התובע ונתבעת 1 גרים בבית משותף. בבית חניה משותפת. התובע טוען כי ביום 16.3.12 מכונית הנתבעת 1 פגעה במכוניתו, בעת שמכוניתו חנתה בחניה. התובע לא ראה את התאונה הנטענת על ידו והוא לא הביא כל ראיה שאכן מכונית הנתבעת פגעה במכוניתו. התובע מסיק זאת מכך שהצדדים מסוכסכים ומכך שמכונית הנתבעת 1 חנתה באותו יום ליד מכוניתו..

התובע גם אינו יודע מי החנה את מכוניתה של נתבעת 1. בדיון העידה בתה של נתבעת 1 שהיא זו שהחנתה את מכוניתה של נתבעת 1 ליד מכוניתו של התובע והכחישה כי מכונית הנתבעת פגעה במכונית התובע כאשר היא החנתה אותה ליד מכוניתו. כך שאין כל יריבות בין התובע לנתבעת 1.

התובע לא תיקן את מכוניתו. שמאי הרכב שנתן חוות דעת, בדק את מכונית התובע ביום 7.6.12, דהיינו, רק כשלושה חודשים לאחר הארוע הנטען ודבר זה אומר דרשני. לתובע אין הסבר מדוע הוא המתין כשלושה חודשים עד שהזמין את השמאי, יתר על כן בדיקת השמאי את הרכב נעשתה בביתו של התובע, מכאן שהתובע היה יכול להזמין את השמאי מיד לאחר התאונה הנטענת על ידו.

לפיכך, אני קובע כי התובע לא הוכיח את תביעתו, הוא לא הוכיח כי הנזק למכוניתו נגרם על ידי הנתבעת 1 ולא על ידי מכוניתה ואף לא הוכיח כי הנזק נגרם במועד שהוא טוען לו.

לכן, אני דוחה אתת התביעה.

התובע ישלם לנתבעים, ביחד ולחוד, תוך 20 יום, את הסך של 600 ₪.

תוך 15 יום ניתן לבקש מבית המשפט המחוזי להגיש ערעור.

ניתן היום, ט' טבת תשע"ג, 22 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.