1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 10.2.12 בפתח תקווה.

2. לטענת התובע, בתאריך 10.2.12 נסע ברחוב כאשר לפתע חש בחבטה ברכבו. רכב הנתבע שיצא ממקום חניה בנסיעה אחורנית ללא נקיטת אמצעי זהירות, פגע ברכב התובע וגרם לנזקים.

3. הנתבע הגישה כתב הגנה ובו טען כי עמד בתחנת אוטובוס על מנת להוריד נוסעת. הנתבע טען כי המתין מספר דקות אך לפתע רכב הנתבע התנגש בו מאחור בלא כל הצדק או סיבה ברורה.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העיד התובע וחזר על גרסתו לפיה הגיע מצד ימין וכאשר רצה להיכנס לנתיב הנסיעה, רכב הנתבע אשר חנה בתחנת האוטובוס, ורכב חסם את דרכו לפנים, החל לנסוע אחורנית, עשה חור ברכבו ולאחר מכן המשיך בנסיעה כך שנוצרה שריטה לאורך הרכב.

אחיו של התובע שהיה עמו ברכב העיד אף הוא שהנתבע חנה בתחנת האוטובוס, כשרכב אחר חונה לפניו, החל לנסוע אחורנית עד שפגע ברכב התובע וגרם לו לנזקים. אח נוסף שהיה ברכב לפני התאונה העיד בפניי כי לא ראה בפועל את התאונה מתרחשת.

5. נהג הנתבעת העיד וטען כי הוריד נוסעת בתחנת האוטובוס ועמד שם במשך מספר דקות ולפתע ארעה הפגיעה. הנתבע הכחיש כי נסע אחורנית וטען כי הנתבע עשה פניית פרסה אך לא עמד את המרחק נכון ופגע ברכבו אשר עמד במקום.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתו של התובע ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבע בהוצאות התובע, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותו של התובע והיא מהימנה בעיני. התובע חזר בעקביות על גרסתו לפיה רכבו נסע בכביש, כאשר לפתע רכב הנתבע שעמד בתחנת האוטובוס החל לנסוע לאחור ופגע בו.

שנית, עדות האח תומכת בעדות התובע, באשר לאופן קרות התאונה.

שלישית, תמונות הנזק מתיישבות עם גרסת התובע לפיה התאונה ארעה באופן שתיאר קרי, פגיעה חזקה של הנתבע שנסע לאחור ואח"כ שריטה מתמשכת לאורך הרכב. במידה והתאונה היתה מתרחשת כגרסת הנתבע הרי שהנזקים היו של מעיכה מהצד ולא מעיכה מקדימה פנימה.

לפיכך, סבורה אני כי היה על הנתבע בטרם נסיעה לאחור להבחין באמצעות המראה ברכב שנמצא מאחוריו ולנקוט באמצעים הדרושים ע"מ שלא לפגוע בו ולהמתין עד שהדרך מאחוריו פנויה.

באשר לנזק שנתבע בגין עוגמת נפש מצאתי מקום להתערב בו ולהפחיתו משבתביעות קטנות עסקינן.

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת.

הנני מורה לנתבע לשלם לתובע סך של 5,570 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 6.8.12 ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, ישא הנתבע בהוצאות משפט בסך 300 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.

ניתן היום, י"ח כסלו תשע"ג, 02 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.