק, לצורך השלמת הליך רישום הבעלות במקרקעין על שמו.
• בפועל, רק לאחר הגשת השטרות לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ביום 24.7.2008, הגיש מר חריב עלי את התביעה שכנגד, במסגרתה עתר להשבת הכספים ששולמו לטענתו בגין חלק מחלקה 24.

1. בעניין השיהוי נקבע בעא 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ירושלים , נז (5) 433 (פורסם בנבו, 02.07.2003):

"התנאים להחלת השיהוי בדין האזרחי

14. השתהות בהגשת תביעה אינה, כשלעצמה, שיהוי כמובנו במשפט. שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות נוצר מקום שיש בהשתהות בפנייה לבית-המשפט משום שימוש לא נאות בזכות התביעה הנתונה לתובע ופגיעה בציפייה הלגיטימית של הנתבע שלא להיתבע – שימוש המגיע כדי ניצול לרעה של ההליך השיפוטי (רע"א 4928/92 עזרא נ' המועצה המקומית תל-מונד [11]; D.W. Oughton, J.P. Lowry, R.M. Merkin Limitation of Actions [60], at p. 23). לצורך טענת שיהוי נדרש להוכיח כי בנסיבות המקרה זנח התובע את זכות התביעה העומדת לו, או שבמשך הזמן שינה הנתבע את מצבו לרעה. היו שהוסיפו תנאי חלופי שלישי שעניינו שיהוי שנגרם עקב חוסר תום-לבו של התובע (ע"א 403/63 תמיר נ' שמאלי [12], בעמ' 53; ע"א 410/87 עיזבון המנוחה רבקה ליברמן ז"ל ע"י יורשיה נ' יונגר (להלן – פרשת ליברמן [13]), בעמ' 756-755). הנטל להוכיח את התנאים הנדרשים לקיום שיהוי מוטל על הטוען לכך, קרי הנתבע (ע"א 206/75 סלון 100 בע"מ נ' פנטריסה בע"מ [14]; פרשת ליברמן [13], בעמ' 756; ע"א 167/51 ברסקי נ' סגל [15]; ע"א 118/75 עזבון מחמד שריידי נ' מנסור [16], בעמ' 664; ע"א 554/84 החברה לשכון עממי בע"מ נ' מימון [17], בעמ' 810; ע"א 109/87 חוות מקורה בע"מ נ' חסן [18]; ע"א 5634/90 פינטו נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים [19])." (הדגשות לא במקור ס.ג.א)

1. במקרה דנן חלפו ממועד עסקת המקרקעין נשוא תיק זה (חודש 4/2001) ועד למועד הגשת התביעה שכנגד (16.4.2009) , למעלה מ- 7 שנים, בהן שקט מר חריב עלי על שמריו, זאת מעבר למכתב מיום 18.11.2007.
2. לו היה מעלה מר חריב עלי טענותיו לעניין הבעלות במקרקעין עוד בשנת 2001 או בסמוך לכך, הרי שייתכן וניתן היה למנוע את רישום הבעלות בחלקה 24 על שמו של מר חריב עאטף, ומר חורי סמיר, יכול היה להתגונן בתביעתו, שכן כל עוד לא נסתיימה העסקה ברישום, ניתן היה לפעול בערכאות המתאימות לברור שאלת הבעלות.
3. בפועל, רק לאחר שמר חורי סמיר הגיש את ההמחאות לביצוע במסגרת תיק ההוצאה לפועל, הוגשה התביעה שכנגד, התנהלות העולה כדי חוסר תום לב.
4. לאור האמור לעיל, ואף מעבר לנדרש, הנני קובעת כי ההתנהלות של מר חריב עלי עולה כדי שיהוי, אשר הביא לשינוי לרעה במצבו של מר חורי סמיר, שיהוי המצדיק את דחיית תביעתו של מר חריב עלי כנגד חורי סמיר.

סוף דבר:

1. לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מורה על דחיית התביעה, וכן דחיית התביעה שכנגד.
2. לאור התוצאה אליה הגעתי, אינני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ט חשוון תשע"ו, 11 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.