1. לפני שתי בקשות של התובעים: האחת- להורות לנתבעת 1 (להלן – רשות השידור) לגלות מסמכים שונים, ובהם: פרוטוקולים של ישיבות שהתקיימו בקשר למינוי עובדים בכתבי מינוי, מסמכים הקשורים בהענקת כתבי המינוי, מכרזים שאוישו על ידי בעלי כתבי מינוי ועוד. בקשתם השניה של התובעים הינה להורות לנתבעת להשיב על שאלון.

2. התובעים טוענים כי הופלו לרעה משום שהועסקו בחוזים מיוחדים המתחדשים מדי שנה, בעוד שעמיתיהם, אשר התקבלו לעבודה ברשות השידור באותה עת, קיבלו כתבי מינוי, והועסקו כעובדים קבועים. בשל כך נפגעו זכויותיהם של התובעים לרבות קבלת פנסיה תקציבית ודרגת פרישה.

התובעים סבורים כי בכדי לייעל את ההליכים בתיקים מאוחדים אלה, ולייתר את הצורך בהעדת עדים רבים להוכחת טענת האפליה, יש לאפשר להם להפנות שאלון לרשות השידור, שבתשובה לו תפרט רשות השידור את השיקולים הרלבנטיים שעמדו בבסיס ההחלטה להעניק לעובדים מסויימים כתבי מינוי, בעוד שאחרים, ובהם התובעים, יועסקו בחוזים מיוחדים. כמו כן מבקשים התובעים להורות לנתבעת לגלות מסמכים הקשורים להחלטה ליתן כתבי מינוי לעובדים מסוימים.

3. הנתבעת טוענת מנגד כי דין הבקשה להידחות על הסף שכן היא אינה נתמכת בתצהיר. כמו כן היה על התובעים לפנות בעניין זה תחילה לרשות השידור, ורק אחר כך לבית הדין. על פי הוראות תקנה 120 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, אשר בתי הדין לעבודה נהגו לאמצה, תוצאת היעדר פניה לצד שכנגד הינה דחיית הבקשה.

זאת ועוד, מדובר בבקשה גורפת שאינה ממוקדת, ואשר תכביד באופן קיצוני על הנתבעת: מדובר בעשרות מסמכים שנאגרו ברשות השידור במשך שנים, חלקם מלפני 30 שנה, והם מתייחסים לצדדים שלישיים אשר אינם בעלי דין בתביעות אלה. כמו כן חלק מהמסמכים לא נשמרו.

באשר לשאלון טוענת רשות השידור כי בבתי הדין לעבודה תותר הגשת שאלון לצד שכנגד רק במקרים חריגים, ומקרה זה אינו נמנה עמהם. נוכח האמור יש לדחות את שתי הבקשות.

נוסיף עוד כי בתגובה לטענת הנתבעת בדבר אי הגשת תצהיר, הגישו התובעים תצהיר התומך בבקשתם.

4. הבקשה לגילוי מסמכים

תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) קובעת כך:

" (א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות" (ההדגשה הוספה- ד.פ.).

תקנה זו מטילה חובה על שני הצדדים להליך המשפטי לגלות את המסמכים המצויים בידיהם, כדי "להגשים את התכליות של גילוי האמת, עשיית צדק בהליך השיפוטי וייעול הדיון מעצם ניהולו 'בקלפים גלויים'" (עע (ארצי) 22749/09/10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נגד טלי אורן בלזר, ניתן ביום 27/01/2011; להלן - פרשת טבע). עם זאת, החובה הינה לגלות רק מסמכים הרלבנטיים להליך. לצורך מתן מענה לשאלה אלו מסמכים רלבנטיים להליך נקבע מבחן כפול:

"המבחן שנקבע לצורך כך הוא מבחן כפול – ראשית האם קיימת 'זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי' (ההיבט הצר), ושנית מהי מידת תרומתו של הגילוי לקיומו של 'דיון יעיל' בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב) – לרבות מהות הסעד המבוקש בהליך ומידת הפגיעה במבקש ככל שהמידע לא יימסר לו (פסק דינה של השופטת (כתוארה אז) נילי ארד בע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים – קלרה אבנצ'יק, מיום 28.3.07; להלן – עניין אבנצ'יק; ע"ע 129/06 טמבור בע"מ – אברהם אלון, מיום 7.5.2006)"

ואולם אף אם יתברר כי המסמכים המבוקשים רלבנטיים להליך אין די בכך. יש לבחון את הרלבנטיות של המסמכים אל מול קיומם של אינטרסים אחרים, ובמיוחד כאלה של צדדים שלישיים, שאינם צד להליך, והמצדיקים את מניעת הגילוי או צמצומו. בפסק הדין עע (ארצי) 28222/05/10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נגד יהודה פלצ'י, (ניתן ביום 21/09/2010) נקבעו אמות המידה לפיהן יש לאזן בין זכותו של תובע לקבל מסמכים שיסייעו לו בהוכחת תביעתו לבין הפגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים שאינם צד להליך:

"א. מלאכת האיזון בין הזכות לפרטיות לבין הזכות לגילוי ועיון תעשה על פי אמות מידה של מידתיות: בהתייחס למבחן הרלוונטיות ותוך בחינה פרטנית של טיב החומר שגילויו מתבקש, היקפו, שיעור הפגיעה בפרטיות ומקורו של המידע; כן יינתן משקל לחשיבות המסמכים המבוקשים לצורך גילוי האמת ומתן הזדמנות לתובע להוכיח את תביעתו, לרבות השאלה האם קיימת דרך חלופית להוכיח את עילת התביעה לרבות קיומו של נוהג או קיומה של אפליה;

ב. בכל הנוגע לזכות לפרטיות של בעל דין, יש להעדיף, ככלל, את הערך של קיומו של הליך שיפוטי תקין ויעיל, הנערך ב"קלפים פתוחים";

ג. בכל הנוגע לזכות לפרטיות של צדדים שלישיים, יש ליתן משקל משמעותי לזכות לפרטיות, כאשר במשפט העבודה זו גלומה – בין היתר – בזכות לצנעת הפרט בכל הנוגע לתנאי העסקה, שכר עבודה ולתנאי פרישה;

ד. אם וככל שהמדובר בבקשה לעיון וגילוי מסמכים הפוגעים בפרטיותם של צדדים שלישיים, על בית הדין למצות את השיקול בדבר חלופות אחרות כפי שפורטו בפסקה 23 דלעיל;

ה. לא נמצאו חלופות אחרות ונדרשת פגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים להליך, תצומצם הפגיעה בפרטיות להכרחי ולחיוני ביותר, כנדרש לצרכי המשפט וכעולה במדויק מטענות הצדדים ולא מעבר לכך: על בית הדין לבחון במשורה את הרלוונטיות של החומר הנדרש בהתייחס לצדדים שלישיים (ההדגשות הוספו- ד.פ.).

5. התובעים ביקשו בבקשתם כי יועברו לעיונם כל המסמכים, הפרוטוקולים, הנהלים, המכרזים וכד' שנערכו ברשות בשנים הרלבנטיות. מטרתו של הליך גילוי מסמכים הינה לאפשר לצד לעיין במסמכים ספציפיים הרלבנטיים להליך, ומצויים אצל הצד שכנגד. הכוונה אינה לגילוי גורף בכל מסמך ומסמך של הצד שכנגד, אף כאלה שנכתבו לפני שנים רבות, ולא ברורה כלל הרלבנטיות להליך זה (כך למשל הבקשה לגילוי מסמכי המכרזים). זאת ועוד, מהבקשה עולה ספק האם המסמכים המבוקשים אכן קיימים או שמא מדובר בהשערת התובעים על עצם קיומם. התובעים לא הצביעו אף לא על ראשית ראיה לקיומם של המסמכים המבוקשים. בקשה מעין זו, שאינה מפנה למסמכים ספציפיים, נושאת ניחוח של "מסע דייג" וככזו לא תתקבל.

אוסיף כי חיוב רשות השידור לחשוף באופן גורף מספר רב של מסמכים מלפני למעלה מ-20 שנה, שאין לתובעים אף לא קצה של חוט לגבי קיומם, בצד חשיפת הגורמים שקיבלו החלטות כמבוקש בשאלון, מעבירה הלכה למעשה את נטל הוכחת התביעה מן התובעים אל הנתבעת, ולא זו כוונתו של הליך גילוי מסמכים. אף כי טענת אפליה מטילה נטל לא קל על הטוענים זאת, אין היא מאפשרת את העברת נטל ההוכחה לצד שכנגד, אלא בנסיבות מיוחדות, ואלה אינן מתקיימות בענייננו בשלב זה של ההליך, מה גם שעצם חיפושם של מסמכים כה רבים מהווה הכבדה לא מידתית על רשות השידור.

6. לא זו בלבד שמדובר בבקשה גורפת, אלא שרוב המסמכים המבוקשים נוגעים לעובדים אחרים, וחשיפתם תיפגע בצנעת הפרט שלהם. התובעים טוענים כי הופלו ביחס לעובדים אחרים שהועסקו בשנים הרלבנטיות לתביעה. אמנם, מדובר בעובדים שהועסקו באותם זמנים, ואולם בכך בלבד אין די בכדי להוכיח, ולו לכאורה בשלב זה, כי אכן מתקיים בסיס להשוואה בין הקבוצות המצדיק פגיעה בפרטיותם של אותם עובדים.

לאור נימוקים אלה נתייחס בקצרה למסמכים שפורטו בבקשה.

7. א. כתבי בי דין, פרוטוקולים והחלטות בתע"א 3487/08 חנה יכין נ' רשות השידור ות"א 4218/05 אנטוני פיין נ' רשות השידור שנזכרו בכתב ההגנה (סעיף 1 לבקשה):

בעוד שפסקי הדין מתפרסמים ברבים פרוטוקולים והחלטות בתיק, אינם פתוחים לעיונו של הציבור אלא לעיני הצדדים בלבד. התובעים לא הבהירו מדוע לא ניתן להסתפק בפסקי הדין שניתנו, ונדרשים להם גם הפרוטוקולים וההחלטות בתיקים אלה. משלא ניתן נימוק כלשהו, אין מקום להתיר את גילויים של מסמכים אלה העלול בצנעת הפרט של התובעים באותם הליכים.

ב. פרוטוקולים, החלטות, נהלים ומסמכים הקשורים בהחלטה ליתן לעובדים כתבי מינוי (סעיפים 2-4,6 לבקשה) - התובעים הפנו בבקשתם למסמכים שנערכו בין השנים 1978-1985. הנתבעת הודיעה, ואף תמכה את טענותיה בתצהיר, כי המסמכים הנ"ל אינם קיימים. משכך לא ניתן לגלותם. יתר על כן, התובעים לא הצביעו על נהלים או על הליכים אחרים הקיימים או שהיו קיימים ברשות השידור, ותוצאתם הינה קיומם של המסמכים המבוקשים.

ג. העתק מכרזים של עובדים שקיבלו כתבי מינוי וכן פרוטוקולי הוועדות שקיבלו אותם לעבודה (סעיף 5 לבקשה) - הנתבעת הבהירה כי אין קשר בין המכרז לבין קבלת כתב מינוי (סעיף 12 לבקשה). משכך, מתייתר הצורך במסמכים אלו. מכל מקום, לא ניתן להציג פרוטוקולי הוועדות של קבלה לעבודה של עובדים שאינם צד להליך זה. מדובר בפגיעה בצנעת הפרט שהרלבנטיות שלה להליך, בפרט לנוכח האמור בסעיף 12 לתגובה, מוטלת בספק. לפיכך, אין מקום להיעתר לבקשה.

ד. נהלים ומסמכים בהם פורטו השיקולים בעניין העסקת עובדים (סעיף 7 לבקשה)- בעניין זה צירפה הנתבעת מספר מסמכים. התובעים טענו כי מדובר במספר מצומצם של מסמכים אשר אינם עונים על דרישתם. בעניין זה יאמר כי בית הדין אינו בא בנעלי מי מהצדדים ומשכך אינו יכול לבחון האם מדובר במספר מועט או רב של מסמכים, מה גם שהטענה נתמכה בתצהיר.

ה. נהלים ומסמכים העוסקים בדרגת פרישה (סעיף 8 לבקשה)- הנתבעת הפנתה אל תקנות רשות השידור (תנאי עבודה) (דרגות אישיות), תשל"ט-1979, העוסקות באופן קבלת דרגת פרישה. די בכך בכדי לענות על בקשת התובעים.

ו. העתקי בדיקות, נתונים ומחקרים שנערכו בדבר השלכות התביעה על הרשות ו/ או על המשק (סעיף 9 לבקשה)- בעניין זה מקובלת עלי טענת הנתבעת. מדובר בטענה שהועלתה על ידי הממונה על השכר ועל כן מן הראוי להפנות בקשה זאת אליו.

8. הבקשה להציג שאלון

הצגת שאלון לצד שכנגד הוסדרה בתקנה 46(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) המורה כי:

"(ב) בית הדין או הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן לבקשת בעל דין צו למסירת שאלון לבעל דין אחר, אם היה סבור שיש בכך כדי לאפשר לבית הדין להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין" (ההדגשה הוספה- ד.פ.).

מלשון התקנה עולה כי בעוד שבעניין גילוי מסמכים מלכתחילה יש להעדיף את הגילוי והחשיפה, הרי שהשימוש בשאלונים יעשה במקרים חריגים בלבד. כך נקבע בפסיקה:

"התנאים המאפשרים הגשת שאלון חמורים יותר מאלה המתייחסים להליכי הביניים האחרים. כלל פסוק הוא כי אין להפעיל הסמכות למתן צו למסירת שאלון בעניין שבשגרה אלא רק במקרים חריגים המצדיקים זאת, בנסיבות בהם יש קושי לברר את השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת, וכאשר האמצעים הדיונים האחרים אינם מאפשרים בירור תקין של ההליך. הדרישה בדין כי החלטה בדבר שאלון תינתן "מטעמים מיוחדים שיירשמו" משמעותה צמצום שיקול הדעת בדבר מתן החלטה (דב"ע נד/ 41-9 נורית נחום - דליה סופר , לא פורסם; דב"ע 97/398-3 ג'י.טי.אי.בי. תקשורת (1991) בע"מ - צבי קרוליאק, פד"ע לא 269)." (בר"ע 28728-01-11 אשכנזי נ' ארט נט אקספרסט בע"מ, ניתן ביום 19.1.11, ההדגשה הוספה ד.פ.)

9. התובעים טענו כי לאור טענות הנתבעת כי אינה יכולה לגלות את המסמכים המבוקשים מהנימוקים שנמנו לעיל, גובר הצורך בהגשת השאלון אשר יאפשר לתובעים להוכיח את טענתם. עצם הקושי להוכחת התביעה, ואף דחיית בקשה גורפת לגילוי מסמכים, אין די בהם לחייב צד להשיב על שאלון, שהרי אם כך היה הדבר היתה מאושרת בקשה להגשת שאלון לא במקרים חריגים בלבד. יתר על כן, שאלון לא נועד לספק לבעל דין מסלול עוקף לאי קבלת מסמכים.

זאת ועוד. השאלון שמבקשים התובעים להפנות לרשות השידור מעביר אף הוא את נטל הראיה אל כתפי הנתבעת, ומחייב מאמץ משמעותי ביותר. מדובר בשאלון המחייב בדיקה של תיקיהם של עובדי רשות השידור שקיבלו כתב מינוי בין השנים 1978-1985, פירוט וותקו של כל עובד, הגדרת תפקידו, דירוגו, היקף משרתו, ועוד ועוד (סעיף 6 לשאלון). כמו כן נתבקשו בשאלון פרטים לגבי דרגות פרישה של עובדי רשות השידור, ובכלל זה השאלה כמה מעובדי רשות השידור בעלי וותק של 30 שנה או יותר ברשות השידור קיבלו דרגת פרישה (שאלה 13). מדובר בשאלות המחייבות פירוט ובדיקה מעמיקה, בניגוד לטענת התובעים כי מדובר בשאלות של כן/ לא. יתר על כן, חלק מן השאלות פוגעות באופן משמעותי ביותר בצנעת הפרט של עובדי רשות השידור.

חיוב בעל דין להשיב על שאלון זה ייעשה, כאמור, במקרים חריגים בלבד. התובעים לא הצביעו על טעמים חריגים המצדיקים התרת הגשת שאלון. אין די בטענה כי לאורך השנים היו עובדים שקיבלו כתב מינוי ואחרים לא כדי להצדיק זאת. יתר על כן, גם השלב שבו התבקשה מוקדם, עוד בטרם נקבעו מוסכמות ופלוגתאות (ראו לעניין זה דב"ע (ארצי) 3-398/97 הנ"ל).

נוכח האמור אין מקום, בשלב זה, לאפשר לתובעים להציג את השאלון.

סוף דבר- הבקשות נדחות.

התיק נקבע לדיון מוקדם ביום11.12.2013 בשעה 13:00.

ניתנה היום, ט' חשון תשע"ד, 13 באוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.