<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד רון קופר

הנאשם- נוכח

הסנגור – עו"ד חמוד אחסאן – ס. ציבורי

פרוטוקול

ב"כ המאשימה טוען/נת לעונש:

מגיש טיעונים לעונש בכתב, התקבלו וסומנו ת/1, מגיש תמונות שמסומנות ת/2, מגיש תיעוד רפואי של המתלונן, מסומן ת/3, וכן גיליון הרשעות קודמות, התקבל וסומן ת/4.

בעקבות קשיים ראייתיים בתיק תוקן כתב האישום לקולא. יחד עם זאת אני מבקש שבעת גזירת העונש ביהמ"ש יגזור את העונש עפ"י נסיבות ביצוע העבירה ולא להתחשב בקשיים ראייתיים מחוץ לשיקולי הענישה. אני מגיש פסיקה בנסיבות דומות של צעיר נעדר עבר פלילי, שם לא רק שהנסיבות דומות, אלא שביהמ"ש גם התייחס לסוגיית השיקום ונסיבות אישיות וקובע כי לאחר שנקבע מתחם ענישה הולם רק שיקום או סיכוי לשיקום כזה יכולים להביא לסטיה לקולא מהמתחם ואילו נסיבות אישיות הם אותם נסיבות שאמורות לקבוע את העונש בתוך המתחם. אני מציין זאת כי ביהמ"ש רואה שהנאשם סובל מבעיה רפואית כזו או אחרת וכנראה ישמעו טיעונים בעניין. מהתמונות והעובדות שבהם הודה הנאשם עולה לטעמה של המאשימה מסקנה אחת והיא שהרף התחתון של המתחם צריך להיות מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח וכמו כן המאשימה טוענת לעונשים נוספים הכל כפי שכתוב בטיעונים שהוגשו בכתב. אבקש השמדת המוצג – לום.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:

מגיש טיעון לעונש בכתב שהכנתי לעצמי, התקבל וסומן נ/1. אתייחס לביצוע העבירה מעבר לאמור בטיעונים בכתב שתיק זה היה קבוע לשמיעת ראיות, יחד עם זאת הצדדים הגיעו להסדר במהלכו תוקנו עובדות כתב האישום באופן שתוארו את הרקע לביצוע העבירה, אותו תיקון משקף את טענותיו לכל אורך הדרך של הנאשם הן במשטרה והן בבית המשפט הודה בביצוע העבירה אך טען שהוא היה חשוף להתגרות ממושכת ע"י המתלונן, התגרות שכללה קללות כלפיו וכלפי אשתו כאשר בזמן הרלבנטי לביצוע העבירה נוצרה מחלוקת מסויימת בינו לבין המתלונן, במהלך חילופי דין ודברים ביניהם מתוך כעס, עצבנות, שיקול דעת לקוי ביצע את העבירה. חומר החקירה משקף טענות נוספות שאומנם אינן מקבלות ביטוי בעובדות כתב האישום אבל הנאשם חוזר שוב ושוב בחקירותיו שבזמן ביצוע העבירה המתלונן דחף אותו הפיל אותו ארצה, אחז בקרש וניסה לתקוף אותו. אגב המתלונן נחקר תחת אזהרה אם כי מצאה המאשימה לסגור את התיק ולא להעמידו לדין. הנאשם נעצר במשך מספר ימים עד ששוחרר בתנאים מגבילים לרבות מעצר בית מלא בביתו, תאריכים ומועדים נמצאים בטיעוניי לעונש בכתב. מאז האירוע ועד היום הקשר בינו לבין המתלונן נותק לחלוטין, היה מדובר במתלונן שהוא חברו לעבודה. משפחתו של הנאשם עשתה ניסיונות לערב מכובדים, אנשי דת, ומנהיגים במגזר שעשו כדי להגיע לסולחה ופיצוי למתלונן אולם כל הניסיונות לא הניבו פרי בשל עמדתו של המתלונן. מדובר בעבירה משנת 2012 וחלפו מאז 3 שנים, מאז שחרורו מהמעצר ועד היום הוא נמצא בתנאים מגבילים בהתחלה היה משוחרר למעצר בית מלא ולאחר מכן ביהמ"ש הקל ואפשר לו להשתלב בעבודה וצמצם שעות מעצר הבית לשעות הלילה. מאז ועד היום לא דווח על הפרה כלשהי בתנאים ולא נפתחו לו תיקים נוספים. אומנם עברו של הנאשם כולל שתי הרשעות ישנות, אחת בכלל אינה בתחום, הרשעה שניה אומנם מתייחסת לעבירת אלימות אבל אין להתעלם מכך שמדובר בהרשעה משנת 2001 כאשר העבירה הייתה בשנת 2996, דהיינו מלפני קרוב ל- 19 שנה אותה עבירה שכבר התיישנה מזה 7 שנים. מדובר בנאשם שעברו כמעט נקי, מנהל אורח חיים נורמטיבי, עובד בענף הבניה ומפרנס בכבוד וכל אלה יכולים להעיד ולאור הקושי המוצהר בחומר הראיות שמדובר בעבירה שהינה מעידה חד פעמית ואינה משקפת אורח חיים נורמטיבי.

בחייו של הנאשם חל מפנה דרמטי כאשר נמצא באירוע ירי שלטענתו רעולי פנים הגיעו למקום עבודתו, ירו בפלג גופו התחתון, נפצע מ- 5 קליעים של אקדח, כתוצאה מאותו אירוע נפצע בשתי רגליו סבל משברים עבר ניתוחים ונזקק לאשפוז לתקופה ממושכת ועבר הליך שיקומי ארוך. אני מגיש סיכום אשפוז ותיעוד רפואי נוסף, התקבל וסומן נ/2 המעידים על כך שהנאשם נכון להיום נמצא בעיצומו של הליך שיקומי, כמו גם מוזמן הנאשם לניתוח לשחזור מערכת עצבים שכן בעקבות אותו אירוע ירי ופציעתו סובל עד היום משיתוק בכף רגל ימין, אותה בדיקה קבועה לנאשם ביום 15.7.15 בת"א , התקבלה וסומנה נ/3. עפ"י המסמכים הרפואיים לרבות דוח סיכום וטיפול פזיוטרפי נקבע שהנאשם מתהלך עם סד מקבע לכף הרגל ונעזר בקביים. הנאשם נהפך להיות מוגבל גופנית ותלוי בעזרת הזולת בפעולות היום יומיות, סיכום טיפול התקבל וסומן נ/4. בנוסף נתגלו אצל הנאשם מחלות נוספות לרבות מצב נפשי שלפי המסמכים הרפואיים אובחן כסובל מדיכאון וחרדות, הנאשם נבדק במרכז לבריאות הנפש עפ"י המסמך שאני מציג לביהמ"ש, התקבל וסומן נ/5, נקבע שהוא צריך המשך טיפול פסיכיאטרי ותרופות באופן קבוע. נכון להיום הנאשם לא מסוגל לעבוד, נעדר הכנסות, נלחם מול המל"ל כדי שיכיר באירוע הנ"ל כתאונת עבודה או לחילופין לקבוע לו נכות כללית. בנסיבות אבקש לאור עקרון מדיניות הענישה ועקרון ההלימה אבקש לקבוע מתחם שמתחיל ממאסר על תנאי. אומנם אולי במקרה קלאסי מתחם הענישה יכול היה להתחיל בעבודות שירות, אבל אני מקדים את המאוחר שמדובר בנאשם שאין מצב שהוא יימצא לעבודות שירות. אני מבקש מביהמ"ש להסתפק בענישה צופה פני עתיד תוך עריכת איזון בדמות פיצוי קנס או חתימה על התחייבות. כאשר אני טוען למצב רפואי נכון לעכשיו אני טוען לנאשם שנמצא בעיצומו של הליך שיקומי, אני מתייחס לשיקום במובן הרחב שלו שהוא רלבנטי גם בפסיקה שמצדיק חריגה ממתחם הענישה. מגיש אסופת פסיקה על סטייה ממתחם הענישה וכן פסק דין שנראה ומשקף את המצב בתיק כאן כאשר הסדר של 4 חודשי עבודות שירות משלא נמצא הנאשם מתאים לעבודות השירות ביהמ"ש הסתפק במאסר על תנאי ולא להטיל מאסר בפועל. אבקש להסתפק בהטלת מאסר על תנאי.

<#3#>

החלטה

נדחה למתן גזר דין ליום 28.5.15 שעה 11.00.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ד אייר תשע"ה, 13/05/2015 במעמד הנוכחים.