1. בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית לפי ס' 18-19 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 (להלן: "החוק").
2. הטענה המרכזית בתובענה דנא הנה כי המשיבה הטעתה את ציבור צרכניה בכך שהסימון על גבי מוצריה הידועים כ-"ממרח סלומון" ו/או "סלט טונה" ו/או "נתחי טונה בנגיעות שמן זית ועשבי תיבול" (להלן: המוצרים") אינו עומד בדרישות הקבועות בצו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ"ג- 1993, בת"י 1145 (סימון ואריזה של מוצרי מזון), בתקנות בריאות הציבור (סימון תזונתי), התשנ"ג- 1993 ובחוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981, שעה שרשימת הרכיבים וערכם התזונתיים סומנו באותיות קטנטנות (ולא בגודל 1.5 מילימטרים, כפי המתחייב) ואף לא סומנו בטבלה, כפי הנדרש.

1. כן נטען ,כי מתן גילוי נאות בתוויות המוצרים, לרבות הרכיבים והערכים בתזונתיים בגודל הקבוע בתקן, הינו פרט מהותי במסגרת השיקולים הצרכניים ומגלם לפיכך את השמירה על האוטונומיה הצרכנית.
2. המבקשת עתרה בתביעתה ובבקשה לאישור התובענה כייצוגית להענקת הסעדים הבאים: מתן צו הצהרתי, לפיו המשיבה פעלה בניגוד לדין, מתן צו עשה המורה על תיקון האריזות, כך שאלו יסומנו כנדרש, וכן מתן פיצוי כספי בגין הפגיעה באוטונומיה.
3. טרם הוגשה תגובת המשיבה לבקשה לאישור תובענה כייצוגית, הושג בין הצדדים הסדר הפשרה בו עסקינן. הסדר הפשרה פורסם כדין, בהתאם להחלטות מימים 13/3/13, 17/3/13 ועל פי הוראות ס' 18(ג) לחוק. לא התקבלו כל בקשות להחרגה מהקבוצה המייצגת ו/או התנגדויות. ביום 25/6/13 נתקבלה עמדתו של ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, לפיה איננו מתנגד להסדר הפשרה אליו הגיעו הצדדים, תוך שהובהר כי על האריזה לעמוד בכל הוראות הדין והתקנים הרלוונטיים וכן צוין, כי לגישתו, ראוי כי האריזות החדשות (ראו פירוט להלן) יוצגו בפני בית המשפט על מנת שעמידתן בכל הוראות הדין והתקנים הרלוונטיים תוכל להתברר.

1. לאור כל האמור, הגישו הצדדים ביום 11/7/13 בקשה משותפת לאשר את הסדר הפשרה ולתת לו תוקף של פסק דין.
2. על בית המשפט המאשר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית להשתכנע כי "ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה.... וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין" (ס' 19(א) לחוק). הואיל ובמקרה דנן, טרם אושרה התובענה כייצוגית, על בית המשפט להשתכנע כי "קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה" (שם).
3. סעיף 19(ג) לחוק, מוסיף וקובע, כי החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה אם לאו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה, את עילות התובענה, את השאלות המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים ואת עיקרי הסדר הפשרה. על בית המשפט להתייחס בהחלטתו, בין היתר, לפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה, להתנגדויות שהוגשו וההכרעה בהן, לשלב שבו נמצא ההליך, לחוות דעת הבודק, לסיכונים ולסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה, ולעילות ולסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר. להלן ייבחן הסדר הפשרה המוצע על פי אמות מידה אלה;
4. חברי הקבוצה הם כל הצרכנים שרכשו את המוצרים או מי מהם מחודש יולי 2005 ועד למועד מתן פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה.
5. עילות התובענה עליהן התבססה הבקשה הן הפרת חובה חקוקה מכוח סעיף 63 לפקודת הנזיקין, וכן עילת הטעייה מכוח חוק הגננת הצרכן, התשמ"א- 1981.
6. השאלת המהותית של עובדה ומשפט המשותפת לכלל חברי הקבוצה היא האם הפרה המשיבה את הוראות הדין הרלוונטיות, באופן סימונה את הרכיבים וערכם התזונתי של המוצרים.
7. הסעדים שנתבעו בבקשת האישור הם, כאמור, צו הצהרתי על כך שהמשיבה נהגה שלא כדין, צו עשה לתיקון האריזות כנדרש, וסעד כספי העומד על 10,000,000 ₪.
8. עיקרי הסדר הפשרה שנקבעו, זאת מבלי להודות בטענות המבקשת, הם כדלקמן:

א. המשיבה מודיעה כי כיום היא עושה שימוש באריזות שונות מאלו שתוארו בתביעה, אשר מקיימות את דרישות התקנים הרלוונטיים לסימון מזון והוראות הדין.

ב. לא יאוחר מתקופה של 6 חודשים מהמועד הקובע כהגדרתו בהסדר הפשרה, מבלי להודות בכל חבות ו/או אחריות ו/או הפרה, כמחווה של רצון טוב ולפנים משורת הדין תעניק הנתבעת תרומה של מוצרים המיוצרים ו/או משווקים על ידי הנתבעת בישראל בשווי של 100,000 ₪ במונחי מחיר לצרכן בהתאם למחירון מקובל ברשתות הגדולות, לעמותות שמטרתן סעד ותרומת מזון לנזקקים מכלל האוכלוסייה (ואשר מוכרות לרשויות הרווחה), על פי החלוקה הבאה: מפעילי חסד יד ביד- 50,000 ₪; בית מעשים טובים- 25,000 ₪; פיתחון לב 25,000 ₪.

ג. במסגרת הסדר הפשרה תשלם הנתבעת (המשיבה) לתובעת (למבקשת) גמול בסך 5,000 ₪ ולבאי כוחה שכר טרחה בסך של 35,000 ₪, בצירוף מע"מ כדין.

ד. היה ויבוטל הסדר הפשרה או לא יתקיימו התנאים המתלים בהתאם לתנאים האמורים בו, כי אז יתבטל ויפקע הסדר הפשרה אוטומטית ומאליו גם פסק הדין הנותן לו תוקף, תפקע "ייצוגיות" התביעה, ויראו את הסדר הפשרה וכל ההסכמות, התוצאות והאישורים שנבעו ממנו- כאילו לא היו (והכל כאמור בהסדר הפשרה).

1. במסגרת הודעתם של הצדדים מיום 11/7/13, צורפו העתקי האריזות החדשות של המוצרים נשוא התובענה, לצד העתקי האריזות הישנות, המדגימות את השינוי שנערך בהם, המקובל על הצדדים, ונראה כי עומד באמות המידה שהתווה הדין.
2. נראה בנסיבות העניין, כי בהסדר הפשרה תואם את מטרות החוק, הוא משקלל את הסיכויים והסיכונים בהם נושאים הצדדים בניהולו של ההליך וכי בנסיבות העניין ההסדר הוא אכן סביר והוגן.
3. מבלי לקבוע מסמרות, נראה לכאורה כי סיכויי התביעה ברמה העקרונית היו טובים וכי מדובר בתובענה ראויה שנועדה לאכוף את הוראות הדין בדבר סימון מוצרים ולמנוע את הטעייתם של הצרכנים.
4. הסדר הפשרה כולל הצהרה מטעם המשיבה באשר לנשוא התובענה, מכאן ואילך, לפיה האריזות בהן נעשה שימוש כיום, מקיימות את הוראות הדין הרלוונטיות, ועל כן הוא מהווה ההסדר צופה פני עתיד המגלם בחובו את תיקון המצב הקיים.
5. המשיבה התחייבה למתן תרומה, בשווי של 100,000 ₪, לעמותות שמטרתן הציבורית הנה מתן סעד ותרומת מזון לנזקקים מכלל האוכלוסייה. סעד זה שונה אמנם מהסעד הכספי שהתבקש, אולם, לאור העובדה, כי אופן הסימון תוקן במקביל להגשת התובענה, כמו גם לאור הקושי באיתור חברי הקבוצה והערכת הנזק, אם בכלל, נראה כי ההסדר איננו חורג במידה ניכרת ממלוא הסעד שחברי הקבוצה עשויים היו לקבל אילו בית המשפט היה מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה. בנסיבות דנן, נראה כי לא קיימת תכלית בהמשך ניהולו של ההליך.

1. לא נמצא הצורך במינוי בודק לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק, שכן ההסדר מכיל קריטריונים ברורים ואין צורך בחישוב חשבונאי מורכב או מומחיות לשם בחינת אופן יישומו. בפני בית המשפט מונח בסיס רלבנטי לבחינתו, ומאחר והשיקולים לאישור ההסדר הינם משפטיים, לא נמצא לנכון למנות בודק.

1. באשר לגמול לתובע הייצוגי ושכר הטרחה לבא כוחו המוצעים בהסדר הפשרה (ועומדים על סך 5,000 ₪ ו – 35,000 ₪ בהתאמה), הרי שאלו סבירים ונמצא לאשרם.
2. לאור כל האמור, מאושר הסדר הפשרה וניתן לו תוקף של פסק דין.

הריני להורות על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק שבה יפורטו הפרטים המנויים בסעיף 19(ג)(1) ו-(2) לחוק.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין בצירוף הסדר הפשרה למנהל בתי המשפט לצורך רישומם בפנקס התובענות הייצוגיות.

ניתן היום, כ"ו תשרי תשע"ד, 30 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.