1. המבקש הגיש ביום 26/7/12 בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ (הגב' אידר-ינון אפרת) מיום 12/5/12. בהחלטה זו קבעה כב' הרשמת כי הדיון בחוב יועבר לדיון בפני המשקם ואף הפחיתה את יתרת החוב בתיק ההוצל"פ.

בסעיף 58 לבקשה נכתב כי זו מוגשת במועד משום שהחלטת כב' הרשמת הומצאה למבקש רק ביום 9/7/12.

2. המשיב הגיש בקשה למחוק את הערעור על הסף שכן זה הוגש באיחור. המשיב מציין כי ההחלטה הומצאה לעו"ד קצף בחודש מאי ועל כן המועד להגשת הבקשה חלף ב10/6/12. המשיב מציין כי לא צורף תצהיר מטעם עו"ד קצף, בא כוחו הקודם של המערער, לעניין מועד המצאת ההחלטה לידיו.

3. המבקש בתגובתו מציין כי עו"ד קצף עדכן אותו על ההחלטה רק ביום 9/7/12 ובו ביום הגיעה רעייתו למשרדו של עו"ד קצף ולקחה את התיק על מנת להעבירו לטיפולו של עו"ד אחר.

4. המבקש בתצהירו מציין כי החלטת הרשמת הודפסה ביום 21/5/12, והמסקנה היא כי במועד זה ידע בא כוחו דאז על ההחלטה שניתנה. בהתאם לתקנות 473 (א) ו480 לתקנות סדר הדין האזרחי, המצאת ההחלטה לב"כ המבקש הייתה המצאה כדין. ההנחה הינה כי המצאה שכזו יש בה כדי להביא את תוכנה של ההחלטה לידיעת בעל הדין ואין מקום לבדוק האם בפועל אכן ידע בעל הדין על ההחלטה (ע"א 4588/96 חרמץ נ. מרגוליס ).

5. לאור האמור יש למחוק את הבקשה על הסף בשל האיחור בהגשתה.

ניתנה היום, כ"ג תשרי תשע"ג, 09 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.