תיק אזרחי 55408.07.12

לפני: כבוד השופט הבכיר (בדימ') גדעון גינת

התובעת: רונט שירותי הסמכה בינלאומיים בע"מ

נ ג ד

הנתבעת: מדיה מחשבים בע"מ

בשם התובעת: עוה"ד אופיר וייסבן ודניאל מנור

בשם הנתבעת: עו"ד פנחס ענתבי

פסק-דין

רקע עובדתי ודיוני

1. התובעת היא חברה פרטית המספקת שירותי מִבדק והתעדה בארץ ובחו"ל לתקני ISO בהתאם לתקנים הבינלאומיים, ובכלל זה מספקת רישיונות לשימוש בסימנהּ המסחרי ובסמלי תקן האיכות ISO המונפקים על-ידה.
2. הנתבעת היא חברה פרטית העוסקת במכירת ציוד היקפִי למחשבים וציוד משרדי, אותם היא רוכשת מיצרנים ו/או יבואנים ו/או מייבאת בעצמה.
3. בתביעה שהגישה התובעת נטען, כי ביום 8.9.2008 התקשרה איתה הנתבעת לצורך קבלת שירותי התעדה, ולאחר שעמדה בבדיקות ההתעדה הנדרשות קיבלה תעודת הסמכה לתקן המבוקש, ובכלל זה רשות מוגבלת לעשות שימוש בסמלי התעדה של התובעת.

על-פי הוראות הסכם ההתקשרות, על הנתבעת לעמוד בהצלחה במִבדק מעקף בחלוף שנה להתקשרות, וכך בכל שנה, עד לתום תקופת ההתקשרות, והעֲמידה במִבדקים אלה מהווה תנאי הכרחי להמשך השימוש בסמלי ההתעדה. התובעת זימנה את הנתבעת לביצוע מִבדק מעקב ראשון ביום 17.11.2009, ולטענתה, נציגי הנתבעת נמנעו במשך זמן רב מלאשר את מועד המִבדק. לפיכך, ביום 31.12.2009 השעתה התובעת את התעדת הנתבעת עד לקביעת מועד חדש למִבדק מעקב, ובמסגרת הודעת ההשעיה הדגישה התובעת כי הנתבעת נדרשת להפסיק לעשות שימוש בסמלי ההתעדה של התובעת ו/או סימן הדומה להם בכל מסמך ו/או פרסום של הנתבעת.

משנמנעה הנתבעת מתיאום מועד חדש, הודיעה לה התובעת ביום 6.5.2010 על ביטול ההתעדה, והבהירה לה בשנית על דרישתה להפסקת השימוש, כאמור לעיל.

לתובעת נודע כי במשך כשנתיים וחצי לאחר תחילת תקופת ההשעיה (וכשנתיים לאחר ביטול ההתעדה), המשיכה הנתבעת לעשות שימוש בניירת משרדית הנושאת את סמלי ההתעדה. התובעת צירפה לתביעתה העתקים מחשבונית מס, הצעת מחיר ומוצר פרסום של יומן, המכילים את סמלי ההתעדה של התובעת, ובהם עשתה הנתבעת שימוש, לטענת התובעת [נספח 10 לכתב-התביעה].

1. בתביעתה מבקשת התובעת צו מניעה האוסר על הנתבעת שימוש בסימניהּ; להורות לנתבעת לפרסם בשני עיתונים יומִיים הודעת התנצלות אודות השימוש שלא כדין וכן לשלוח הודעת הבהרה והתנצלות לכל גוף ציבורי לוֹ נתנה שירותים במהלך תקופת השימוש האסור; צו המורה על העברת העתק ספרי הנהלת-החשבונות, ספר הלקוחות וכל מסמך המעיד על אמצעי פרסום או כל מסמך העשוי לסייע בהתחקות אחר הנזקים שגרמה הנתבעת לתובעת, ובהתאם לכך להעריך את גובה הפיצוי, שהוערך על-ידי התובעת בסך של 150,000 ₪ לצרכי אגרה בלבד, ולחלופין חיוב הנתבעת בתשלום השיעור המירבי של פיצויים שאינם דורשים הוֹכחת נזק על-פי חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999, וחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007; ו-חיוב הנתבעת בפיצויים עונשִׁיים בהתאם להוראת סעיף 60 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972.
2. בכתב-ההגנה שהגישה הנתבעת ביום 28.10.2012 הוכחשו מרבית הטענות שבכתב-התביעה. הנתבעת טענה, כי לא עשתה שימוש בשירותי ההתעדה של התובעת, וכי סמלי ההתעדה של התובעת נותרו בטעות ובתום-לב רק בדף הלוֹגוֹ של הנתבעת, שהדפיסה מבעוד מועד בעבור הוצאת חשבוניות. ביחס למוצר הפרסומי שצורף לכתב‑התביעה טענה הנתבעת, כי מדובר במוצר פרסום ישן, והדגישה, כי סמל ההתעדה של התובעת לא הופיע בפרסומי הנתבעת באתר האינטרנט שלה, במכתבים שהוציאה ו/או בניירת אחרת. בנוסף, טענה הנתבעת כי תעודת ההתעדה שהונפקה לה הינה בעלת תוקף לתקופה שבין יום 4.11.2008 ליום 4.1.2010 [התעודה מצורפת כנספח א' לכתב-ההגנה] וּמשפּג תוקף התעודה, היא הודיעה, כי אינה מעוניינת לחדש את ההתקשרות עם התובעת. עוד נטען, כי הנתבעת לא הפיקה כל רווח מהוֹתרת סמל ההתעדה על הניירת המשרדית שלה, וכי ללקוחותיה אין עניין בתַּו התקן ISO, ולנתבעת היה צורך בו רק למכרזי משרד הביטחון ומע"צ, אך רק ביחס לתקופה שקדמה לביטול שירותי ההתעדה. הנתבעת טענה בנוסף, כי טרם הגשת התביעה לא קיבלה כל דרישה מהתובעת להסרת ההפרה הנטענת.

לאור האמור, לטענת הנתבעת, יש לדחות את התביעה ואת הסעדים המבוקשים על-ידי התובעת.

ההסדר הדיוני

1. בדיון שנערך בפניי ביום 11.7.2013 הגיעו הצדדים להסדר דיוני שאושר על-ידי, כדלקמן:

"הצדדים מסכימים להכרעה על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. כל צד יגיש טענותיו בכתב עד 3 עמודים. ב"כ התובעת יגיש טענותיו עד ליום 1.9.13 ולאחר מכן יגיש ב"כ הנתבעת טענותיו עד ליום 1.10.13. מבקשים לאשר את הסכמות הצדדים וליתן להן תוקף של החלטה."

התובעת הגישה סיכומיה ביום 31.8.2013, והנתבעת הגישה סיכומיה ביום 29.9.2013.

התובעת טוענת בסיכומיה, כי הנתבעת לא הודיעה לה על רצונה להפסיק את התעודה או על היעדר צורך בה, וכי היא הודתה בביצוע ההפרות המיוחסות לה, כשהגנתה היחידה היא ביצוע בתום-לב, הגנה שאינה יכולה לעמוד - לגישת התובעת.

לטענת התובעת, אין נפקות לשאלה האם הנתבעת קיבלה הוראה מפורשת לחדול מהשימוש בסימן המסחר, מאחר והיא קיבלה על עצמה את כללי ההתעדה של התובעת, בהם מפורט ביטול האישור להשתמש בסמלי המסחר של התובעת, כשזו אינה מודיעה על חידוש האישור או כשהיא מבטלת את ההתעדה. התובעת טוענת כי הנתבעת עשתה שימוש ממושך בקניין הרוחני של התובעת שלא כדין, ובכך התעשרה שלא כדין ואף פגעה במוניטין העסקיים של התובעת. התובעת מפנה ל-ת.א. (מחוזי‑מרכז) 25827-01-10 רונט שירותי הסמכה בע"מ נ' אלרון תעשיות אלומיניום בע"מ (פורסם ב'נבו', 11.5.2010), בו נדון מקרה של שלט פרסום בודד באתר בנייה שהוצג בו הסימן המסחרי של התובעת, ונפסק לה פיצוי בסך 50,000 ₪ לצד צו מניעה קבוע. התובעת אף מפנה למדיניות שיצאה מלפני המותב ב-ת.א. (מחוזי-ת"א) 19401-05-13 ג'נסיס פרטנרס 4 מנג'מנט בע"מ נ' ג'נסיס אנג'לס בע"מ (פורסם ב'נבו', 18.6.2013), בו נדונה הפרה לתקופה קצרה של 3 חודשים, ונפסק פיצוי בסך 70,000 ₪ והוצאות משפט משמעותיות.

הנתבעת חזרה בסיכומיה על טענותיה, כי מדובר בטעות בתום-לב, וכי לא נעשה שימוש בפועל בסמלי ההתעדה של התובעת, וטענה, כי אף אם נעשה שימוש כזה - הרי שיש לגזור את נזקי התובעת מהסכם הצדדים. מאחר והעלות השנתית של חידוש תעודת ההתעדה הינה בסך 2,500 ₪ בתוספת מע"מ, הנזק הנטען צריך לעמוד על-סך של 6,250 ₪ בתוספת מע"מ, בהתאם לתקופה של 30 חודשים שבין יום ביטול השירותים ליום הגשת התביעה.

הנתבעת טוענת כי אי-מתן הודעה לנתבעת טרם הגשת התביעה עומדת לחובתה של התובעת, מאחר והנתבעת הסירה את סמלי התובעת מהניירת המשרדית שלה באופן מיידי לאחר קבלת התביעה.

לטענת הנתבעת, יש לדחות את טענות התובעת לעשיית עושר ולא במשפט, הפרת זכויות יוצרים והפרת סימן מסחרי, ולהחיל את חוק החוזים. הנתבעת מפנה ל-בש"א 154026/08 ב-ת.א. 042025/07 רונט נ' ויקטור פריזה טיולי הנגב בע"מ (פורסם ב'נבו', 15.7.2008) לעניין הפסקת דרישת משרד הביטחון לתקן הנדון, וטוענת, כי הדבר מעיד על ידיעת התובעת בדבר ביטול דרישת התקן, וכפועל-יוצא, האפשרות של הנתבעת לעשות שימוש בפועל בהתעדה.

הכרעה

1. מכוח הסכמת הצדדים לפסיקה לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אני קובע כדלקמן:

(א) ניתן בזאת כלפי הנתבעת צו מניעה קבוע בהתאם לעתירה שבסעיף 32.1 לכתב התביעה שהוגש ביום 30 ביולי 2012;

(ב) אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך 20000 (עשרים אלף)₪, להיום. כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הוצאות המשפט (בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הוצאתו בפועל של כל פריט ועד להחזר), וכן שכ"ט עו"ד בסך 6000 (ששת אלפים)₪ (כולל מע"מ), להיום.

ניתן היום כ"ח אייר התשע"ה, 17 במאי 2015, בהעדר ב"כ בעלי-הדין.