זוהי תביעה לצו עשה ונזיקית, בגין נזקים נטענים בדירת התובע.

התובע ואשתו בעלי הזכויות בדירה מס' 3 בבית משותף ברחוב דוד המלך 31 הידוע כגוש 15037 חלקה 3 בטבריה (להלן: " דירה א' "), כאשר הנתבעים היו בזמנים הרלוונטיים לתביעה, בעלי הזכויות בדירה מס' 5 מהבית המשותף הנ"ל (להלן: " דירה ב' ").

עיקר טענות התובע

1. טוען התובע כי הינו סובל יחד עם משפחתו מרטיבות ונזילות בדירתו, דירה א', וזאת עקב בעיית איטום ו/או נזילות שמקורן בשיפוצים בדירה ב', היא דירת הנתבעים.
2. מוסיף התובע וטוען כי, על פי ייעוץ הנדסי של מומחה מטעם האגודה לתרבות הדיור בה חברה נציגות הבית המשותף, אשר בדק בתאריך 25.10.2006 את הבעיה, קבע כי הנזילות ובעיית הרטיבות של דירה א' מקורה בדירה ב'.
3. לטענת התובע, על אף פניותיו החוזרות ונשנות אל הנתבעים לתיקון בעיית הרטיבות והנזילות הנ"ל, הן על ידי פגישה בין הצדדים, והן באמצעות פניות בכתב על ידי היועמ"ש של האגודה לתרבות הדיור וכן על ידי בא כוחו, אלא שהנתבעים לא שעו לפניות אלו ולא פעלו לתיקון המפגע.
4. התובע מבקש מבית המשפט לחייב את הנתבעים לתקן המפגע בדירה ב', באופן יסודי עד לסילוקו ומניעת הישנותו. כן עותר התובע מביהמ"ש לחייב את הנתבעים להחזיר את המצב לקדמותו בדירתו, דירה א', ותיקון הנזקים, לרבות תיקוני טיח וצבע.
5. עוד מבקש התובע להטיל על הנתבעים תשלום פיצוי בגין 8 שנים של טרדה, סבל ועוגמת נפש.

עיקר טענות הנתבעים

1. הנתבעים מבקשים להורות על דחיית התביעה על הסף.
2. בכתב ההגנה טענו הנתבעים תחילה כי הליקויים מהם סובלת דירה א' לא נובעים כלל מדירה ב', מה גם שהם לא ערכו שיפוץ בדירה, אם כי פעלו לתיקון ליקויים שהיו בדירה זו עקב ליקויים בגג הבניין.
3. בהמשך, טענו הנתבעים כי פנו לתובע ורעייתו לצורך בחירת בעל מקצוע לתיקון הליקויים הנטענים, וכי הם יישאו בעלות תיקונים אלו, אם כי התובע לא ענה להצעתם בחיוב.
4. לטענת הנתבעים, גרסתו של התובע לפיה הליקויים לא תוקנו אינה נכונה, כאשר עוד בשנת 2010 התקבל דו"ח של חברת הביטוח של המשכנתא הרובצת על דירה ב', לפיו אין נזק וקיים קילוף בלבד על קיר של דירה א'.
5. עוד טוענים הנתבעים כי, דירתם סובלת במרצות השנים מרטיבות ונזילות שמקורן בנזילות בגג הבניין החודרת לחדר הסלון, המטבח המרפסת והאמבטיה, כאשר היה עליהם לתקן את הליקויים בדירתם בשל הנזילות בגג, בין היתר החלפת ריצוף במרפסת הדירה ובחדר האמבטיה. כן טוענים הנתבעים כי בשל הנזקים שנגרמו להם מהליקויים בגג הבניין, החליפו כל צנרת הביוב בדירה, ניקוז האמבטיה, דאגו לזיפות ריצוף והחלפת הקרמיקה.
6. לגישת הנתבעים, טענות התובע כי הם התחמקו מלתקן את הנזקים בידרה א' הינן חסרות בסיס, כאשר הוא זה שסירב משך שנים לקבל הצעתם לתיקון הליקויים.
7. עוד טוענים הנתבעים כי התובע לא צירף לכתב התביעה חוות דעת מומחה מטעמו להוכחת טענותיו, כאשר אין במכתב האגודה לתרבות הדיור להוות תחליף להגשת חוות דעת.
8. הנתבעים מבקשים להורות על דחיית התביעה.

המומחה המוסכם

1. בשל המחלוקת בין הצדדים בעניין הנזק הנטען ומקורו, הסכימו האחרונים על מינויו של מומחה מוסכם מטעמם, המהנדס יוסף סעיד (להלן: "המהנדס"), לצורך בדיקת הדירות וגילוי המקור לנזק הנטען. לאחר ביקור שערך המהנדס ביום 29.12.14 בדירות א' ו – ב', העלה הוא ביום 01.01.15 את ממצאי הבדיקה על הכתב.

ראיות הצדדים

1. מטעם התובע הוגש תצהירו של התובע עצמו. מטעם הנתבעים הוגש תצהיר של הנתבע 2. בישיבת ההוכחות שהתקיימה בפניי נחקרו המצהירים על תצהיריהם. כן העידו בדיון זה הנתבעת 1, והמהנדס באשר לעניין הנזק הנטען ומקורו.

בתום הישיבה הנ"ל סיכמו הצדדים טענותיהם בכתב.

גדר המחלוקת

1. שתי שאלות שבמחלוקת ניצבות בפניי:
2. האם הוכיח התובע כי המקור לנזקים הנטענים הוא בדירה א'?
3. האם פעלו הנתבעים לתיקון המפגע והנזקים הנטענים?

דיון והכרעה

1. האם הוכיח התובע את המקור לנזקים הנטענים?
2. בתצהיר עדותו הראשית חזר התובע על הטענה כי הנזקים הנטענים בדירתו, דירה א', מקורם הן במרפסת והן בחדר המקלחת של דירה ב' (סעיפים 2-4 לתצהיר). על עדותו זו חזר התובע בתשובתו בחקירתו הנגדית (עמ' 5 ש' 10-24 , עמ' 6 ש' 6-12 , עמ' 7 ש' 16-18).
3. מנגד, על אף טענתם של הנתבעים בכתב ההגנה, לפיה הציעו לתובע לתקן את הנזקים הנטענים, אם כי הוא לא הסכים, לכאורה, לכך, אלא שבתצהירו טוען הנתבע 2 כי פעל בהתאם להוראותיו של המהנדס סעיד, אשר כאמור מונה בהסכמת הצדדים לבדיקת מקור הנזק. בתצהירו, מציין הנתבע 2 כי נוכח הסכמתו למתן חוות דעת של סעיד, הרי אין רלוונטיות למחלוקת בין הצדדים (סעיף 3 לתצהירו), משמע, הנתבע 2 מקבל על עצמו את מממצאיו של המהנדס.
4. על אף טענתו של הנתבע 2 בחקירתו הנגדית כי הנזק שנגרם לדירה א' מקורו אינו מדירתו, דירה ב', אלא שהאחרון אישר כי הסכים למינויו של המהנדס לבדיקת הנזקים (עמ' 8 ש' 8 ש' 11-15).
5. אציין כי אמנם התובע לא תמך את טענותיו בדבר הנזקים הנטענים בחוות דעת מומחה מטעמו, והגם שבכתב ההגנה הכחישו תחילה הנתבעים כי הנזקים הנטענים בדירה א' מקורם בדירתם, דירה ב', אלא שמעיון בתצהירי הצדדים עולה כי האחרונים הסכימו על מינוי מומחה מוסכם מטעמם, לצורך בדיקת הנזק ומקורו.
6. כאמור, בהסכמת הצדדים מונה המהנדס סעיד לצורך בדיקת מקור הנזק. את ממצאי בדיקתו העלה המהנדס על הכתב ביום 01.01.15, וזאת לאחר ביקור שערך בדירות א' ו – ב' בתאריך 29.12.14.
7. בממצאי הבדיקה הנ"ל מגיע המהנדס למסקנה כי סימני הרטיבות בתקרת חדר האמבטיה של דירה א' מקורה בחדר השירותים של דירה ב', אם כי לטענתו הנתבע 2 תיקן את הצנרת שנזלה ברצפת השירותים, והמפגע הוסר. כן מציין המהנדס כי קיימת חדירת מים באחד החדרים של דירה א', הנמצאת מתחת למרפסת של דירה ב', וזאת כתוצאה מסדק קטן הנמצא בין בניין ב' למרפסת החדשה. קובע המהנדס כי יש לתקן סדק זה, בדרך עליה הצביע בממצאיו, אלא שלטענתו, הנתבע 2 טען בפניו כי סדק זה תוקן על פי הוראותיו של המהנדס מטעם האגודה לתרבות הדיור (להלן: "מיסיאן").
8. במסקנותיו קובע המהנדס כי על הנתבעים לתקן תקרת השירותים של התובע, על ידי תיקון טיח וצביעה, וכן קילוף צבע בחדר שינה וצביעתו מחדש.
9. ניסיונו של הנתבע 2 לשייך את הנזק בדירה א' לפגם כזה או אחר בגג הבניין (עמ' 9 ש' 31-32) לא עלה יפה, ובהעדר עדות מומחה ו/או חוות דעת בעניין, עניין זה נשאר טיעון בעלמא, וללא ביסוס. בעניין זה השיב הנתבע 2 כלהלן:

"ש:הצילום מאיפה?

ת: הצילום זה מהמקלחת שלה, אבל זה שייך לגג המשותף שממנו הבעיה.

ש: האם יש לך כלים כמהנדס להגדיר איפה הבעיה?

ת: שיבוא יוסף סעיד ויגיד. אין לי השכלה של מהנדס". (עמ' 10 ש' 1-4).

1. בנוסף, העיד בפניי המהנדס אותו ממצאי חוות דעתו. בתשובתו לשאלת ב"כ התובע אישר המהנדס כי הנזק בדירה א' מקורו בדירה ב'.

"ש:אתה קבעת שהנזק בדירה מלמטה כתוצאה מהנזק בדירה למעלה.

ת: כן. פה לא מדובר על בניין הרוס, מדובר על כתם של מים בקיר. אני מתפלא שאנחנו צריכים להגיע לדבר כזה בבית המשפט.

ש: לגבי המקום השני, המקום השני זה התפר, אתה כותב "קיימת חדירת מים לחדר.." אתה מאשר.

ת: כן.

ש: הבעיה למעלה זה התפר, הבעיה היא מדירת הנתבעים, האם אתה מאשר זאת.

ת:כן..." (עמ' 17 ש' 14-26).

1. לא זו אף או, לשאלת ב"כ הנתבעים בדבר מקור הנזק השיב המהנדס:

"ש: לא בהכרח מקור הנזק הוא דירת הנתבעים.

ת: בקטע הזה כן. בקטע של הקיר". (עמ' 21 ש' 3-4)

1. מכאן, לאור עדויות הצדדים, ממצאי המומחה וחקירותיהם בפניי, עלה בידי התובע להוכיח כי שני מוקדי הנזק בדירתו, מקורם בדירה ב', אשר הייתה בזמנים הרלוונטיים דירת הנתבעים.
2. האם פעלו הנתבעים לתיקון הגורם לנזקים?
3. בתצהיר עדותו הראשית טוען התובע כי הנתבעים לא פעלו לתקן את המפגעים בדירה ב' אשר גרמו לנזקים בדירתם (סעיף 5 לתצהירו). מנגד, טוענים הנתבעים כי פעלו בהתאם למסקנותיו של המהנדס ותיקנו את הנזקים (סעיפים 7 ו 8 לתצהיר).
4. משנשאל התובע בחקירתו הנגדית באם הנתבעים פעלו לתיקון הנזק בדירה א' השיב בחיוב, אם כי טען כי לא נעשתה עבודה יסודית, ונמסר לו כי הנזק יחזור על עצמו, ככל ולא יבוצע תיקון בדירה ב' (עמ' 6 ש' 26-30 , עמ' 7 ש' 21-32).
5. מנגד, נחקר הנתבע 2 בדבר טענתו לתיקון הנזקים. אמנם בתשובותיו מסר האחרון כי אנשי מקצוע עשו תיקונים של הגורמים לנזק, אם כי מלבד שתיים מהקבלות אליהם הפנה - (נספחים א' ו- ב' בנ/1), המצביעות על ביצוע עבודת צבע, אותם לא הכחיש התובע - הפנה הנתבע 2 לקבלות נוספות, של אנשי מקצוע אשר לטענתו ביצעו תיקונים של הנזק (נספחים ג' ו- ד' מנ/1), אם כי עיון בקבלות הנ"ל מעלה כי אלו נערכו בשנת 2013, טרם בדיקת הדירה על ידי המהנדס ומתן ממצאיו, ובכך אין הן רלוונטיות לענייננו. תשובותיו של הנתבע 2 בחקירתו הנגדית (עמ' 9 ש' 9-16) יש בהם לחזק עניין זה.
6. בנוסף, משנשאל הנתבע 2 על הנזק שמופיע בתמונה ת/1 - תמונה אשר צולמה בשנת 2016, היינו לאחר מועד ביקור אנשי המקצוע, להם טען הנתבע 2 כי תיקנו את הנזק בה מופיע נזק בקיר– אישר האחרון כי תמונה זו הינה מחדר המקלחת של התובע. תמונה בה רואים עדיין קיומו של הנזק במקלחת.
7. לא זו אף זו, בתשובותיו בחקירתו הנגדית שלל הנתבע 2 את מסקנתו של המהנדס, לפיה תיקן הוא את הסדק בדירה ב' הגורם לנזילות מים אל דירה א', בהתאם להוראותיו של מיסיאן, יועץ האגודה לתרבות הדיור, בטענה כי אינו מכיר אדם בשם זה.

"ש: המהנדס יוסף סעיד בחוות דעתו כותב מר אלבו טוען שתיקן לפי הוראותיו של המהנדס אשות מיסיין.

ת: מי זה המהנדס אשות מיסיין.

ש: זה מה שמופיע בחוות הדעת, אתה מכחיש שאמרת את זה.

ת: לא זכור לי דבר כזה.

ש: האם אתה תיקנת את התפר?

ת: הבאתי איש מקצוע בזמנו, הוא פתח שם.

ש: מתי.

ת: 12 שנה, משהו כזה. יש לי גם תמונות. אותו קבלן שעשה את העבודה הוא כבר לא קבלן, אני לא יכול להביא אותו לפה. זה כן סודר" (עמ' 11 ש, 6-15).

ובהמשך;

" ש:האם תיקנת את התפר, אמרת לפני 12 שנה, אתה אומר לפני 10 שנים?

ת: כן.

ש: יש לך אישור, אסמכתא על משהו?

ת: הייתה לי קבלה, נעלמה לי, הקבלן פשט רגל, ניגשתי אליו וביקשתי אבל אין לו" (עמ' 11 ש' 23-26).

1. מכאן, טענתו של הנתבע 2 לפיה פעל לתיקון המפגעים שגרמו לנזק, נשארה טענה בעלמא.
2. אדגיש כי מלבד תשובותיו של הנתבע 2 לפיה פעל לתיקון הנזקים באמצעות אנשי מקצוע, לא דאג להביא מי מהם למתן עדות בעניין זה, במיוחד וזהותם של האחרונים ידועה לו. אי העדתם של עדים אלו פועל לחובתם של הנתבעים.
3. לא זו אף זו, בתשובותיו מאשר הנתבע 2 כי פנה אל התובע והציע לתקן את הנזק, וכי קיבל אחריות על הנזקים לבית התובע. כאמור, טענתו של האחרון לפיה הבין לאחר מכן כי בעיית הנזילות והרטיבות מקורה בגג הבניין ולא מדירה ב', הינה טענה סתמית שלא גובתה בכל ראיה.
4. אף מעדותו החוזרת של התובע על ידי ב"כ הנתבעים, חוזר האחרון ומשיב כי מוקדי הנזקים, הן מתחת למקלחת והן מתחת למרפסת של דירה ב', עדיין קיימים (עמ' 14 ש' 9-30).
5. בנוסף לכל האמור לעיל, אומר כי על אף תשובתו של המהנדס סעיד לפיה הנזק בחדר האמבטיה תוקן (עמ' 17 ש' 11-13), אלא שתשובתו המאוחרת לאחר הצגת תמונה ת/1 בפניו - ממנה עולה קיומו של הנזק בחדר האמבטיה (עמ' 20 ש' 1-12) – יש בה ללמד כי הנתבעים לא ביצעו את התיקון הנדרש, לצורך הסרת המפגע בחדר האמבטיה והישנות הנזק.
6. משביקש לחדד עניין זה ב"כ הנתבעים בחקירתו הנגדית, השיב המהנדס כלהלן:

"ש: לגבי הנזק השני, יש נזק שני במקלחת של בית התובע. במידה ולפי חוות הדעת היה צריך לעשות שם קילוף וצביעה של הקיר.

ת: כן.

ש: אותה פעולה נעשתה על ידי איש מקצוע, האם במידה ואכן הפעולה נעשתה ואנחנו רואים את התמונות כפי שמציג ב"כ התובע, איזה פעולה נוספת, בהנחה והאשם בדירת הנתבעים, יכולה או הייתה צריכה להיעשות כדי למנוע את המצב והאם אין סיכוי שהגשמים היום או עתידיים לא גרמו לדבר הזה.

ת: עכשיו אין מצב שהגשמים עשו את זה. זה סימן שהתיקון לא עלה יפה. צריך להרים את הריצוף, לנקות את החול, לעשות איטום על ידי סיקה בשלוש שכבות, אחר כך לבדוק אם הצנרת לא נוזלת, להחזיר את הריצוף ואז אני מאמין שלא יהיה יותר." (עמ' 21 ש' 5-14)

1. אף שביקש המהנדס לומר כי הנתבעים פעלו לתיקון הבעיה במרפסת (עמ' 17 ש' 26-29), אלא שטענתו כי תיקון זה בוצע לכאורה על ידי הנתבעים, לא גובתה בכל אסמכתא ו/או תמונות מהן עולה כי הנתבעים פעלו לביצוע התיקון. המהנדס השיב בעניין זה:

"ש: מתי הנתבע תיקן את התפר?

ת: לא נכחתי ולא ראיתי מתי." (עמ' 18 ש' 26-27)

1. טרם סיום אומר כי הנתבעים העלו טענה לפיה כחלק מפתרון הבעיה במרפסת, פעלו להקמת פרגולה. בעניין זה השיב התובע כי אף קיומה של פרגולה במרפסת הנ"ל לא הביא למניעת הנזק (עמ' 6 ש' 15-25 , עמ' 7 ש' 8-15). בנוסף, תשובתו של המהנדס, לפיה אף התקנתה של פרגולה למרפסת, לא הביא לפתרון הבעיה של הנזילה והרטיבות (עמ' 18 ש' 16-23) יש בה לחזק המסקנה לפיה לא בוצע תיקון כנדרש במרפסת.
2. מכאן עולה המסקנה כי הנתבעים לא פעלו לתיקון הגורם לנזק בדירת התובע, היינו דירה א'.

סיכום ומסקנות

1. לאור כל האמור לעיל, הוכח בפניי כי הנזקים בדירה א', היא דירת התובע, מקורם בדירה ב', הדירה אשר בזמנים הרלוונטיים הייתה בבעלות הנתבעים.

כן הוכח כי הנתבעים לא פעלו לתיקון המפגעים בדירה ב', שהינם הגורם לנזקים בדירה א', וכן לא פעלו לתיקון הנזק שגרמו מפגעים אלו בדירה א'.

סוף דבר

1. אשר על כן, לאור כל הנימוקים לעיל, התביעה מתקבלת, ואני מורה כלהלן:
2. על הנתבעים לפעול, תוך 60 יום מהיום, לתיקון המפגעים בדירה ב'.
3. על הנתבעים לבצע, תוך 60 יום מהיום, תיקון הנזקים שנגרמו בדירה א' כתוצאה מהמפגעים הנ"ל.

תיקון המפגעים והנזקים כאמור לעיל, יהיה בהתאם להוראותיו של המהנדס סעיד, כעולה במסמך ת/1.

1. אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע, הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 6,000 ₪,

המזכירות תשלח העתק לצדדים.

ניתן היום, ח' אב תשע"ו, 12 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.