החלטה בבקשה מס' 287

הקדמה:

לפני בקשה שהוכתרה "בקשה לאישור מתווה שגובש על ידי הנאמן", במסגרתה עותר נאמן נכסי החייבים טאהר אבו סאלח (בפש"ר), אחמד אבו סאלח (בפש"ר) וסאלח אבו סאלח (בפש"ר), עו"ד נפתלי נשר (להלן: "החייבים" ו"הנאמן" בהתאמה), לאשר מתווה פשרה שגובש בעמל רב, בהסכמת "השחקנים הראשיים" בתיק, אשר יש בו להביא לסיום הליכים רבים התלויים ועומדים בערכאות משפטיות, בכלל זאת מספר הליכים המתנהלים בבית משפט זה ובבית המשפט העליון.

העובדות העולות מהבקשה ועיקרי מתווה הפשרה:

על פי הנטען בבקשה, ביחס לחייב השיח' טאהר (להלן: "החייב"), מצוי כיום בקופת הנאמן סך של 9,554,281 ₪, הכולל סך של כ- 8.5 מש"ח, ששולם על ידי אחים עאמר ופקפלסט מכוח פסק דין שניתן על ידי ושנתן תוקף להסכם הפשרה מיום 11.4.19. בנוגע לחייב אחמד, מצוי בקופת הנאמן סך של 31,619 ₪, ובקופת פשיטת הרגל ביחס לחייב סאלח, מצוי סך של כ- 93,975 ₪.

לגבי הסכום ששולם על ידי אחים עאמר ופקפלסט לפי פסק דיני, קיימת מחלוקת למי שייך הכסף. אחת מה"טוענות לכתר" ביחס לסכום האמור היא אשת החייב השיח' טאהר, אשר אף הגישה בקשה מפורטת בנדון (בקשה 268), במסגרתה טענה כי היא זכאית ל- 50% מהסכום הפסוק, וכי שלושה מילדיה זכאים ליתרת הסכום.

עוד בטרם הוכרעה בבקשת אשת החייב, גובש מתווה הפשרה הנדון, אשר יש בו כדי לייתר את הצורך בניהול בקשה 268 ולהביא לפתרון מספר מחלוקות נוספות, ואלה עיקרי המתווה שמבוקש לאשרו:

אשת החייב (אשר כונתה בפשרה "מקבל הכספים"), תהיה הגורם שזכאי לקבל את הכספים, המוחזקים לעת הזו בנאמנות בקופת הנאמן, לפי פסק הדין. עם זאת, לצורך מתן הפטר לחייבים אחמד וסאלח, לצד הפטר מותנה לשיח' טאהר, תעמיד את סכום פסק הדין לטובת המתווה, בהתאם לחלוקה שתפורט להלן.

בתיק החייב אחמד, יחולק לנושים סך המהווה 27% מגובה הנשייה המאושרת. מתוך סכום תביעות החוב של אחים עאמר יאושר לה סך של 4,851,423 ₪, ואף זו, כיתר הנושים של אחמד, תהא זכאית לדיבידנד בשיעור 27%, היינו: סך של 1,309,884 ₪ נטו (לאחר הוצאות).

בתיק החייב סאלח, יחולק לנושים סך המהווה 27% מגובה הנשייה המאושרת. מתוך סכום תביעות החוב של אחים עאמר יאושר לה סך של 4,851,423 ₪, ואף זו, כיתר הנושים של סאלח, תהא זכאית לדיבידנד בשיעור 27%, היינו: סך של 956,216 ₪ נטו (לאחר הוצאות ולאחר הפחתת דיבידנד שחולק בתיק של אחמד).

בתיק המתנהל על שם השיח' טאהר, יחולק לנושים דיבידנד בסך של כ- 3.9 מש"ח ויחולו ההסכמות שלהלן:

יועבר לאחים עאמר ופקפלסט סך של 1.44 מש"ח, בתוספת ריבית והצמדה כחוק, היינו: סך של 1,980,700 ₪; אחים עאמר ופקפלסט יהיו זכאיות לקבל את יתרת החוב המאושר (וכפי שיפורט בהמשך) כנגד ויתור על הטענה לפיה מגיע להן סכום גבוה הרבה יותר עבור הפרשי הצמדה וריבית ששולמו לקופת החייב ביתר; בנוסף, אחים עאמר ופקפלסט מוותרות על הטענה לפיה מגיע להן החזר ריבית ששולמה ביתר על פתיחת תיק הוצאה לפועל בסכום הגבוה יותר; כן מוותרות אחים עאמר ופקפלסט על טענתן לפיה הן זכאיות להיות נושות מובטחות על תקבול בסך 800,000 ש"ח ששולם עבור פידיון המקרקעין במסגרת פסק דין מיום 15.2.21.

לנושה בדין קדימה, מס הכנסה, ישולם דיבידנד בשיעור 100% מסך הנשייה המאושרת, היינו: סך של 531,098 ₪.

לנושים בדין רגיל יחולק דיבידנד בשיעור של 12% מסך הנשייה המאושרת. הסכום שיקבלו אחים עאמר ופקפלסט משלוש קופות פשיטת הרגל של החייבים (כולל המפורט לעיל) לא יפחת מ- 4.4 מש"ח (נטו לאחר הוצאות). לפי מתווה הפשרה, דיבידנד שישולם מהתיקים של אחמד או סאלח לנושים שתביעות החוב שלהם חופפות, יופחת מסכום תביעת החוב המאושרת, טרם חלוקת הדיבידנד לאותו נושה בתיקים האחרים, וזאת על מנת למנוע העדפת נושים לטובת אחים עאמר ופקפלסט, או לטובת נושים אחרים.

במסגרת הפשרה, יאושר לאחים עאמר ופקפלסט סך של 5,070,000 ₪, בנוסף לסכום תביעת החוב שאושרה להן בעבר. יתרת תביעת החוב בתיק של השיח' טאהר תועמד על כ- 1.89 מש"ח, לאחר ניכוי הסך של 1.44 מש"ח וניכוי הסכומים שמחולקים לאותן נושות כדיבידנדים בתיקים של השיח' טאהר, אחמד וסאלח.

ככל שיחולו שינויים בחשבון הפש"ר המתנהל אצל הכונ"ר בשל מדיניות השקעת הכספים של הכונ"ר, כי אז כל שינוי שכזה יחול בהתאם על הסכומים שיחולקו, כמפורט לעיל. כל יתרה שתיוותר בקופה תשמש להוצאות ולניהול ההליכים והיתרה לחלוקות שיבחר הנאמן לבצע בתיק בהמשך.

סך של 900,000 ₪ ייוותר ל"מקבל הכספים", כהגדרתו לעיל, כנגד ויתור בני משפחת אבו סאלח על טענות בכל הקשור לסכום פסק הדין וכנגד התחייבות לשאת בכל תשלומי החובה והמיסים, ככל שיחולו, על סכום פסק הדין, מבלי שתהיה לנאמן או לנושי החייב אחריות ביחס לתשלומים אלה. הסכום האמור יוותר בחשבון הנאמנות של הנאמן על שם החייב טאהר אבו סאלח, ויועבר בהתאם להנחיות שתיתן אשת החייב.

כחלק מהמתווה יינתן צו הפטר חלוט לחייבים אחמד וסאלח, ויינתן צו הפטר מותנה לשיח' טאהר אבו סאלח, והכל כמפורט בסעיף 11 למתווה הפשרה (בתוך כך, יבוטלו צווי עיכוב וכל יתר ההגבלות שהוטלו על החייבים), זאת מבלי לגרוע מהסכמת הצדדים ביחס לניהול הליכים מסוימים, כפי שיפורט בהמשך.

עם אישור הפשרה, לא יהיו לחייבים או לאשת החייב טענות או דרישות כלפי הנאמן, כלפי נושי החייבים, כלפי קופת פשיטת הרגל או כלפי הכונ"ר, אולם לא יהיה בכך כדי למנוע מהחייבים להגיש התייחסות לתביעות החוב שהוגשו על ידי הנושים בתיקים השונים וכן לנהל את אותם הליכים מסוימים, שיפורטו להלן.

עם אישור מתווה הפשרה, לא יהיו לנאמן או לנושי החייבים או לכונ"ר כל טענה ביחס לזכויות החייבים או בני ביתם בנכסים שלא נכללו כחלק מההסדר, כמו גם בפירותיהם. אלה, לפי ההסכם יהיו מוחרגים ממסת הנכסים של החייבים. ככל שיתברר כי החייב, שיח' טאהר אבו סאלח, העלים נכסים או זכויות, יבוטל ההפטר והנאמן יפעל למימוש אותם נכסים וזכויות.

עם אישור מתווה הפשרה, תינתנה הוראות מתאימות בדבר סגירת כל הבקשות התלויות ועומדות בתיק זה, למעט מספר בקשות הנמנות במתווה הפשרה וכלהלן:

1. בקשות 269 ו- 270 (ביחס לבקשות אלה מתחייב השיח' טאהר לשתף פעולה עם הנאמן, כאשר אשתו תצורף כצד לכל אותן בקשות ותסייע לנאמן בניהול ההליכים).
2. הנאמן יגיש / ימשיך לנהל את שתי התביעות העצמאיות שיוגשו / הוגשו בהתאם להחלטת בית משפט זה בדיון מיום 8.3.22 במסגרת בקשה 262.
3. לאחר עריכת כל הבדיקות המתחייבות, ישקול הנאמן הגשת בקשות או תביעות בעניין קרקעות המוחזקות על ידי צדדי ג', כמפורט בסעיף 1.5 למתווה הפשרה.

לפי מתווה הפשרה, ככל שבתום ההליכים, יועברו או יושבו מקרקעין למסת הנכסים של השיח' טאהר אבו סאלח, תינתן לאשת החייב או מי מטעמה זכות ראשונים לפדות את המקרקעין בסכומים שיאושרו על ידי הנאמן ובית המשפט, על בסיס שמאיות שיתקבלו, בהפחתה של 45%, כנגד ויתור על טענות של חזקת שיתוף וכל טענה אחרת ביחס לנכסים אלה.

ככל שבתום ההליכים ייפסקו לטובת השיח' טאהר אבו סאלח תקבולים וכספים (מה שמכונה בפשרה "הסכום הפסוק"), כי אז ביחס לסכום הפסוק, יועבר לאשת החייב סכום השווה לשיעור ההפחתה מתוך הסכום הפסוק, בניכוי כל תשלום חובה שיחול באופן יחסי מסכום זה (אלא אם אשת החייב או מי מטעמה ייקחו על עצמם את חבות המס), והיתרה בשיעור של 55% תועבר במלואה לקופת הפש"ר של השיח' טאהר אבו סאלח.

לפי הפשרה, ככל שמדובר בזכויות שאינן זכויות מקרקעין, תוכל אשת החייב לבחור אם לפדות את אותן זכויות, לאחר הפחתת שיעור ההפחתה, או שהנאמן יממש את אותן זכויות ויעביר לאשת החייב 45% מהסכומים בניכוי כל מס או תשלום חובה שיחול (אלא אם זו תיקח על עצמה את חבות המס), והיתרה תועבר לקופת הפש"ר של השיח' טאהר. השיח' טאהר מתחייב, במסגרת הפשרה, לשתף פעולה עם הנאמן בניהול ההליכים (היינו: להתייצב לדיונים, ליתן תצהירים ולהמציא את המסמכים שיש בידיו לצורך ההליכים), שאם לא כך – אשתו לא תהיה זכאית לסכום הפסוק באותו הליך והוא עצמו לא יהיה זכאי להפטר.

במסגרת הסכם הפשרה, הסכימו אחים עאמר ופקפלסט להפחית מסכום הפרשי ההצמדה והריבית ששילמו ביתר לקופת פשיטת הרגל. בהינתן כך ולאור טענתם לנשייה מובטחת בסך 800,000 ₪, מוסכם בפשרה כי יתרת תביעת החוב שאושרה להם בסך של כ- 1.89 מש"ח, תחולק להם באופן הבא: מכל חלוקה עתידית שתתקבל מההליכים, יהיו זכאים אחים עאמר ופקפלסט ל- 50% והיתרה תחולק בין כלל הנושים, עד לתשלום סך נוסף של 1 מש"ח לנושות על חשבון יתרת החוב שאושרה להן בתביעת החוב. כל תקבול נוסף שיתחלק בין הנושים, מעבר לסך זה של 1 מש"ח, יחולק לכלל הנושים, לרבות אחים עאמר ופקפלסט, במעמד של נושים רגילים, עד לגובה יתרת החוב.

בפשרה נכלל סעיף נוסף ולפיו הואיל ואחים עאמר ופקפלסט שילמו בפועל את סכום פסק הדין, המהווה החלק העיקרי מהכספים בקופות פשיטת הרגל, כי אז חשבונית המס שיוציא הנאמן בגין שכר טרחה שייפסק לו בגין החלוקה האמורה תצא לאותן נושות על הסכום הנ"ל.

במסגרת הבקשה שלפני, כאמור, עותר הנאמן לאשר את מתווה הפשרה, שגובש בהסכמת ב"כ החייבים, ב"כ אשת החייב, וכן ב"כ אחים עאמר ופקפלסט וב"כ הכנ"ר, וליתן לו תוקף של החלטה שיפוטית.

הואיל והדיון בבקשת הנאמן נקבע בסד זמנים דחוק, לא הוגשו תשובות לבקשה, ואולם, מספר גורמים התייצבו לדיון בבקשה והביעו התנגדות לאישור הסכם הפשרה, כל אחד מהם מטעמיו.

דיון והכרעה:

בראש ובראשונה מצאתי לשבח את הנאמן על המאמצים שהשקיע לשם גיבוש מתווה הפשרה, ועל כך שהשכיל למצוא את הדרך הנכונה והצודקת לסיום המחלוקות (הרבות) שצצו ועלו חדשות לבקרים בתיק זה. אף יתר הדמויות המרכזיות בתיק זה ראויות לתשבחות על שמסרו הסכמתן למתווה שהתגבש, באופן שיש בו כדי לחסוך בהוצאות, כמו גם בזמן שיפוטי ומערכתי יקר, ולקדם את התיק לכדי סיום (מתן הפטר לחייבים וחלוקת כספים לנושים), סוף סוף, לאחר כברת דרך כה ארוכה.

עיון במתווה הפשרה שהתגבש מעלה כי עסקינן במתווה ראוי ומאוזן, במובן זה שהוא לוקח בחשבון את הסיכונים האפשריים בהמשך עמידה עיקשת על טענות הצדדים, כל אחד מכיוונו, ומן העבר השני, מאפשר סיום תיקי פשיטת הרגל של החייבים בסכומים נאים. בהקשר זה, נקודת האיזון המשתקפת בפשרה היא פרי מלאכת מחשבת תכנונית, הנסמכת על ההבנה, הן מצד הנאמן והן מצד החייבים, אשת החייב והנושים המכונים "אחים עאמר", כי נסיבות התיק אינן מצדיקות המשך התנגחויות משפטיות ועמידה דווקנית על טענות, ותחת זאת, נכון ויעיל יותר לסיים את הקונפליקטים בין הצדדים כבר עתה, לא רק לטובת הצדדים, כי אם לטובת הנושים עצמם ולטובת ההליך הקולקטיבי כולו.

מתווה הפשרה אף לוקח בחשבון השלכות מס משמעותיות שעלולות היו, אילולא גובש ההסכם, לגזול חלק משמעותי מהסכום לחלוקה, ובמובן זה, לפי הפשרה, אשת החייב (הגורם שכונה בהסכם "מקבל הכספים") אמנם מקבלת לידיה את הכספים, ברם תורמת אותם לטובת ההסדר, באופן שלהערכת הנאמן מביא לחיסכון מס של כ- 4.5 מש"ח, על כל המשתמע מכך לעניין כדאיות הפשרה לנושי החייבים, כולם.

יש לציין כי הנאמן בקיא בנבכי תיק מורכב זה, מנהל אותו משך שנים ארוכות, ואף היה שותף לבירורן של מחלוקות רבות שהתגלעו בין הצדדים (חלקן הגיעו עד לפתחי בית המשפט העליון), ובסופו של יום הוא זה שהוביל למתווה הפשרה המסתמן. חזקה על הנאמן שגיבש מתווה פשרה זה לאחר שבחן היטב את היסודות שעליהם הוא נשען ולאחר ששקל את כל השיקולים הדרושים לעניין, תוך איזון מיטבי של טענות הצדדים וכשטובת הנושים לנגד עיניו.

מתווה הפשרה אף זכה, כאמור, להסכמה מצד הנושים העיקריים של החייבים, אשת החייב, אחים עאמר ופקפלסט, שהיו דומיננטיים מאוד בניהול התיק עד כה ואשר מולם התנהלה עיקר "חזית הלחימה".

העובדה כי המתווה הוגש בהסכמת ב"כ הכונ"ר, שליווה את מאמצי הפשרה ופעל באופן נמרץ לסייע לנאמן בגיבוש ההסכמות, אף היא נתון שיש ליתן לו את המשקל המתחייב.

כאן המקום להזכיר כי פשרה, כשמה כן היא. אין מדובר בהודאה בטענות ובזכויות, כי אם בהבנה, שלעיתים אינה אלא כורח הנסיבות, כי המשך ניהול עיקש של הליכים, שנים על גבי שנים, אינו משרת את טובת מי מהצדדים. התיק שלפנינו מדגים, לדעתי, בצורה טובה מדוע אין זה נכון להתעקש על הכרעה משפטית בטענות הצדדים בבחינת "ייקוב הדין את ההר", ולעיתים אין מנוס אלא למחול על חלק מהטענות ולסיים את התיק בפשרה כוללת, גם אם מהלך זה טומן בחובו ויתורים כואבים, בבחינת "ציפור אחת ביד". הפשרה, במובן זה, במיוחד בתיק הנוכחי, היא פתרון הכרחי, גם אם לא אידאלי.

יתרה מכך, לא מצאתי כי ההתנגדויות שנשמעו לפשרה המסתמנת הן מוצדקות. אדרבה, עמידה עיקשת על ההתנגדויות היא דווקא בעוכרי הנושים, שכן יש בה לסכל הסדר המביא לחיסכון מס של מיליוני ₪, באופן המשליך באופן ישיר גם על הדיבידנד המחולק לנושי החייבים.

מר מוחמד מחמוד, המיוצג בידי עו"ד ארז, הוא המשיב בבקשה 270 שהגיש הנאמן, במסגרתה עתר לביטול הענקות, ולחלופין, לקבוע כי הסכמים שנחתמו בין המשיב לבין החייב בטלים, בין אם בהיותם "הסכמים למראית עין" ובין אם בלתי חוקיים או סותרים את תקנת הציבור.

מבלי להכריע בשאלה אם לאותו מוחמד מחמוד "זכות עמידה" בתיק (כשלפי הנטען הגיש תביעת חוב שנדחתה, כך שאינו נושה בתיק), הרי שממילא דין התנגדות זו להידחות לגופה. לא מצאתי כי התחייבותה של אשת החייב לסייע בהמשך ניהול ההליכים (בקשה 269, הנוגעת לחאפד אבו סאלח, ובקשה 270, הנוגעת למוחמד מחמוד) היא בבחינת הסכם בלתי חוקי, בוודאי שלא פלילי. אין מדובר ב"עדות תמורת תשלום" כנטען, כי אם שיתוף פעולה של אשת החייב עם ההליך ועם הבקשות, באופן שיש בו לסייע בבירור הטענות. תשומת הלב כי מלכתחילה, לאשת החייב עמדו טענות לזכויות במקרקעין העומדים במרכז הבקשות, וטענות אלה, ראוי להן כי תישמענה, ולו על מנת שלפני בית המשפט יעמוד המצע העובדתי הדרוש להכרעה, אף אם אשת החייב מוכנה בסופו של דבר לוותר על אותן טענות, במסגרת מתווה הפשרה. במהלך הדיון בבקשה, הדגיש הנאמן כי ההפטר המותנה לשיח' טאהר גובש מתוך נקודת הנחה ששיתוף הפעולה של השיח' עם ההליך ועם בירור הטענות עודנו נחוץ. דברים אלה נכונים גם לאשת החייב, אשר מלכתחילה טענה לזכויות במקרקעין העומדים ביסוד הבקשות שנותרו לבירור, כך ששיתוף הפעולה שלה בבירור הטענות ובהמצאת המסמכים שבידיה עודנו נחוץ ונדרש, גם אם על הצד המעשי, היא אינה עומדת עוד על טענותיה, לפי מתווה הפשרה.

גם הטענה כי מתווה הפשרה הוא בבחינת עסקה מלאכותית, במסגרתה מעבירים כספים דרך "איש קש", אין לה מקום ודינה דחייה. נזכיר כי הסכם השכר-מכר קובע שאותם 30% משווי מניות החברה יועברו לכאורה לפי החלטת בני משפחת אבו סאלח. הסכם זה, לרבות התניה הנדונה, אף אושר על ידי בית המשפט בהחלטה חלוטה. בנסיבות אלה ומשלא באה כל טענה בנדון, עד עתה, דין טענותיו של מוחמד מחמוד בהקשר זה – להידחות.

יתר טענותיו של מוחמד מחמוד בעניין ההתיישנות שלטענתו חלה ביחס לעסקאות משנים 2003, 2005, 2007 ו- 2008, מושא בקשה 270 שהגיש הנאמן, שמורות לו, והן תתבררנה בהמשך.

בנוגע לטענת הנושות אביב תעשיות ושיא החרמון, המיוצגות בידי עו"ד עבדו, לפיה עמדת הנאמן בדבר החיסכון המשמעותי במס לא אוששה באמצעות מסמכים, הרי שטענה זו קיבלה מענה הולם ומספק בתשובת הנאמן, כך שאין לה מקום.

טענת נושות אלה בדבר אופן חלוקת הכספים לקופות השונות של פשיטת הרגל (וליתר דיוק: הטענה כי העברת הכספים מקופת השיח' טאהר אבו סאלח לקופת יתר החייבים, הקטינה את הדיבידנד לו היו זכאיות), אף היא אינה מצדיקה דחיית מתווה הפשרה ופגיעה בכל יתר הנושים, זאת משום שהטענה כי אותן נושות בהכרח היו מקבלות היקף גדול יותר בנשייה, בכל הכבוד, אינה לוקחת בחשבון את הסיכונים שהיו טמונים בניהול ההליכים עד תום, סיכונים שנבחנו על ידי הנאמן והכונ"ר ומצאו ביטוי בפשרה המאוזנת שגובשה.

ודוק, הסדר הנושים בתיק חב' מ.א.ג. לפלסטיק, שם השיח' טאהר הוא בעל המניות, אושר בפסק דין חלוט על ידי כב' השופט ח'טיב, ובמסגרת הסדר הנושים שם אושר כי סכום פסק הדין, שמהווה רוב הכספים הצבורים בקופת הפש"ר של השיח' טאהר, אמור להיות משולם למי ממשפחת אבו סאלח, נוסח הסדר הנושים הביא את אשת החייב, ואת ילדיו של החייב, לטעון שהכסף שייך להם, או – לכל הפחות – בחלקו הוא שלהם, זו הסיבה שמצדיקה ניוד חלק מהכספים לקופות הפש"ר של שני הבנים החייבים אחמד וסאלח והותרת חלק נוסף בידי אשתו, מקבלת הכספים.

אף הטענה בדבר היקף תרומה נמוך של החייבים, כמו גם הטענה כי קודם לאישור המתווה יש להכריע בבקשה לחייב את אשת החייב במחצית חובות החייב, אינן מצדיקות דחיית המתווה, וחזקה על הנאמן והכונ"ר כי שקלו אותן נתנו להן את המשקל המתחייב בבחינת הסיכויים אל מול הסיכונים בתיק ובבחינת כדאיות מתווה הפשרה, כמקשה אחת.

לא מצאתי להיעתר לדרישת אותן נושות להציג חוות דעת נגדית או לקיים התמחרות בטרם פידיון הנכסים – ככל שיהיו נכסים – על ידי אשת החייב. כאמור, לפי מתווה הפשרה, זכות זו תעמוד לאשת החייב או מי מטעמה לפי חוות דעת שמאיות שיתקבלו, ברם ממילא הסכומים טעונים אישור הן מצד הנאמן, הכנ"ר והן מצד בית המשפט. בנסיבות אלה, אין מקום לדרישה שהועלתה על ידי המשיבות.

אשר לטענת אותן נושות כנגד הסעיף במתווה הפשרה המחריג נכסים שלא נכללו בהסדר ממסת הנכסים של החייבים, גם בכך לא מצאתי פגם, מה גם שלפי המתווה, ככל שיימצא כי השיח' טאהר אבו סאלח העלים נכסים כלשהם, שלא היו ידועים מראש, יבוטל ההפטר המותנה והנאמן יפעל למימושם, כשבאת כוח החייבים אף הצהירה לפרוטוקול הדיון כי מלבד הנכסים הידועים של החייבים, שהנאמן אף התייחס אליהם בבקשותיו (בקשה 258), אין לחייבים נכסים נוספים.

התנגדות נוספת הועלתה במהלך הדיון על ידי הנושה תג חקלאות, המיוצגת בידי עו"ד בשן. טענת נושה זו כי יש לדרוש לוח זמנים מדויק לגבי מועדים שבהם אמורים להיכנס כספים לקופת הנאמן, אינה ישימה. הנאמן כבר הבהיר כי צפויים להתקיים הליכים נוספים שאמורים להניב כספים. הדרישה כי הליכים אלה יתוחמו מראש בזמן, בהיקף ובמועד מדויק – אינה סבירה.

בסיכומם של דברים, לאחר עיון מעמיק במתווה הפשרה, התרשמתי כי עסקינן במתווה פשרה שקול ומאוזן, שיש בו להביא לחיסכון משמעותי בזמן ובהוצאות. הואיל וההסכם גובש בעמל רב של הנאמן, בסיוע הכונ"ר, וזכה להסכמת החייבים, אשת החייב והנושות הדומיננטיות בתיק, והואיל ולא מצאתי ממש בהתנגדויות שנשמעו ביחס למתווה זה – אני סבור שיש לאשר את הסכם הפשרה וליתן לו תוקף של החלטה שיפוטית, כמקשה אחת, ללא סייגים.

סוף דבר:

על יסוד כל המוסבר לעיל, אני נעתר לבקשה ונותן תוקף של החלטה שיפוטית למתווה הפשרה המפורט בבקשת הנאמן (בקשה 287).

לפנים משורת הדין, לאור התוצאה שאליה הגעתי, ובהינתן הנימה המפויסת המלווה את הפשרה שגובשה בתיק, לא מצאתי לנכון לחייב את הנושות המתנגדות בהוצאות משפט.

צווי הפטר לחייבים אחמד וסאלח וצו הפטר מותנה לשיח' טאהר, לפי המפורט במתווה הפשרה, ינוסחו על ידי הנאמן ובהסכמת הכנ"ר ויוגשו כפסיקתה מתאימה לאישור בית המשפט, בתוך 7 ימים מהיום.

כן יגיש הנאמן, בתוך אותו מועד, בקשות לסגירת כל הבקשות התלויות ועומדות ואשר נכללות במתווה הפשרה (לרבות ההליכים בבית המשפט העליון), למעט ההליכים המפורטים במתווה, כהליכים שניתן להמשיך בניהולם.

ניתנה היום, ד' כסלו תשפ"ג, 28 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.