טוען...

פס"ד

שלהבת קמיר-וייס30/04/2013

בפני כב' השופטת שלהבת קמיר-וייס

התובעת

עמותת הסתדרות המזרחי הפועל המזרחי

נגד

הנתבעת

עמותת מוסדות שיח ידידיה

<#2#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת בעת עו"ד פשדצקי
מר ג'רמי קורניץ – נציג התובעת

ב"כ המשיבה עו"ד שמאמה ועו"ד פטר

הרב קליימן ראש הישיבה

מר ישראל אבריצר – מנכ"ל הנתבעת

פרוטוקול

חדר האוכל נמצא במבנה המסומן במרקר כתום – מתחת לבית המדרש, בתוך בניין מס' 7.

הסימון איקס במרקר ורוד מהוה את שטחו של עמית.

עו"ד שמאמה:

בתוך הפנימייה אנו עושים שימוש ב- 36 חדרים שתי קומות.

הבניין הקיצוני האזור שמסומן במרקר כתום הוא אינו בשימוש.

והאיזור שמסומן במרקר ורוד – בשימוש המשיבה לא כולל המבוא.

עו"ד פשדצקי:

לטענתנו כל השטח שמסומן עד לקו המקוקו על המפה בצבע אדום מוחזק על ידי המשיבה.

אנו בהסכמה מגישים את המפה לבית המשפט.

אנו התחייבנו למסור את חדר האוכל לעמית.

המאבק הזה הוא מאבק שהיה בפני בית המשפט. אנחנו ניהלנו משפט נגד ישיבה הטכנולוגית שהפסיקה לתפקד. במסגרת מאבק שלנו עם הישיבה התחיל להתנהל מו"מ עם הישיבה הטכנולוגית.

כדי לממן ואנחנו הסכמנו לשלם להם תשלומים מסוימים כדי שיוותרו על הזכויות שהם טענו שיש להם. המזרחי העולמי הוא לא גוף עתיר כסף, לנו אין כסף. אנחנו חיפשנו אפשרות לממן את העסקה עם הישיבה הטכנולוגית והיינו צריכים לשלם תשלומים גבוהים מאוד למינהל עבור דמי חכירה שלא שולמו לו עלי די הישיבה הטכנולוגית. שילמנו בערך מיליון שקל למינהל.

מה שעשינו הגענו להסכם עם הישיבה הטכנולוגית, הסכם מקביל עם עמית, עמית הוא גוף חינוכי שהוא קרוב אלינו, הגענו להסכם שעל פיו השכרנו להם 25 שנים את מחצית השטח בתמורה לכספים שקיבלנו מהם שבעזרתם אנו אמורים לממן את ההסדר עם הישיבה הטכנולוגית ולהחזיר לנו הוצאות שמגיעות לנו.

במסגרת ההסכם שלנו עם עמית אנו העברנו להם פחות או יותר בגדול מחצית השטח, בערך עד הקו המקוקו, חדר האוכל הוא בתוך השטח שלהם, התחייבנו לתת להם את חדר האוכל, חלק גדול מהתשלומים שאנו אמורים לקבל מעוכבים עד לאותו רגע שניתן להם את חדר האוכל ועמית לא יכולה להשתתף בחדר האוכל כברצונה.

חדר האוכל זה מטבח ל – 500 תלמידים, יש פה 350 – 400 מטר ויש בו מטבח, תנורים והכל.

עו"ד שמאמה:

בהחלט אנו ישיבה ואין לנו עניין בהליכים משפטיים, אנו מוציאים את עצמנו נגררים להליכים משפטיים. אנחנו לא פתחנו אף הליך ולא הגשנו אף בקשה, מרבית הבקשות שלנו זה דיוניות.

על כל פנים יש לנו רצון כנה למצוא פתרון אמיתי וניסינו.

מה שקורה הישיבה לא יכולה לתפקד בלי חדר אוכל ומטבח. זו המציאות.

עלויות הכשרה הן עלויות יקרות. אם רוצים להעתיק את חדר האוכל למתחם אחר, אנו מוכנים לשאת בעלויות האלה, אבל המשמעות היא שמבחינה כלכלית כדי שהעסקה הזאת תהיה אפשרית אנו צריכים תקופת שהות מספיקה. הפתרון צריך להיות כלכלי ואפשרי.

עו"ד פשצדקי:

הם חייבים לפנות את חדר האוכל. עמית הסכימה שאם יהיה פסק דין אז לתת לנו את החלק השני של הכסף, לתת לנו את זה כבר עכשיו אם יינתן פסק דין של המטבח לפינוי של 3 חודשים.

אנחנו כבר בסוף שנה, במילא עוד 3 חודשים יוצאים לחודש, יש להם שלושה חודשים לפנות את המטבח, יש להם 4.5 חודשים לבנות מטבח אחר.

אנו אמרנו שאת חדר האוכל חייבים, אני מוכן למרות שלטעמי השירות שלהם שם היא לא מוסרית...

אני חייב שהם יפנו כמה שיותר מהר את חדר האוכל אני מוכן להגיע איתם להסכם שכירות לעוד שנה וחצי מהיום, אני הצעתי שיקחו שמאי של ביהמ"ש ובדמי השכירות הראויים שהוא יקבע לגבי השטח שהם ישבו והם ישבו, נוריד חמישים אחוז.

אני לא אבקש אגורה עד יום 1.9.12 אותו פרק זמן שישבו בלי רשותנו.

מיום 1.9.12 מגיע דמי שכירות ראויים על חצי מתחם פלוס חדר האוכל.

באי כוח הצדדים:

הגענו להסכמה לפיה לסילוק סופי ומוחלט של כל תביעות הצדדים האחד כנגד רעהו, הן בתובענה דנן והן בתיקים אזרחיים – 52351-09-12; 40193-09-12; 1159-11-12; וכל תביעה אחרת הקשורה בין צדדים אלו, יפעלו הצדדים כדלקמן:

א. חדר האוכל ושתי הדירות נשוא התובענה דנן יפונו על ידי הנתבעת מכל אדם וחפץ וזאת עד ליום 23.07.13, ט"ז אב, תשע"ג שעה 16.00.

ב. הנתבעת תפנה את כל יתרת "מתחם כפר אברהם" אשר סומן בקו מקוקו אדום על גבי המפה אשר הוגשה על ידי הצדדים ומצויה בתיק בית המשפט, וזאת עד ליום 30.03.15 ו' ניסן תשע"ה.

מוסכם כי ביחס לבניין המוגדר בניין 2, הרי שקיים סטטוס קוו ודהיינו, אחזקות הנתבעת בבניין 2, יהיו כפי שהן במצבן כיום ויפונו במועד הפינוי המוסכם, ודהיינו, עד ליום 30.03.15 – ו' ניסן תשע"ה, מכל אדם וחפץ.

ג. הנתבעת תישא בתשלום דמי שימוש החל מיום 01.01.13 ועד ליום 30.03.15 בהתאם לסכום אשר יקבע להלן על ידי בית המשפט, לאחר שישמע בקצרה טיעוני הצדדים, בין סך של 150,000 ₪ לסך של 200,000 ₪ לשנה.

מוסכם כי דמי השימוש ישולמו באמצעות המחאות אשר יומצאו לבא כוח התובעת תוך 14 יום מהיום בגין השנה הקרובה. דמי השימוש השנתיים אשר יקבעו על ידי ביהמ"ש ישולמו באמצעות שנים-עשר המחאות, החל מיום 20.05.13, ומדי 20 לכל חודש שלאחריו.

ד. כמו כן הוסכם כי בבניין המסומן בניין מס' 1, יוותר חדר הלשכה של כבוד הרב סלומון.

ה. מוסכם כי הנתבעת תהא רשאית, כפוף למתן הודעה בכתב ומראש של 60 יום לפנות את מתחם כפר אברהם, פינוי המוקדם לתאריך הפינוי עליו הסכימו הצדדים, ואזי יהיה עליה לשלם עד למועד הפינוי החדש אשר יודע על ידיה בכתב לתובעת.

ו. מוסכם כי לתובעת לא תהיה כל טענה כספית כנגד הנתבעת, למעט לתשלום דמי השימוש אשר יקבעו על ידי בית המשפט בסעיף ג' לעיל, והתובעת עותרת בזאת למחיקת התובענות הכספיות אשר הוגשו על ידיה כנגד הנתבעת, כמפורט ברישא להסכמת הצדדים. כמו כן עותרת התובעת להחזר האגרה במלואה בכל התובענות לרבות התביעה דנן.

ז. הצדדים מוותרים בזאת על כל טענה ו/או תביעה האחד כלפי רעהו, למעט ביחס לדמי השכירות המוסכמים ולרבות טענות כלפי עובדי הנתבעת ו/או חברי וועד של הנתבעת או מי מטעם הנתבעת, ו/או מי מטעם התובעת.

ח. מוסכם כי יתרת חוב העבר מיום 01.01.13 ועד ליום 30.04.13 תשולם על ידי הנתבעת לתובעת בארבעה תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 01.06.13 ומדי 01 לכל חודש שלאחריו.

ט. מוסכם בין הצדדים כי למעט תשלום דמי השכירות התובעת לא תהיה זכאית לקבל מהנתבעת תשלומים נוספים. מובהר כי התובעת תישא בתשלום דמי החכירה למנהל מקרקעי ישראל. עוד מובהר, כי הנתבעת תישא בהוצאות שוטפות של המקום, מבלי לגרוע בתשלומי חשמל, גז, ארנונה וכו'.

י. מוסכם כי האחריות על אחזקת המקום במצבו כפי שהוא היום מוטלת על הנתבעת וכי הנתבעת תדאג תוך 30 יום להמצאת פוליסת ביטוח צד ג', שריפות וכו' לידי התובעת.

יא. מוסכם בין הצדדים כי בגין כל יום של איחור בפינוי חדר האוכל ו/או פינוי מתחם כפר אברהם תשלם הנתבעת לתובעת סך שלך 1,500 ₪ עבור כל יום, וזאת מבלי לפגוע בכל סעד אחר העומד לזכותה.

מוסכם כי איחור של עד 3 ימים לא יחשב כאיחור.

יב. מבקשים ליתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה.

באי כוח הצדדים:

בהתאם להסכם הפשרה אשר הגענו אליו, אנו מסמיכים את ביהמ"ש לפסוק לפשרה על פי סעיף 79א, ביחס לרכיב דמי השימוש הראויים שעל הנתבעת לשלם, כאשר מוסכם כי הסכום אשר יפסק ינוע בין 150,000 ל – 200,000 ₪.

עו"ד פשצדקי:

ביחס לרכיב דמי השימוש – הסיכום דהיום כולל ויתור על 4 חודשים, ספטמבר, אוקטובר, נובמבר ודצמבר.

ב – אנחנו צירפנו לתיק שתי חוות דעת שמהן עולה שדמי השימוש הראויים בגין השטח שמוחזק על ידי הנתבעת מסתכם בערך ב- 80 אלף שקל לחודש, עד לפינוי המטבח, ולאחר מכן הוא יהיה בערך שישים אלף שקל לחודש. מבחינה זו עשיתי טעות טקטית מכיון שהתחלנו את הדיון עם סכום שאני קיבלתי כמחיר אחרון לשיחות עם חברתי, והתחלתי איתו היום. אבל הוא לא ריאלי.

אנו מדברים על שטח שראוי לבית ספר של 500 תלמידים, זה מה שהמקום הזה אמור לשמש. העובדה שהם משתמשים בו למספר כזה קטן של תלמידים הוא בסופו של דבר פועל יוצא של כפייה שנעשתה כנגדנו. אני כעת לא נכנס... אנחנו סיימנו, אבל אנחנו פה הועמדנו במצב שנעשה בניגוד לדעתנו.

שהם נכנסו למקום ואני צירפתי את החומר הם ידעו שאנחנו מתנגדים. זה לא מצב שמישהו נכנס ונחתה עליו דרישה. כל הדברים הללו היו צפויים מראש.

אני מבקש לפסוק סכום של 200,000 ₪.

עו"ד שמאמה:

גם אנחנו פתחנו את הצעת הפשרה בסכום הגבוה ביותר שהצלחנו לאלץ את העמותה להסכים לו, לצורך פשרה. אנו מדברים על שטח שנמסר לנו במצב מוזנח לחלוטין. גם היום אחרי שיפוצים עדיין יש עוד השקעה רבה שצריך להשקיע במקום. הושקעו מאות אלפי שקלים רק בכניסה, והכל נעשה תוך הסתמכות על הסיכום עם הרב סלומון שפעל שם למעלה מחמישים שנה בהסכמה ובידיעה ובהרשאה מפורשת של המזרחי, אנו נזכיר שזה לא הכניסה הראשונה של שיח ידידה לאותו מתחם כעשר שנים או שמונה שנים קודם לכן בשנת 2004, בהסכמה ובידיעה של המזרחי, נכנסה עמותת שיח ידידה באותו נוהל כמו היום למתחם ולא נדרשו ממנה דמי שכירות דאז.

לכן, ההסתמכות היתה הסתמכות כנה. אנו נזכיר שלישיבת עמית שמקבלת כפול פי שתיים ממה ששיח ידידה, נמכר הנכס ל- 25 שנה לארבעה מיליון שקל.

אנו מדברים על עמותה, זה לא עסק פרטי של אף אחד, גם השטחים שאנו מדברים עליהם זה לא עסק פרטי של מזרחי, הם קיבלו מהמינהל ללא מכרז, ושיח ידידה היא פועלת שם כישיבה, וזה שהיום המזרחי העולמי הבינו שהם יכולים לעשות עסק גדול על השטח, לא צריך לעשות על הגב של שיח ידידה. גבי הטענה שכביכול ידענו לא ידענו, מזרחי עולמי ניסתה למנוע את הכניסה של שיח ידידה לפני הכניסה, וביהמ"ש פסק שלסלומון יש זכויות בקרקע, והעמדה של מזרחי העולמי כביכול... כך שהכניסה של שיח ידידה נעשתה ברשות בידיעה של כולם תוך הסתמכות ברורה.

200,000 שקלים זה המון כסף לישיבה, צריכים לפרוע חובות עבר, שולמו כספים.

<#3#>

פסק דין

1. בית המשפט מברך את הצדדים על גיבוש הסכם הפשרה כמפורט לעיל.

ניתן להסכמת הצדדים כמפורט לעיל תוקף של פסק דין.

2. לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים בדבר דמי השימוש הראויים ושקלתי את הדברים, הנני קובעת, כי דמי השימוש הראויים יעמדו על סך 170,000 לשנה.

3. בהתאם להסכמת הצדדים, הנני מורה על מחיקת התובענות המפורטות להלן:

52351-09-12; 40193-09-12; 1159-11-12.

4. הנני מורה על החזר אגרה הן בתובענה דנן והן בתובענות בתיקים המפורטים להלן:

52351-09-12; 40193-09-12; 1159-11-12.

המזכירות תדאג הן להחזר אגרה, והן לסגירת התיקים המפורטים בסעיף 2 לעיל.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ' אייר תשע"ג, 2013-04-30 במעמד הנוכחים.

שלהבת קמיר-וייס, שופטת

הוקלד על ידי ליאת בן-מויאל

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
03/12/2012 החלטה על בקשה של תובע 1 כללית, לרבות הודעה בקשה למסירת מסמך לשם העמדתו לבדיקה גרפולוגית 03/12/12 שלהבת קמיר-וייס צפייה
17/12/2012 הוראה לבא כוח נתבעים להגיש תגובה שלהבת קמיר-וייס צפייה
29/12/2012 החלטה על בקשה של תובע 1 הגשת חומר נוסף - כתב תשובה/ תצהיר תשובה/ אסמכתא 29/12/12 שלהבת קמיר-וייס צפייה
30/04/2013 פס"ד שלהבת קמיר-וייס צפייה
30/04/2013 פס"ד שלהבת קמיר-וייס צפייה