לפני: הרשמת אפרת קוקה

החלטה

1. לפני בקשת התובע לתיקון כתב התביעה, בדרך של הוספת סעד שעניינו תשלום פיצויי פיטורים בגין סיום העסקתו של התובע בנתבעת.

2. ככל העולה מהבקשה, התובע התפטר מעבודתו בנתבעת במהלך חודש דצמבר 2012, לפי הנטען, בשל הרעה מוחשית בתנאי עבודתו. תביעתו המקורית של התובע לתשלום שכר עבודה הוגשה עוד בחודש יולי 2012. משכך טוען התובע, כי לא היה בידו לכלול במסגרת כתב התביעה המקורי את רכיב פיצויי הפיצורים שהזכאות לקבלתו נולדה לטענתו רק בחודש דצמבר 2012.

3. הנתבעת התנגדה לבקשה, תוך שטענה כי הבקשה הוגשה באיחור - לאחר הגשת כתב ההגנה בתיק – וכי מתבקשת במסגרתה הוספת עילה השונה במהותה מהעילה המקורית שנתבעה בכתב התביעה, באופן שיגרום לטעמה להארכת הדיון ולסרבולו. הנתבעת הוסיפה, כי ככל שתתקבל הבקשה, מבוקש לחייב את התובע בהוצאותיה.

4. לאחר עיון בבקשה ובתגובה, אני סבורה שדינה להתקבל, מטעמים אלה:

ככל העולה מהבקשה, עילת התביעה לתשלום פיצויי פיטורים נולדה לכאורה במועד מאוחר להגשת התביעה המקורית, באופן שלא אפשר לתובע לכלול עילה זו במסגרתה. טענותיו של התובע בעניין זה לא הוכחשו על ידי הנתבעת בתגובתה. במצב דברים זה, מן הראוי ומן הנכון לברר את כלל המחלוקות בין הצדדים להליך זה בכרך אחד, ולא לדחות את הבקשה באופן שעלול לגרום לכפל התדיינות בעניינם של אותם צדדים ובגין תקופת עבודה אחת.

5. לאור האמור, הבקשה לתיקון כתב התביעה מתקבלת. הנתבעת רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן בתוך 30 יום.

המזכירות תקבע את התיק לגישור במועד החל לאחר המועד להגשת כתב ההגנה המתוקן בהליך זה.

6. מאחר שעל פני הדברים, עילת התביעה בגינה מבוקש תיקון כתב התביעה נולדה במועד החל לאחר הגשת התביעה המקורית ואף לאחר הגשת כתב ההגנה בהליך זה, לא יפסקו בשלב זה הוצאות הבקשה, אולם הצדדים יהיו רשאים לשוב ולטעון לעניין ההוצאות במסגרת ישיבת ההוכחות בהליך, וככל הנדרש.

ניתנה היום, ט' שבט תשע"ג, (20 ינואר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.